שינוי קטן - תוצאה גדולה

"שינויים קטנים מובילים לתוצאות גדולות"

עומדים ואוכלים

מי שנלחם עם משקלו במשך שנים רבות, רוב הסיכויים שהוא אוכל לפחות חלק מהאוכל והארוחות שלו, אם לא את כולן, בעמידה. כמו כן יש כנראה נטייה לעשות רציונליזציה או בכלל לא לשים לב כמה אנו אוכלים. בחיי היום-יום קיימות המון הזדמנויות לאכול בעמידה. כמה דוגמאות: טעימות בדוכנים בסופרמרקט בזמן הקניות, לטעום מהמזון בזמן הבישול, ההכנה או ההגשה, לחטוף כמה חתיכות משאריות של מישהו אחר בזמן פינוי השולחן, לקחת כמה כפיות של גלידה או צ'יפס מהשקית בזמן שיחת טלפון, לאסוף חטיף מקערה על שולחן של חבר לעבודה בזמן שאתם חולפים לידו, לנשנש משהו שנגלה לעין במקרר כאשר פותחים אותו כדי להוציא משהו אחר, ועוד ועוד.

כל הקלוריות הללו נערמות ונספרות. אך בזמן שאנו אוכלים אותן, אנו כנראה מתרצים זאת במחשבות כמו "זה לא באמת ישנה אם אוכל זאת עכשיו". הנקודה היא שיש הרבה "רק עכשיו" או "רק הפעם". יהיה קשה מאוד לרדת במשקל אם לא נשנה הרגל זה.

כלל ראשון:

מעכשיו, עליך לקבל החלטה לאכול רק בזמן ישיבה! גם אם מדובר אפילו בביס קטן.
למה זה כל כך חשוב? מדוע חייבים לנהוג כך? מה העניין הגדול בלאכול בעמידה?
אנו צריכים להיות מודעים לגמרי לכל מה שאנו מכניסים לפה. חשוב מאוד לשים לב למה שאנו אוכלים כדי שלא נאמר אחר כך, אפילו לא נחשוב, אנחנו עדיין רעבים, רוצים לאכול עוד, מה שאכלנו לא הספיק – גם לאחר שסיימנו כבר למעשה, לאכול את מה שתוכנן לאותו יום או לאותה ארוחה.

רוב האוכל שנצרך בעמידה הוא במסגרת אכילה אימפולסיבית, רגשית, ולא מזון שתכנַנו לאכול. כאשר אתם מתיישבים לשולחן לאכול אתם עושים החלטה מודעת לאכול. אתם יודעים שהקלוריות הללו נחשבות. כך אתם מודעים לכמות האוכל שהחלטתם לאכול ושאותו הגשתם לעצמכם בצלחת.

כשאתם מתיישבים לאכול אתם בעצם אומרים לעצמכם בקול רם: "עכשיו אשב ואוכל ארוחה (או חטיף) מסודרת ונורמלית. אני אוכל את מה שאני אמור ותכננתי לאכול".

כשאתם אוכלים בעמידה, אתם בעצם נכנעים לדחף לאכול, אתם מרמים את עצמכם שזה לא יישנה ולא יהיו לכך השלכות. אך זה שקר, כמובן. בוודאי שיהיו השלכות. כל ביס נחשב. כל פירור שנכנס לפה מכיל קלוריות. אפילו אם היום אתם מנשנשים גזר או מלפפון חתוך, מחר זה עלול להפוך לבורקס או שוקולד.
תרגישו יותר שבעי רצון. כל תוכנית תזונה להרזיה טומנת בחובה צמצום כלשהו בכמות המזון שאוכלים. מכיוון שתאכלו פחות ממה שאתם רגילים, חשוב שהמזון יהיה פרוש לפניכם בזמן הארוחה, כדי שתוכלו לאכול גם עם העיניים. תראו את מה שאתם אוכלים.

כלל שני:

ככל שרואים פחות מזון מרגישים יותר מנועים, יותר ב"דיאטה". לכן חשוב לפרוש את המזון לפנינו, על הצלחת, על השולחן.

למשל, אם אתם אמורים לאכול לארוחת בוקר 2 פרוסות לחם קל עם גבינה, ופרוסה אחת אתם מנשנשים בעמידה, בתוך התארגנות וסידורים של הבוקר בבית – כשכבר תתיישבו, תישאר לכם רק פרוסה אחת. זה ייראה לכם מעט, ובצדק. תחושו מסכנים ולא מרוצים.

דוגמה אחרת: בזמן הקניות בסופר, אתם אוכלים מהטעימות. לפעמים קשה להעריך כמה בדיוק אכלתם, אבל בטוח שתצטרכו לקצץ מארוחת הערב את הקלוריות שכבר צרכתם. שוב תישאר לכם בצלחת כמות מזון קטנה יותר.

כשאוכלים בעמידה, השובע הגופני זהה לשובע שבא אחרי אכילה בישיבה, אך השובע הפסיכולוגי קטן בהרבה. טעימת המזון, הלעיסה, ובליעתו תורמים לרמה מסוימת של שביעות. אך קיים צורך בשביעות ויזואלית. עליכם להפיק את המרב והמיטב מכל ביס שאוכלים.

מניסיוני, מטופלים רבים שלומדים לאכול בישיבה נוכחו שזה מפתח מרכזי להצלחה בהרזיה, וחשוב מכך, בשמירת המשקל הנמוך החדש שהשיגו. יחד עם זאת, מדובר במשימה קשה ביותר ליישום. לא קל בכלל בהתחלה, אך בהמשך, עם תרגול רב, מגלים שזה אפשרי בהחלט ומשתלם.

לסיכום:

בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם אוכלים בעמידה או מתכוונים לעשות זאת, עצרו.
הזכירו לעצמכם מדוע זה חשוב: אפילו אם הפעם האכילה לא תשפיע על הירידה במשקל, אתם מעמידים את עצמכם מול הסכנה שהיא תגרום לעלייה במשקל בעתיד.

עליכם לאכול בישיבה כאורח חיים. זאת המטרה שלכם: לאכול אך ורק בישיבה, כל הזמן.
ניתן להיעזר בפתק או שלט שתולים על המקרר, על השיש או ביומן, שאומר "נא לשבת!" ניתן גם לסדר את השולחן בתום הארוחה לקראת הארוחה הבאה כתזכורת לשבת גם בפעם הבאה שאנו אוכלים.

אם אתם נהנים מנשנוש ספונטני ואינכם רוצים להפסיק לאכול בעמידה, תאמרו לעצמכם כשאתם אוכלים בעמידה: אתם פשוט לא שמים לב למה שאתם אוכלים. אתם עלולים לאכול הרבה יותר מדי מבלי לשים לב לכך. אם אתם רוצים להיות רזים יותר, עליכם לשמור על כלל זה. צריך לוותר על התנהגות מסוימת ואולי יש תחושה של הגבלה; אבל ההפך הוא הנכון, אכילה לא מסודרת גורמת להשמנה ואז מתחילה ההגבלה. אכילה מסודרת היא המאפשרת לכם לאכול וליהנות, לא לעשות דיאטה, אכילה בעמידה תגרור אתכם בסוף לעשות דיאטה.

מטופלים רבים מתלוננים על חוסר זמן. פשוט אין להם זמן לשבת ולאכול באופן מסודר ונינוח. ניתן ליצור זמן לכל דבר, זה עניין של סדר עדיפויות. עליכם לארגן מחדש את לוח הזמנים ולפנות זמן לאכילה. רק כך תוכלו לשלוט במה וכמה שאתם אוכלים. אם תקבלו את העובדה שתוכנית לשינוי הרגלי אכילה דורשת השקעת זמן ואנרגיה ותתכננו את לוח הזמנים והמטלות היומיות בהתאם, יהיה קל יותר.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו