Jeliat_Fly
LiveWell_Fly

ביקור בית-תמי צרי- מגדלת עץבעיר

מאת: עדי סוקול-קצירי, מאמנת תזונה ובריאות
זמן קריאה: 6 דקות
הפעם בביקור בית נבקר אצל תמי צרי, מגדלת עץבעיר, פרויקט לימודי לחיים אקולוגיים בעיר. תמי תספר לנו את סיפורה האישי המיוחד אל עבר הבריאות ועל בחירה בתזונה מבוססת Raw Food כדרך חיים אקולוגית ואיך נולד עץבעיר.
SmartKish_In

שלום לכם, הפעם אבקר בביתה של תמי צרי, ג'ינג'ית עם אופי וחזון רחב וגדול שהקימה את פרויקט עץבעיר, פרויקט לימודי ייחודי לחיים אקולוגיים בעיר. תמי תספר לנו על מסעה האישי לריפוי ועל המעבר לתזונה המבוססת על גישת הרו-פוד, כדרך חיים אקולוגית. על ההולדה של ההחלטה לעזוב מקום עבודה יציב ולהקים מרכז אקולוגי מבוסס קהילה. יצאתי נפעמת ומלאת השראה משיחתי עם תמי, אישה אמיצה, נועזת ויוצאת דופן, שהולכת בדרכה ונאמנה לעקרונותיה. אתם מוזמנים לקחת חלק פעיל ולהיות שותפים לפעילות המרכז בכל דרך שתראה לכם. שלכם, עדי

סיפור קצר על קייל

אפתח בסיפור קצר על הגעתי לבית עץבעיר. בעודי מחפשת את רח' ביאליק 23 נתקלתי במראה שריגש אותי מאוד- שיח Kale ענק שגדל לו בחצר אחורית של בית וידעתי שהגעתי למקום הנכון.. (קשה היום למצוא Kale  בארץ, אותם עלי כרוב מסולסלים בצבע ירוק כהה-שחור עשירים בערכים תזונתיים. ניתן לקנות שתיל מתמי ולשתול בגינה, צל חלקי כרגע, כי הקייל יותר שמח בחורף)

kjahdjkahdjkahdsjkahdad

צילום: עדי סוקול-קצירי

נכנסתי לבית יפיפה עם תקרות גבוהות, מרצפות מצוירות וחלונות ענקיים. בסלון ישבו להם קבוצה של אנשים שהקשיבו להרצאה על סוכר של אורי מאיר ציזיק (סדרת הרצאות מתוך "מה זה עושה בצלחת שלי") ותמי ואני הלכנו לעשות סיור בבית.

עץבעיר

צילום: ליה צ'סניקוב

על הבית

מדובר בבניין לשימור משנות ה-20, עומד לו אצילי ברחוב ביאליק (בין הרחובות היותר יפים בתל אביב). בבניין 4 דירות שכנות וחצר. נכנסנו לחדר השינה. תמי הסבירה שקירות החדר מחופים טיח שעשוי מנייר ובוץ, הצבע במטבח עשוי על בסיס קמח. בחדר האמבטיה, יש פסיפס יפיפייה ומאחורי הדלת יש קומפוסט עם תולעים ידידותיות. יצאנו לחצר, לסיור בגינה האקולוגית.

בחצר מונחת ערימת קומפוסט שהם מכינים וגינה אורגנית לפי עקרונות הפרמקלצ'ר של חקלאות בר-קיימא (קורס פרמקלצ'ר עירוני נערך במקום). הסתובבנו בגינה עם סלסלה וקטפנו מן הגינה: עלי כובע הנזיר עם הפרחים, עלי חרדל עם הפרחים, עלי סלק, עלי רוקט, סברס למאכל (הלהיט החדש) וכמובן עלי Kale. תמי גם מנביטה עשב שעורה ממנה היא מכינה מיץ ושותה כל בוקר. תמי הסבירה לי על תשתית מערכת המים האפורים שבנו. (הבית פתוח לסיורים למעוניינים)

hgfhgfghfhgfhghsfdcvnbvbfxcvmn

צילום: עץבעיר

ה- מטבח

נכנסו לחלק החשוב בבית, הלא הוא המטבח, שעשוי מעץ ממוחזר ומהווה אטרקציה בפני עצמה. הרגשתי כמו שמכניסים ילד לגן שעשועים בפעם הראשונה. על השיש מונחים במקום כבוד ה- Green Star (מסחטת מיץ ומעבד מזון) הויטהמיקס (בלנדר בעוצמה גבוהה), ומייבש המזון (שלושת המכשירים הפופולאריים בקרב הטבעונים, הלא הם ה”רואו-פודיסטים”). בעודי פותחת לי צנצנות, מריחה בזהירות ותוהה מה אני מריחה, תמי שטפה כלים עם סבון שהיא מכינה מקליפות הדרים (לקורס ניקיון נקי). תמי מראה לי את החסכם במטבח (מ"דרך המים" של אבשלום חרובי) ומסבירה שהמים הזורמים משקים את עץ התות בגינה.

את כל משך השיחה ניהלנו מעתה במטבח כאשר תמי לא נחה לרגע בין משימותיה הרבות. "אנשים נמנעים מעבודות הבית. הן נתפסות כדבר לא מכובד שיש לעשות לו "אאוטסורסינג", אומנם הדבר מוביל לניכור מהסביבה הביתית. עבודות בבית ובגינה הן הריפוי של החיים".  תמי תוך כדי נותנת לי לטעום דברים מעט משונים, כמו שוט של תמצית חיידקים טובים (EM) של אשר מימון, לדר שהכינה בעצמה מגזר ותמרים (מתכון בהמשך), תערובת של עלים מיובשים מהגינה שהיא טוחנת עם שום ותבלינים שהכינה למשפחה שלה לכבוד חג שבועות ועוד. הייתי מסוקרנת לדעת על הדרך המיוחדת שתמי עברה, מניין הכל התחיל ובשביל זה צריך להתחיל מהתחלה.

בית פתוח

צילום: עץבעיר

על הילדות

"אמי נוהגת לבשל אוכל מגוון, אך אני לא הייתי אכלנית גדולה. עיקר התזונה היומית שלי התבססה על מוצרי חלב, לחם, ביצים וממתקים". תמי מעידה על עצמה שלא אכלה שום דבר בריא, בוודאי שלא ירקות ופירות. בגיל 12 החלו לה בעיות בקיבה ואלרגיות, בגיל 20 חטפה התקף אסטמה ראשון (ומעתה נאלצה ללכת עם ונטולין בתיק), בגיל 25 עשתה בדיקות דם והתגלה לה כולסטרול גבוה ותת- תפקוד של בלוטת התריס. הרופאים רצו שתיקח כדור לבלוטת התריס וזריקות לאלרגיות, אולם בתחושת הבטן שלה הרגישה שזה לא הפיתרון והחלה במסע אל עבר בריאותה.

הפסקת מוצרי חלב- ראשיתו של מסע

תמי מספרת שתחילת המסע החל כאשר נתקלה באדם שהציע לה הצעה ידידותית להפסיק מוצרי חלב. תמי החליטה שאין לה מה להפסיד וגילתה להפתעתה שתוך יום וחצי נעלמו לה האלרגיות. מאז היא לא צורכת מוצרי חלב. (מכינה חלב משקדים וממרחי אגוזים אותם היא מלמדת בסדנה "חלב בלי להטריד אף פרה"). תמי החלה בלימוד עצמי (זוכרת מתחילת הדרך את הספרים: "מזון למחשבה" ו"רזה לתמיד").

תמי החלה לעשות דיקור אצל רופא סיני שפתר לה את בעיית תסמונת "המעי הרגיז" ודיבר איתה על צירופי מזון, הוריד לה מזונות אלרגניים כמו גלוטן, מוצרי חלב וכן סוכר, תירס וירקות ממשפחת הסולניים (כמו: חציל, עגבנייה, תפוחי אדמה, פלפל) למשך שנתיים ואז החלה להחזיר דברים לתפריט (פרט למוצרי חלב). בנוסף החלה לתרגל טאי צ'י, לתרגל יוגה ולשחות בים (לפני כן לא עשתה פעילות גופנית).

המשכו של המסע- שלב שאילת שאלות

תמי בת 42, בוגרת עיצוב גרפי מבצלאל. לאחר לימודיה עבדה בחברת מולטימדיה. בגיל 29 עברה לניו-יורק ושם עסקה בתפקיד ניהולי בחברת השמה שדרש נסיעות רבות ברחבי העולם. כל הזמן תמי חשה חוסר שלווה, שמשהו מבפנים לא שלם. בניו-יורק התזונה של תמי התבססה בעיקר על מזון מעובד, כמו חלב סויה, חלב אורז, קורנפלקס. אומנם הקפידה לקנות רק בחנויות טבע ולקרוא את התוויות. "נותנים לך להרגיש כאילו יש לצרכן באמת בחירה על ידי 1000 סוגים של כל מוצר על המדף, אך בפועל אין כאן בחירה אמיתית". בניו-יורק תעשיית האוכל המוכן משגשגת ובכל מוצר יש כמויות רבות של סוכר ושומן. תמי החלה לעלות במשקל ואז היא החליטה לחזור ולבשל בעצמה (בישלה בעיקר אוכל אסייתי) והחלה להביא איתה אוכל מוכן מהבית לעבודה, דבר שהיה מאוד חריג.

בניו-יורק תמי נחשפה גם למחזור והחלה לשאול את עצמה שאלות: "התחלתי לחשוב על הדירה כמו על הגוף- מה נכנס ומה יוצא, התחלתי לבדוק למה אני עושה את מה שאני עושה, למי זה טוב ולמה זה מועיל". תמי מעידה שעדיין חשה מנותקת מהטבע, מהאדמה, מהשמש והירח. רק דרך מפגשים עם אנשים דברים החלו להתחבר.

fgfhgfhgghjgfdcghbjnvb

צילום: עץבעיר

חשיפה לרו-פוד בניו-יורק

תמי לא יכולה לשכוח את היום בו התוודתה לראשונה לרו-פוד. היא זוכרת שליד ביתה באיסט ווילג' עברו אנשים עם מגשים ליד הבית. היא היתה מסוקרנת וביקשה לדעת מה הם מכינים, אותם רו-פודיסטים הכניסו אותה למטבח שלהם ונתנו לה לטעום מעין חטיף מיובש מאצת נורי. תמי ישר ביקשה לשאול מה זה, מספרת שזה היה הדבר הטעים ביותר שאכלה וידעה בתוך תוכה שזה מה שחיפשה כל הזמן הזה. בגיל 37 חזרה לארץ.

רו-פוד כדרך חיים אקולוגית

בארץ גילתה תמי את מיץ עשב חיטה וסגולותיו הרפואיות. כל בוקר היתה קונה שוט עשב חיטה מבר במיתחם באזל, עד שהדבר כבר לא היה כלכלי, והחליטה לגדל בעצמה ורכשה את מסחטת המיצים של Green Star. (ניתן להשיג באופק חדש) כיום עיקר התזונה (90%) של תמי מבוססת מזון רו-פוד, כלומר, מזון חי לא מבושל (עד טמפ' של 42 מעלות מיובש במייבש מזון). הרו-פודיסטים מאמינים שמעבר לטמפ' זו המזון מאבד את כוח החיים שלו, האנזימים, הויטמינים והמינרלים והפיטוכימיקלים (שואבת את השראתה מאופק באמירים)

סדר יום

תמי פותחת את הבוקר עם מיץ עשב שעורה ואוכלת פירות עם יוגורט שמכינה מקשיו יחד עם תרבית חיידקים מועילים. שותה שייק ירוק אותו היא אוהבת חמוץ (אשכוליות אדומות בעונה, לימון, עלים ירוקים מהגינה ועשבי בר למאכל). תמי מבינה אינטואיטיבית את כוחם התזונתי של עלים ירוקים מגוונים לבריאותנו. מנה עיקרית ביום- סלט נבטוטים של שעועית מאש מונבטת, עדשים שחורים מונבטים, זרעים (כמו חמנייה, דלעת), נבטי חילבה או אלפלפא, עגבניות שרי מהגינה, רוקט, אבקה של עלים טחונים שמכינה בעצמה (זה ה"סופר פוד" שלה). במקום קפה שותה "קפה תמרים" (קולה גרעיני תמרים אורגניים  וטוחנת בויטהמיקס). בשאר היום היא "מנשנשת". מאמינה שצריך להפסיק לאכול אחרי ארוחת צהרים.

מה מצאתי במקרר

שק שלם של גזרים (מהמגדל האורגני האקולוגי שלה, רעי מ"גן השדה" היה לו עודף) ועוד ירקות עטופים בשקיות בד, שק של תמרים מגולענים (בשביל המתכון לדר בהמשך), קינואה מונבטת בצנצנת, עדשים מונבטים, קשיו ושקדים בהשריה, כרוב כבוש שמכינה בעצמה (חיידקים טובים), אגוזי ברזיל, זרעים.

עקרונות תזונה

תמי לא אוכלת מזון מעובד כלל (וכל מזון שמגיע באריזות), לא נכנסת לסופרים. קונה את חומרי הגלם רק מאנשים שהיא מכירה, את הירקות והפירות קונה מרעי מחוות "גן השדה", את הקטניות והדגנים רוכשת דרך קופארטיב, כך גם את הלחם וכל דבר. חשוב לה לדעת מהיכן מגיע המזון שלה. "הצרכנות פוגעת" לטענתה, "אנחנו לא תמיד צריכים את מה שאנחנו רוכשים. דברים פשוטים משאירים אותנו בקו הבריאות". תמי מציעה להפסיק בהדרגה לקנות אריזות בסופר ולהפסיק לאכול מזון מעובד. (ומדי פעם שרוצים גלידה הולכים לקנות בחוץ גלידה איכותית כסוג של צופ'ר)

הקמת עץבעיר- כוחה של קהילה

לפני 3 שנים תמי עזבה את עבודתה למען חזון ברור שגיבשה לעצמה לעשות טוב לעולם וטוב לעצמה, והקימה את עץבעיר, פרויקט לימודי לחיים אקולוגיים בעיר, שמבוסס על פעילויות ענפות וסדנאות בתחום. "הפרויקט הוא תוצאה של טיפול שלי בעצמי. גיליתי שיש לי הרבה כוח". תמי מגדירה את עצמה כאדם סוליסט שבעבר לא היה אומר שלום לשכנים, אולם עם הזמן גילתה את כוחה של הקהילה, שמייצרת חיבור בין אנשים ולטבע וכדרך לעשות שינוי ולקדם פרויקטים שתורמים לסביבה.

שיפוץ הסלון

צילום: ליה צ'סניקוב

על שינוי

"תעשיית המזון הינה תעשייה הרסנית שהורסת את כדור הארץ בדרכים רבות ומתחילה בגוף שלנו. תעשיית החלב והבשר אשמות בהרס בריאותם של האדם ושל הסביבה. אנחנו חיים בעידן בו אנחנו אוכלים ג'אנק פוד ואז לוקחים תרופות". עד כאן הפסימיות ועכשיו לחיובי: "כל אחד ברגע נתון יכול לשנות, זה מאוד פשוט. אנשים מפחדים משינוי, הוא מאיים עליהם. אנשים שרוצים לעשות שינוי ברגע הנכון מבחינתם ומחפשים את הידע מוזמנים להגיע לבקר אצלנו".

"לכל אחד יש את הצעד הראשון שלו". אצל תמי זה היה להפסיק מוצרי חלב. מציעה לכל אחד לעשות מה שנכון לו ברגע שהוא מוכן לשינוי, להתחיל מהדבר הראשון שמטריד, ולעבור לדבר הבא, צעד צעד".

מתכון ללדר גזר ותמרים/ תמי צרי

חטיפי לדר מגולגלים

צילום: עץבעיר

להכנת לדר במייבש מזון:

טוחנים גזר עם תמרים, מורחים ומייבשים. זה העיקרון.
אם הגזר דורש קילוף, אז כדאי לגרד מעט את הקליפה, אבל אם הוא אורגני לא צריך, רק לנקות אותו משאריות אדמה.
את התמרים מגלענים, אם הם קשים, רצוי להשרותם, במים, או לתוספת טעם, אפשר להשרות בחלב קשיו או ביין – מה שיש.
לתוספת טעמים אפשר להכין תערובת של קינמון, פלפל אנגלי, ציפורן, הל, מה שאוהבים. אפשר להוסיף קצת ג'ינג'ר. קצת מיץ לימון, וטיפלה מלח.

בשביל לדר מורחים את העיסה בשכבה דקה על משטח טפלקס, ואפילו הוספתי ומרחתי אותו בקצת חמאת קוקוס כדי שיהיה ממש קל להפריד את הלדר. אפשר לחרוץ לריבועים או לעשות משטח אחד גדול שאחר כך קורעים בפראיות. מייבשים 12 שעות, הופכים, מפרידים את הטפלקס ומייבשים עוד 12 שעות, או יותר. אני אוהבת לייבש ריבועים ולאחר הייבוש לגלגל אותם.

בשביל להכין קרם הוספתי טחינה גולמית, ו… בירה כנען. יצא נהדר בתור ממרח, או כקרם לשילוב עם הלדר.

בשביל חטיפים מהודרים גלגלתי קרם בריבועי לדר והכנסתי לייבוש נוסף.

בשביל עוגיות מרחתי שכבה עבה של הקרם על מגש ייבוש וכיסיתי בשכבה של שומשום. ייבשתי 8 שעות ואז הפכתי.
לגיוון הטעם והצבע, אני מוסיפה גם סלק וגם מיץ תות.

עוגיות לדר

צילום: עץ בעיר

האם ביקרתם בעץבעיר? ספרו לנו מה דעתכם על הפרויקט ומחשבותיכם בנושא חיים אקולוגיים בעיר.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו