סוכרלוז - סוכרה דיאט

צילום: pixabay

בארץ משווק ממתיק זה גם בשם 'סוכרה דיאט'. כיום זהו הממתיק המלאכותי הנמכר ביותר בארצות-הברית והוא נמצא בלמעלה מ-4,500 מוצרי מזון.

הצלחתו האדירה מיוחסת לשתי סיבות עיקריות:

• החששות הכבדים מהבעיות הרפואיות שגורם האספרטיים.

• אסטרטגיית שיווק גאונית אשר הצליחה לשכנע את רוב הציבור שהחומר הוא טבעי לחלוטין.

גם הסוכרלוז התגלה במקרה, כאשר שני כימאים ניסו ב-1975 להמציא קוטל חרקים חדש.

שני הכימאים עבדו עם חומר כימי רעיל ומסוכן (סולפוריל כלוריד), שאותו טיפטפו על תמיסת סוכר. אחד מהם טעם בטעות את האבקה שנוצרה וגילה את טעמה המתוק.

מה זה סוכרלוז?

סוכרלוז מורכב משתי מולקולות של סוכר (גלוקוז ופרוקטוז), אשר הוסיפו להן מולקולה של כלור. כלומר, זהו סוכר שעובר הכלרה. תהליך ההכלרה מבוצע באמצעות שימוש בכ-12 חומרים שונים המכילים כלור, המוּכרים כחומרים רעילים.

אחרי מה שנעשה לשתי מולקולות הסוכר התמימות הללו – הדבר האחרון שניתן לומר עליהן הוא שהן טבעיות. כידוע, לא קיימת בטבע מולקולה של סוכר וכלור. אבל עובדה זו לא מפריעה לחברת 'מקניל', יצרנית הסוכרלוז, לספר לכל העולם שמדובר בסוכר טבעי.

גם השם שנבחר למוצר "סוכרלוז" מזכיר את השם "סוכרוז", מה שמטעה את הצרכנים וגורם להם להאמין שמדובר בסוכרוז.

כמה קבוצות המייצגות צרכנים שוחרי בריאות ניסו למנוע מחברת 'מקניל' לתת לחומר את השם בגלל ההטעיה שבדבר, אבל ה-FDA דחה את בקשתם.

חברת 'מקניל' משווקת את הסוכרלוז כ"מוצר טבעי ובריא" והיא עושה זאת באופן כה מוצלח עד שאפילו יצרניות של מזון טבעי באמת התפתו להאמין שאכן כך הדבר והכניסו אותו למוצריהם.

אבל לבסוף החלו יצרניות המזון הטבעי להבין שסוכרלוז איננו חומר טבעי, אלא חומר כימי שעלול להוות סכנה לציבור. רשת המזון הבריא 'מזון מלא' ('Whole Food') הודיעה שלא תמכור יותר מזון שמכיל סוכרלוז. כמוה נוהגות גם רשתות נוספות.

חברת 'מקניל' מצליחה בקלות רבה להוליך שולל את רוב הציבור בעולם, אבל לא את המדענים שיודעים ומבינים היטב את המשמעות החמורה של הוספת הכלור למולקולות הסוכר.

כלור במצבו החופשי כאטום בודד, ידוע כאחד הרעלים המסוכנים הקיימים. הוא מוגדר כחומר מסרטן מאוד, אבל למזלנו הרב הכלור לא נמצא בטבע כאטום בודד. הוא תמיד מחובר למולקולות אחרות ואז הוא איננו מסוכן. למעשה ניתן למצוא כלור באופן טבעי במזונות רבים, שהנפוץ בהם הוא מלח השולחן (NaCl) – נתרן כלוריד.

החיבור של הכלור בטבע הוא חיבור טבעי. לעומת זאת, החיבור של הכלור למולקולות הסוכר שבסוכרלוז נעשה באופן מלאכותי על ידי החלפה של אטום מימן שבסוכר באטום כלור. כתוצאה מכך נוצרת תרכובת של כלור עם פחמן.

תרכובות של כלור ופחמן מוכרות היטב במדע ובתעשייה והן נחשבות לתרכובות רעילות. שלוש מביניהן הידועות ביותר הן: די.די.טי, גז חרדל וכלורופורם. הסוכרלוז שייך גם הוא לאותה משפחה (זוכרים? הסוכרלוז התגלה תוך כדי ניסיון להמציא קוטל חרקים חדש).

אחת הסכנות הידועות של תרכובות כלור ופחמן (אורגנו כלור) היא נטייתן להצטבר ברקמות שומן בגוף. מאחר שגם הסוכרלוז היא תרכובת של כלור ופחמן, אין כל סיבה שהיא תהיה שונה בכך. אבל חברת 'מקניל' מצהירה שהסוכרלוז יוצא דופן והוא "כמעט שאינו מסיס בשומן".

לדעת מדענים, מסוכנותה של תרכובת הכלור הפחמני גדולה גם ללא קשר להצטברותה ברקמות השומן, והיא באה לידי ביטוי זמן קצר אחרי החשיפה לחומר. ואכן, חלק מהתסמינים שאנשים דיווחו עליהם זמן קצר אחרי שצרכו סוכרלוז היו: עצבנות, עוויתות, הזיות, בעיות נשימה, הפרעות בקצב הלב, הקאות, שיתוק בפָּנים, בלשון ובגפיים ועוד תופעות רבות נוספות.

?מחקרים על סוכרלוז – האם סוכרלוז בריא

חברת 'מקניל', המשווקת את הסוכרלוז כחומר "טבעי ובריא", מצהירה שבטיחות החומר מתועדת ביותר מ-100 מחקרים מדעיים שנערכו במשך 20 שנה.

הצהרה זו בהחלט מעניקה לעניין רצינות, מקצועיות ואמינות שאכן הסוכרלוז נבדק היטב ובטיחותו איננה מוטלת בספק. ד"ר ג'וזף מרקולה וד"ר קנדרה דגן פירסל, מחברי הספר "הונאה מתוקה", בדקו ביסודיות הצהרה זו של חברת 'מקניל' ואלה הם ממצאי בדיקתם:

• עד שנת 2006 פורסמו לציבור רק 84 מחקרים מדעיים אודות הסוכרלוז.

• רק 5 מתוכם נעשו על בטיחות החומר לבני-אדם. מתוכם, שלושה נעשו אחרי שה- FDA נתן את האישור לשימוש בסוכרלוז.

• רק 10 מחקרים נערכו על בטיחות החומר על בעלי-חיים.

• 12 מחקרים נערכו על העדפות טעם של ממתיקים מלאכותיים בקרב בעלי-חיים.

• פורסמו יותר מחקרים על השפעתו של הסוכרלוז על ריקבון בשיניים מאשר על בטיחותו.

• בחמשת המחקרים שנערכו על בני-אדם השתתפו בסך הכול 191 איש. המחקר הארוך ביותר נמשך 13 שבועות (בעוד שהסוכרלוז נצרך לאורך שנים רבות).

• סה"כ נערכו רק 15 מחקרים לבדיקת בטיחות הסוכרלוז. 13 מתוכם מומנו על ידי חברת 'מקניל'.

• 98% מהמחקרים שהוגשו ל-FDA לצורך קבלת אישור מומנו על ידי חברת 'מקניל' וחברת מזון נוספת.

• מחקרים רבים שנערכו על ידי חברת 'מקניל'  מעולם לא פורסמו לציבור. סביר להניח שהיו לחברה סיבות טובות להסתיר את תוצאותיהם.

בעולם הרפואה והמדע מייחסים חשיבות עליונה למחקרים שנערכים לצורך בדיקת בטיחותו של חומר המיועד לצריכת בני-אדם. ננקטים אמצעי זהירות רבים לפני שמאפשרים לציבור לצרוך חומר חדש. במחקרים על תרופות חדשות משתתפים מאות אלפי אנשים.

אבל במחקר הבטיחות על הסוכרלוז השתתפו רק 191 איש. במחצית מהמחקרים השתתפו פחות מ-30 איש, ובמחקר הגדול ביותר השתתפו 128 איש במשך 13 שבועות.

כל איש מקצוע מבין שלמחקרים עם מספר כל כך קטן של משתתפים קשה מאוד לתת תקפות מדעית ובוודאי שאי אפשר להצדיק בעקבותיהם אישור למתן הסוכרלוז למאות מיליוני צרכנים בכל העולם.

כך גם חשב הפרמקולוג הראשי של ה-FDA, ד"ר ויליאם רות (William Roth), אשר במזכר פנימי הביע חשש שלא ניתן להסיק מסקנות לגבי בטיחות הסוכרלוז עם מספר כל כך קטן של מחקרים.

ביקורתו המקצועית של ד"ר ויליאם רות לא שינתה את החלטתו הנחושה של ה-FDA לאשר שימוש בסוכרלוז ואף להכריז שהחומר בטוח לשימוש בבני-אדם.

תוצאות המחקרים לגבי סוכרלוז

בספר "הונאה מתוקה" כותבים ד"ר מרקולה וד"ר פירסל בהרחבה על תוצאות המחקרים ועל אופן הצגת ממצאיהם.

הם משווים את האופן שבו מוסברים הממצאים על ידי חברת 'מקניל' לעומת האופן שבו רואים אותם מדענים עצמאיים. מובן שהמסקנות אליהן מגיעים שני הגורמים שונות לחלוטין.

סוד גלוי הוא בעולם המדע והרפואה, שהמקור המממן את המחקר משפיע על תוצאותיו ועל מסקנותיו.

בסקירה הרחבה של המחקרים אודות הסוכרלוז, ניתן לראות זאת בבירור, לחברת 'מקניל' יש כישרון מופלא להסביר ולתרץ כל ממצא חמור שהתגלה במחקר. לצערנו הרב, ה-FDA הלך שבי אחרי הסברים אלה, למרות שאנשי מקצוע מתוך ה- FDA התנגדו לכך.

אביא בפניכם דוגמאות בודדות מממצאי כמה מחקרים. אולם, אני חוזרת וממליצה לאלה מביניכם הצורכים סוכרלוז, לקרוא את כל החומר המקצועי כפי שהוא מופיע בספר "הונאה מתוקה".

סוכרלוז סכנות:

פגיעה במערכת החיסון

בכמה מחקרים על חיות מעבדה נצפתה פגיעה משמעותית במערכת החיסון, שבאה לידי ביטוי בהבטים הבאים:

• ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטים) – שהן ה"חיילים" של מערכת החיסון.

• הקטנה של הטחול ובלוטת התימוס ב-40%. לשניהם תפקיד מרכזי במערכת החיסון.

פיגור בקצב הגדילה

מחקרים רבים הראו כי חולדות שקיבלו סוכרלוז סבלו מהאטה משמעותית בגדילה של 26%. מדובר גם בחולדות בוגרות וגם בוולדות.

פגיעה בפוריות

במחקרים על חולדות זכרים נמצא כי הסוכרלוז נשאר זמן ממושך באשכים ונצפתה השפעה שלילית על תאי הזרע. כתוצאה מכך, התפתחה בעיה של פוריות. כמו כן, נצפתה הצטמקות של השחלות בחולדות נקבות.

צריכת סוכרלוז בהיריון

חברת 'מקניל' מבטיחה לנשים הרות שהסוכרלוז אינו חודר אל העובר דרך השליה. אבל מחקרים על חולדות מראים בבירור שסוכרלוז חודר למוח העובר, לשליה ולמי השפיר. כלומר, גם אחרי שהעובר מפריש את הסוכרלוז למי השפיר, הוא ממשיך לשחות בכמויות ההולכות וגדלות של סוכרלוז ככל שמתקדם ההיריון.

אפייה עם סוכרלוז – סוכרלוז לאפיה

חברת 'מקניל' היא חברה "מסודרת ואחראית", ולכן היא מפרסמת נתוני בטיחות לשימוש בסוכרלוז. בנתוני הבטיחות נכתב שבטמפרטורות גבוהות עלולים להשתחרר גזים כמו מימן כלורי, שנחשב לגז רעיל.

שאיפת האדים שלו עלולה לגרום לשיעול ולבעיות בדרכי הנשימה. עובדה "פעוטה" זו לא מונעת מחברת 'מקניל' לפרסם שניתן להשתמש בממתיק לאפייה.

אופן מתן האישור לסוכרלוז

קנדה היתה המדינה הראשונה שאישרה שימוש בסוכרלוז בתחומיה. היה זה ב-1991, מספר שנים לפני שה-FDA נתן את אישורו לממתיק. כן, בהתחלה ה-FDA הקשה מאוד על חברת 'מקניל' ובמשך מספר שנים סירב לאשר את החומר.

אבל מסתבר שהעיכוב לא היה חלילה בשל דאגה לבריאות הציבור. אנשים מתוך ה-FDA גילו שהעיכוב היה בשל לחץ כבד שהפעילו חברות אחרות לייצור ממתקים מלאכותיים, אשר חששו שהסוכרלוז תנגוס ברווחיהם.

בתאריך 1.4.88 באופן מפתיע, ללא כל מחקרים ובדיקות חדשות לבטיחות הסוכרלוז, נתן ה-FDA את האישור המיוחל. אפילו בחברת 'מקניל' לא ציפו לקבלת האישור ש"נחת" עליהם במפתיע ולא היו ערוכים לייצור המוני של סוכרלוז.

אנשים מתוך תעשיית המזון יודעים לספר שהדבר קרה בגלל שחברת 'מונסנטו' רצתה לקבל אישור לממתיק חדש בשם ניאוטיים (Neotame), וחששה שאם היא לא תסיר את התנגדותה לאישור הסוכרלוז, חברת 'מקניל' תעכב את אישור הניאוטיים. מה שנקרא  "שמור לי ואשמור לך". בשנת 2002, ללא כל הערמת קשיים ועיכובים, אישר ה-FDA את השימוש בממתיק ניאוטיים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו