לתת נוק אאוט לדלקת

גפרור ארוך ומאיים ניצת על הבמה. ד"ר שבח מדגים את מהותה ואת עוצמתה של הדלקת, איתה אנחנו מתמודדים היום. גם מבחינה לשונית, המילה דלקת בעברית, וכן באנגלית ובלטינית – מצביעה על בערה, שריפה, דליקה.

מקובל להבחין בין שני סוגי דלקת:

• דלקת אקוטית, חריפה, זיהומית. כמו הגפרור, בוערת בהתחלה בעוצמה מלאה ולאחר מכן שוככת.
• דלקת כרונית – בעלת משמעות אחרת וביטוי קצת שונה.

חשוב מאוד להבין שהדלקת האקוטית היא בעדנו. היא מצילה את חיינו. אלולא היא, היה לגוף קשה להתמודד עם פלישה של גורמים מזהמים כמו חיידקים הגורמים לדלקת גרון. דלקת אקוטית מלווה בחום, בכאב, באודם, בנפיחות, לפעמים בהגבלה של האיבר שנפגע על ידי החיידק. היא נמשכת זמן קצר יחסית ומשתתפת בתהליך הריפוי של הרקמה. היא הכרחית וחיונית. לא כל דלקת היא דבר רע! הדלקת הבעייתית היא הדלקת המתמשכת, הכרונית.

וגם כאן ניתן להבחין בין שני סוגים – דלקת "רועשת", מלווה בתסמינים חזקים, שקשה להתעלם מהם, כגון כאב, דימום. לדוגמה לחלק מהמחלות האוטואימוניות יש ביטוי דלקתי כרוני "רועש" (מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית). הדלקת כמו מציבה תמרור "עצור" ומכוונת להתחיל בתהליך טיפולי.

מסוכנת לא פחות, ואולי אף יותר, היא אחותה המופנמת – דלקת כרונית "שקטה", שמכנים אותה גם תת דלקת. היא מקושרת למחלות "מערביות", כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת. דלקת כרונית "שקטה" לא מורגשת, לא כואבת כלל עד שמגיעים למצב חמור ומסוכן (לדוגמה תהליך מתקדם של טרשת עורקים). אין תמרור אזהרה מקדים שמכוון לקבלת טיפול. כדי להתמודד איתה חשוב מאוד לשפר את אורח החיים מבעוד מועד, ובין היתר לעשות שינויים תזונתיים.

עוד קיסם למדורה

מזונות נפוצים רבים הם מקדמי דלקת. כדאי להרחיק אותם מהתפריט או לצמצם את תדירות הצריכה שלהם. לפניכם מספר מלבי דלקת בולטים:

• בשר. בייחוד בשר אדום ומוצריו, כגון המבורגר.
• שמנים עתירי חומצות שומן מסוג אומגה 6. לדוגמה: שמן תירס, שמן חמניות, שמן סויה. כדאי להמנע מפיצוח גרעינים שחורים (גרעיני חמניה).
• שומן צמחי מוקשה (טרנס). נפוץ בממרחים, במרגרינה.

מכבי האש

המתכון לריסון הדלקת הוא שילוב של תפריט בסיסי מן הצומח עם מזונות פונקציונליים נוגדי דלקת.
התפריט האידיאלי להפחית סיכוי להתפתחות תהליך דלקתי הוא צמחוני/טבעוני. רצוי שהתפריט יכיל בעיקר מזון שמקורו בצומח והקרוב ביותר לצורתו הטבעית, מזון שלא עבר תהליכי עיבוד. המזונות המומלצים: דגנים מלאים (כגון אורז מלא), דמויי דגנים (כגון כוסמת וקינואה), קטניות (כגון שעועית, עדשים, אפונה), מגוון ירקות ופירות (ממשפחות שונות ומצבעים שונים), אגוזים ושקדים, שמנים איכותיים (כגון שמן זית).
מזונות פונקציונליים נוגדי דלקת, לפניכם מדגם של שמונה מזונות על (Super Foods) זמינים ונגישים בארץ, המכילים פיטוכימיקלים הפועלים כנוגדי דלקת.

• כורכום – אחד מנוגדי הדלקת היעילים ביותר. נחקר הרבה וגם זמין מאוד. יוסי שבח מספר בהתרגשות שניתן כיום לקנות כורכום טרי ברשתות המזון ובחנויות הטבע. כדאי לשלב כורכום מיובש וכורכום טרי ולהנות מהשמן הנדיף המצוי בו, הפועל גם הוא כנוגד דלקת. ניתן לשלב כורכום עם פלפל שחור, על מנת לקבל את ה"פורמולה" הסינרגטית של כורכומין (החומר הפעיל בכורכום) עם פיפרין (מהפלפל), אך ממש לא חייבים. גם כורכום סולו הוכח במחקרים רבים כנוגד דלקת עוצמתי. לקריאה נוספת אודות כורכום וכורכומין לחצו כאן.

• ג'ינג'ר – גם כן נוגד דלקת חזק. גם אותו ניתן להשיג יבש וגם טרי. קרוב משפחה של הכורכום, שניהם בני משפחת הזנגוויליים. יוסי שבח מציע לקרוא לכורכום הג'ינג'ר הג'ינג'י.

• תה ירוק – תרבויות לא מעטות צורכות אותו על בסיס קבוע. אך הוא מכיל קפאין, חומר סטרסוגני, גורם מתח. הקפאין בעייתי לכולם ובמיוחד לאוכלוסיה שסובלת מבעיות כמו יתר לחץ דם, עצבנות, חרדה, הפרעות שינה. מומלץ לצרוך ממנו במתינות.

• רויבוס – עלי שיח הרויבוס הם חליטה דרום אפריקאית מסורתית. אפשר לראות בו את התשובה לתה הירוק: מכיל נוגדי חמצון בריכוז גבוה ואינו מכיל קפאין.

• זרעי צ'יאה (מרווה היספנית) – מכילים ריכוז גבוה ביותר של חומצות שומן מסוג אומגה 3, הפועלות כנוגדי דלקת. מומלץ לצרוך זרעי צ'יאה ו/או זרעי פשתה על בסיס יומי, רצוי טחונים, כדי להגדיל את שטח הפנים וכך לשפר את הספיגה של חומצות השומן.

• זרעי פשתה – מקור עשיר נוסף לחומצות שומן מסוג אומגה 3. ניתן לטחון לשבוע-שבועיים ולאחסן במקפיא או בקירור.

• כוסמת – דמוי דגן עשיר בפחמימות. הכוסמת עשירה מאוד בפלבנואידים, לדוגמה רוטין, ומהווה אחד המקורות הפחמימתיים העשירים ביותר בנוגדי חימצון. טובה ומועילה גם טריה וגם קלויה.

• בצל – כדאי להשתמש בכל זניו: לבן, צהוב וסגול; חי או מבושל. קל מאוד לשלב את הבצל בתפריט ומומלץ לשלב אותו בכל תבשיל! הבצל מכיל ריכוז גבוה מאוד של חומרים הקרויים פלבנואידים – נוגדי חימצון, נוגדי דלקת חזקים המצויים בפירות ובירקות, המקנים להם לרב צבע בגוון אדום, סגול, ארגמן. בצורה טריה עדיף לאכול את הבצל האדום כדי ליהנות מריכוז גבוה יותר של אותם פיגמנטים, שבבישול נוטים להיהרס. שום מומלץ גם כן, אך כנוגד דלקת הבצל חזק יותר ממנו.

חשוב מאוד לצרוך מגוון רחב של נוגדי דלקת. הגיוון חשוב יותר מהכמות. גם אם צורכים מעט מכל רכיב נוצר אפקט מצטבר המגן עלינו מפני התפתחות של דלקתיות.

אם דף הספר מלוכלך – זה מתכון מצוין

בשלב זה תופסת את מרכז הבמה פיליס גלזר. האנרגיה ושמחת החיים המדבקת שלה הן עדות חיה ליתרונות של תזונה נוגדת דלקת מהצומח. שופעת טיפים, המלצות ואנקדוטות מחיי משפחתה, היא רותמת גם את ד"ר יוסי שבח לקרש החיתוך, ובצוותא הם מפיקים תבשילים אנטי-דלקתיים מעוררי תיאבון.

הנה מבחר פנינים ממטבחה ומניסיונה של פיליס גלזר, המעידה שלא ממליצה על שום דבר שלא ניסתה על הבנות שלה.

טיפים למניעת דלקת

• כורכום מצוין כעזרה ראשונה וכטיפול בדלקות גרון. מתכון איורוודי: תערובת של כורכום ודבש ביחס שווה. לקחת חצי כפית כל שעה במקרים חמורים או פעמיים-שלוש אם המחלה רק מתחילה.
• במקרה של נזלת או אף סתום, לחמם שתי כפות כורכום על המחבת יבשה ולנשום.
• ילדים סרבני ירקות – חשוב להמשיך ולהגיש ירקות על השולחן, גם אם לא אוכלים. כדאי לגוון בצורות ההכנה וההגשה. להראות דוגמה אישית. בסוף הם יאכלו…
• כרובית וברוקולי – בארה"ב מקובל לאכול חי ונהוג להגיש עם דיפים.
• כלי אידוי מבמבוק – מומלץ בחום. עדיף ללא חיבורי שתי וערב, בהם נתפס המזון.
• שמן קוקוס – ממליצה לטגן בשמן קוקוס, אינו מתחמצן בחימום ואינו מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 6, נותן טעם נפלא לאוכל וגם עוזר לזכרון. טוב לעור הפנים והידיים. מה צריך יותר מזה?
• זרעי שומר – חליטה מזרעי שומר מסייעת לעיכול, במיוחד של קטניות. בהודו מוגשים במסעדות עם החשבון: מרעננים את הפה ועוזרים לעיכול.
• עשב לימון – ממליצה מאוד לגדל בבית. אוהב לחות וגם אוהב להתפשט, לכן כדאי לשתול בכלי גדול.
ניתן להכין תמצית למשקאות ולהשתמש במי בישול.
ויוסי שבח מוסיף: חליטה של עשב לימון נוגדת סרטן ומעדנת טעמים של צמחים אחרים.
• רוטב לפסטה – משרים אגוזי קשו לשעתיים. טוחנים בבלנדר עם חצי כוס מים, שום ובזיליקום. נהדר גם כדיפ. כמו שמנת, רק בריא יותר.
• דיאט – מתרחקת מכל המזונות שכתוב עליהם דיאט. אם מוציאים את השומנים באופן תעשייתי, שמים בהם "במקום" יותר מייצבים וחומרי שימור.
• ממרח מזרעים – טוחנים מבחר זרעים ואגוזים במטחנת קפה (פשתן, צ'יאה, שומשום ופיסטוקים, לדוגמה) ומערבבים עם שמן זית עד לקבלת משחה מענגת ורב שימושית. ניתן לערבב גם עם דבש.
• "סוכר" דקלים – שרף של עץ הקוקוס. עשיר מאוד בוויטמינים ובמינרלים. משמש כממתיק, הרבה יותר בריא מאגבה.

הדלקת הובסה בנוק-אאוט. איך אפשר היה לעמוד בפני ניחוחות שמן הקוקוס והתבלינים שהיתמרו עד השורות האחרונות, תצלומי התקריב של הכנת התבשילים שהוקרנו על מסך גדול, ובעיקר מול עבודת הצוות הסינרגטית של שני מרכיבי הפורמולה האנטי-דלקתית האנושית שעל הבמה.

ליאה מיכאל דבר, משרה מנביטה, טוחנת מאדה, חולטת מקפיצה. אוכלת בריא, לרוב.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו