מה פוגע לנו במעי והאם אפשר לשקם אותו?

מאת: BARYA מבית הודיה מלכה - עושים ריסטרט לבריאות שלך - התשובה לסובלים מכולסטרול, סכרת או בעיות עיכול

מה פוגע לנו במעי והאם אפשר לשקם אותו? צילום: pixabay

הטלפון מצלצל.

על הקו ר' המקסימה שלשאלה שלי " מה מביא אותה אלינו" היא משיבה בפירוט שוטף של כלל הבעיות הרפואיות, ביניהן הליקובקטר ודלקות חוזרות בדרכי השתן.

לכל זה מתלוות בעיות עיכול קשות: נפיחות, צרבות, גזים…

היא מרגישה במעגל סגור של: דלקות בדרכי השתן – אנטיביוטיקה – התפרצות של הליקובקטר ובעיות העיכול, וחוזר חלילה.

התסכול היה גדול ובצדק.

בואו נדבר על הפיל שבחדר: אנטיביוטיקה זה טוב או רע?

לפני שאני נכנסת לעובי הקורה חשוב לי להקדים ולומר: ישנם מצבים בהם חייבים ליטול אנטיביוטיקה.

למשל במקרה של סטרפטוקוק A, אותו חיידק הגורם לדלקת גרון, אשר הזנחה ואי טיפול בו יכולים להוביל לפגיעה במסתם הלב.

מה אומרים המחקרים?

אנטיביוטיקה נחשבה במשך שנים לתרופת קסם.

עם השנים התחלנו להבין את ההשפעה שלה על המערכת הרחבה.

צוות מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת ראטגרס שבניו ג'רזי מצא קשר בין רמות נמוכות של אנטיביוטיקה שניתנו בסמוך ללידה לבין שינויים משמעותיים בהרכב ובמבנה של חיידקי המעיים.

המחקר מצא קשר נוסף בין החשיפה לאנטיביוטיקה ושינויים במסלולים עצביים חשובים ובביטוי הגנים בחלקי המוח האחראים על ההתפתחות הנוירולוגית.

המחקר בוצע עם קבוצת ביקורת.

לאחר החשיפה לאנטיביוטיקה הישוו החוקרים את ההבדל באוכלוסיית חיידקי המעיים (מיקרוביוטה) ובמערכת העצבים המרכזית אצל שתי הקבוצות שנחשפו לפניצילין מול קבוצת הביקורת שלא נחשפה לאנטיביוטיקה.

במחקר נמצא כי לאנטיביוטיקה השפעה משמעותית על המוח. צילום: pexels

מתוצאות המחקר עלה כי:

#1 חלה ירידה משמעותית במגוון אוכלוסיית החיידקים אצל העכברים שנחשפו לאנטיביוטיקה.

#2 לאנטיביוטיקה הייתה השפעה משמעותית על שינויים במסלולים העצביים הקשורים בהתפתחות נוירולוגית תקינה.

#3 לאנטיביוטיקה הייתה השפעה משמעותית על התבטאות הגנים בשני אזורים במוח. הראשון הוא קליפת המוח הקדם מצחית, שאחראית בין השאר להתפתחות הקוגנטיבית והשני הוא האמיגדלה שאחראית להתפתחות הרגשית.

#4 נמצא קשר סטטיסטי (מתאם חיובי) בין השינוי במגוון אוכלוסיית החיידקים בגוף כולו (מיקרוביום) לבין השינוי בביטויי הגנים במוח.

מחקר נוסף הראה קשר בין שינוי באוכלוסיית החיידקים בגוף, במיוחד בשלב מוקדם בחיים, לבין התפתחות מחלות מאוחר יותר, כמו: השמנה, אסטמה וסוכרת נעורים.

השפעת חיידקי המעיים על בריאותנו והבעייתיות שבנטילת אנטיביוטיקה

יש מחיר לתרופת הקסם. צילום: pixabay

אנחנו יודעים שלחיידקי המעיים המתפתחים ב-1,000 הימים הראשונים לחייו של התינוק יש השפעה עמוקה על רמת הסיכון לסבול ממחלות כרוניות בהמשך החיים.

מספר גדול של מחקרים הראו שלאוכלוסיית חיידקי המעיים יש חלק חשוב במערך הכולל של בריאותנו.

המוח מורכב מכ-100 מיליארד נוירונים המתקשרים זה עם זה באמצעות אותות כימיים וחשמליים.

חוקרים מאמינים היום שהתקשורת בין מערכת העצבים המרכזית למערכת העצבים של מערכת העיכול אשר מכונה "ציר מעיים-מוח" הכרחית לא רק לתהליכי עיכול סדירים ולתפקוד תקין של המוח, אלא גם לבריאות הכללית שלנו.

אנחנו כבר יודעים שלחיידקים מסויימים יש השפעה ישירה על המוח אשר יכולה להשפיע על התחושות שלנו.

ידוע ש-80% מהסרוטונין בגוף (אותו נוירוטרנסמיטור האחראי על מצב הרוח שלנו) מגיע מהמעיים.

מחקרים הראו שהמעיים מייצרים או לא מייצרים סרוטונין לפי המסרים שהם מקבלים מחיידקי המעיים, כך שלא סתם קוראים למעיים המוח השני.

כאשר יש שימוש יתר באנטיביוטיקה אנחנו יוצרים פגיעה ישירה באותה פלורה – רובד החיידקים במעי, ומפרים את איזונה.

ההשלכה יכולה להיות רחבה.

מהפרעות קוגנטיביות ועצביות ועד מעי רגיז, אלרגיות והתפתחות מחלות כרוניות כגון השמנה וסוכרת.

לכן, יש לשקול בכובד ראש לקיחת אנטיביוטיקה.

בנוסף, במידה וישנו הצורך, מומלץ ליטול פרוביוטיקה שעתיים לאחר האנטיביוטיקה על מנת למזער את הנזק.

מאמרים נוספים בנושא:

מהו המיקרוביום האנושי?

אולי חיידקי המעיים הם הסיבה למצב רוח שלכם?

שיפור חיידקי המעיים

האם ניתן לשקם את פלורת המעי?

חיידקי המעי. תמונה באדיבות Barya

אחרי החג נפתחת סדנת ניקוי טיפולי חדשה. לפרטים נוספים ולהצטרפות לחצו כאן.

מקורות

• volkova, ruggles schulfer +3 ,”effects of early life penicillin exposure on the gut microbiome and frontal cortex and amygdala gene expression” isience 2021
• bello,knight ,gilbert,blaser,”perspective microbial diversity” science 2018
• epoch 11/21

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו