LiveWell_Fly
Liat_Fly

איך למצוא את התזונה הנכונה לך?

מאת: מירב הראל
זמן קריאה: 4 דקות
כולנו מוצפים במידע על תזונה ומחקרים חדשים שצצים מכל עבר. מה הכי בריא? מה הכי טוב לירידה במשקל ושמירה על הגוף? קשה לדעת. בואו נעשה סדר

אגס או תפוח?; תמונה: PEXELS

Liat_IN

לא פשוט לנו, האנשים שרוצים להיות בריאים יותר. אנו שמבינים את החשיבות של תזונה בריאה ותומכת לבריאות הכללית שלנו, אנו שרוצים לשנות את התזונה שלנו בין אם על מנת לרדת במשקל ובין אם על מנת לחזק את המערכת החיסונית, (או גם וגם) – בעידן של היום אנו נמצאים במקום מאוד מאוד מבלבל וגם לבלבול הזה יש השלכות על מעשינו בפועל ועל הבחירות שלנו בכל הקשור לשמירה על תזונה נכונה לאורך זמן.

שפע של מידע לצד שפע של מזון

מצד אחד, אנחנו מוצפים בים של מידע, שחלקו סותר האחד את השני: פעם בשר אדום זה טוב לבריאות ופעם לא. פעם יין אדום זה מעולה ללב שלנו ואז זה לא. פעם חלב זה מעולה לבריחת סידן מהעצמות ואז זה טוב רק לעגלים וממש לא בריא עבורנו. פעם חלב עיזים זו חלופה מעולה לחלב בקר כי הוא קל יותר לעיכול ופעם גם זה לא טוב כי גם בו יש לקטוז. פעם פירות הם הכי טובים בעולם עבורנו כי הם נספגים מהר ומעניקים לגוף אנרגיה זמינה ומלא ויטמינים ופעם פירות זה מלא סוכר ואם אוכלים אותם אחרי אוכל זה מרקיב בבטן וגם, למתקדמים, בכלל לא מומלץ לערבב סוגי פירות. פעם מומלץ לאכול מלח בריא כי יש בו המון מינרלים שהגוף זקוק להם ופעם אסור לאכול מלח משום סוג שהוא בגלל הנתרן. פעם ביצים זה סופר פוד מהטבע, מפוצצות בחלבונים שהגוף זקוק להם ופעם ביצים הן הווסת של התרנגולות ומלאות בזיהומים. פעם תוספי מזון זה הכרחי כי במזון היום אין מספיק ערכים תזונתיים ופעם תוספי מזון זה שתן יקר ו"עובדים עלינו בעיניים" וכן הלאה וכן הלאה לגבי מגוון עצום של מזונות, טבעיים או מעובדים, משקאות, תבלינים וכו'.

מיותר לציין שחלק ניכר מה"ידיעות" הללו שמופיעות חדשות לבקרים בכותרות רועשות בתקשורת, מגובות במחקרים ש"בדקו ומצאו והוכיחו" תוצאות הפוכות לחלוטין (על למה ואיך זה קורה ומי עומד מאחורי המידעים האלו נדון במאמר אחר שדן בתחלואי החברה המערבית). בנוסף, אנחנו גם מוצפים בים של שיטות ואסכולות תזונה שונות – תזונה טבעונית, תזונה צמחונית, תזונה שמבוססת על סוג דם, תזונת רו-פוד (אוכל לא מבושל), תזונה נטולת פחמימות, תזונה שמבוססת על בשר ושומן (פליאו), תזונה משולבת (80-10-10), תזונה "אזורית" (ים תיכונית, נורדית, סאות-ביץ), עשרות שיטות של דיאטות "סוג מזון אחד" (כרוב, לחם, אורז, פירות, תפוחים, פטריות, אבטיח…), ועוד ועוד ועוד. לכולן רציונל הגיוני, חלקן מבוססת על מחקרים מדעיים, חלקן נוצרו על ידי רופאים שמתמחים בתזונה, לכל אחת מהן יש מלא עדויות של הצלחות ורובן מבטיחות הרים וגבעות.  ים של מידע חשוב, אך גם סותר ומבלבל.

חוזרים לבסיס – איך אוכל משפיע עלינו?

מצד שני, חסר לנו מידע בסיסי,  סופר חשוב, שקשור לחיבור העוצמתי גוף-נפש, בגינו לנפש שלנו יש השפעה מכרעת הן על הרגלי התזונה שלנו והן על היכולת להתמיד לאורך זמן בתזונה בריאה.  אנחנו רוצים לאכול בריא, אבל הנפש שלנו מונעת מאיתנו לעשות זאת, התנגדות פנימית עמוקה ולא מודעת שקשורה בין היתר גם לעובדה שאנחנו עדיין לא אוהבים את עצמנו מספיק (ניכנס לעומקו של החיבור הזה במאמר אחר). אז מה קורה לנו במצב הזה בו מצד אחד יש עומס של מידע גלוי שסותר ומבלבל ומצד שני חוסר של מידע שמגיע מהרבדים העמוקים וסמויים שלנו? אנחנו מבולבלים, אנחנו מוצפים וממש לא נעים לנו להיות במקומות הללו כי זה גורם לנו להרגיש חוסר ביטחון, שעובדים עלינו, שאין למי להאמין ושאר תחושות לא נעימות ולכן עדיף לחזור למוכר ולידוע גם אם הוא לא ממש בריא ולו משום שהוא מוכר לנו – אנחנו יודעים מה אנחנו מקבלים, אנחנו יודעים למה לצפות ושיעזבו אותנו בשקט עם השטויות "שלהם". במקומות האלו האגו שלנו, שאחד מהתפקידים שלו זה לשמור עלינו בכל מחיר מפני פגיעות/כאבים (ובלא ידוע או בלא מוכר יש המון חששות ופוטנציאלים לפגיעה כזו או אחרת), הוא יגבה את הבחירה שלנו "לזרוק לפח את הדיאטה" וינחם אותנו בדמות מחשבות כמו – "יהיה בסדר, מה כבר יקרה אם אני אוכל עכשיו פיתה עם שוקולד?/אני עושה מה שטוב לי וקרואסון עושה לי מתוק ונעים בבטן/מגיע לי לעשות מה שבא לי ובא לי פלאפל/יאללה, מה כבר יש לי בחיים? הכל קשה אז עכשיו גם את האוכל הטעים ייקחו לי?/כל האנשים הבריאים האלו לא נראים בריאים בכלל/אוכל בריא זה הכי משעמם בעולם/אני בחיים לא אצליח אז למה בכלל לנסות? ועוד שלל הסברים ותימוכין ללמה אפשר לחזור לאכול פיצות ופסטות בשמנת…

אז מה הפתרון לנושא הבלבול במידעי התזונה-הזנה?

הרחבת התודעה

הדבר הראשון, כמו תמיד, קשור להרחבת התודעה – לעשות רגע קאט, להסתכל על זה מלמעלה, להבין את כל המשתנים, את כל השחקנים ואת כל הכוחות הפועלים, חיצוניים ופנימיים. סדרת המאמרים הזו מתחילה לעשות קצת "סדר בבלגן". זה יכול מאוד לנחם ולהרגיע.

להכיר בצרכים הייחודיים שלנו

הדבר השני, קשור להפנמת עובדת היותנו שונים ומגוונים וההשלכות של השוני הזה – מה שתואם לאחד לא תואם לאחר. הוא לא יכול להיות תואם לאחר באותה מידה. למה? כי אנחנו שונים אחד מהשני בכל כך הרבה פרמטרים: המצב הגופני שלנו: לאחד חסרים ויטמינים מסויימים, לאחר מינרלים מסויימים ולכל אחד מהחוסרים האלו יש השפעה על כל שאר המערכות הביולוגיות-ביוכימיות. בנוסף – כמות הרעלים שנמצאת בגוף כתוצאה מתזונה לקויה, תרופות, קרינה, זיהום אויר – משפיעה אף היא על כל המערכות הביולוגיות-ביוכימיות בגוף, ולא פחות חשוב מזה – מה המצב הבריאותי שלנו? מה כואב לנו? במה אנחנו חולים? אילו מערכות/איברים חלשים אצלנו?

ומה עם המצב הנפשי שלנו? ברמת הרגשות – האם אנחנו אנשים שמחים/ כועסים/ חרדים/ פסימיים…? ברמת המחשבות – מה הם מערכות האמונה שלנו (מה מנהל אותנו?), מה המחשבות שרצות לנו בראש ביום יום? להכל יש השפעה. דוגמאות – לאחד תזונה טבעונית עושה פלאים הן לגוף והן לנפש שלו ולאחר ממש לא, כי היא לא תומכת את החוסרים שיש לו בגוף או את מערכת האמונות שלו. אחד הוריד גלוטן וירד 10 ק"ג ולחברו זה לא עשה כלום, לא היתה ירידה במשקל ולכן אפפה אותו תחושת כישלון שהובילה לאכילה רגשית. לאחד תזונת אטקינס הלכה בקלות ולאחר זה היה סיוט מתמשך.

אמונה עצמית

מכאן מגיעים לדבר השלישי שניתן לעשות והוא ללמוד להקשיב לאינטואיציה שלנו תוך שמירה על העקרון הבסיסי שיהיה תמיד נכון לכל אדם – כמה שיותר קרוב לטבע יותר טוב. מה שטבעי לא יכול להזיק לנו, כמובן במינונים הגיוניים ובמידה, כמו כל דבר אחר בחיים.

פנייה לאנשי מקצוע

הדבר הרביעי אותו ניתן לעשות הוא להיעזר באנשי מקצוע כמו נטורופתים שגם למדו לעומק את נושא התזונה וחשיבותה לתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף וגם מבינים את החיבור בין הגוף לנפש וההשלכות שלו על מערכות ההזנה שלנו. הם בונים עבורנו תפריט שמותאם למצב הפיזיולוגי הנקודתי שלנו, לדרישות המדוייקות של הגוף שלנו. מומלץ בחום לוהט להיעזר גם בטיפול רגשי שתומך את נושא התזונה וההזנה, לקבל תמיכה לנפש הכואבת שמשפיעה על התזונה שלנו, ללמוד לקבל את עצמנו ובהמשך לאהוב את עצמנו כי אהבה עצמית תיתן לנו את הכוח להתמיד, את הכוח לתמוך את הגוף שלנו ולתת לו את מה שהוא זקוק לו על מנת להיות בריא ומאוזן.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו