המומיו הוא חומר המצוי בשימוש האנושות כבר למעלה מ-3000 שנה. הוא מוזכר בכתבי אריסטו שחי במאה השלישית לפנה"ס, בכתבי רפואה פרסיים, הודיים, טיבטיים וסיניים.

מקור השם מומיו ביוון ויתכן שהוא הגיע ליוון מפרס הקדומה. משמעות שמו היא “החומר המשמר את הגוף", וכנראה שזה גם המקור למונח מומיה המוכר לנו ממצרים. ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש במומיו במצרים העתיקה לריפוי, לקוסמטיקה וכן לחניטה.

מוצאו של המומיו מאזורים הרריים באסיה, שגובהם מעל 2800 מ'. הוא מצוי בהרי הקווקז, הרי פמיר, בהימאליה, ב- Tchien-Schan וב- Altai.

מומיו: התרופה הכי מורכבת בטבע

המומיו הוא חומר בעל צבע שחור-חום שנוצר על תקרות של מערות או בסדקים בסלעי המערות, בצורת טיפות או דמעות נושרות. הוא נוצר משיירים של בע"ח וצמחים, שבמשך השנים קושרים מינרלים מהסלעים. אנליזות כימיות הוכיחו גם נוכחות של פולן ומוצרי כוורת אחרים במומיו. המומיו נשמר בהרים הודות לטמפרטורה הנמוכה. במקומות חמים יותר הוא היה נרקב ומתפרק.

תהליך היווצרות המומיו לוקח 500-1000 שנים ולכן המלאי ממנו אינו גדול. המומיו מורכב מיותר מ-50 יסודות של מינרלים שמקורם בצמחים ובבעלי חיים וזוהי התרופה המורכבת ביותר שנוצרה בטבע.

סגולות המומיו: מעניק אנרגיה, מחזק את מערכת העצבים

המומיו פועל כ-tonic, כחומר מחזק ומאריך ימים. הוא משפר את ההרגשה הכללית ומעניק אנרגיה, מאט תהליכי זקנה ומוסיף ימים. המומיו ממריץ ייצור של אנזימים, חומצות גרעין, פוספוליפידים, גלובולינים והמוגלובין. הוא מחיש רגנרציה של רקמות שונות, ממריץ ייצור מיץ מרה, מזין ומחזק את מערכת העצבים.

בתרבות הרוסית משמש המומיו כתרופה להרבה מאוד חוליים ושמו יצא למרחוק בעיקר עקב יכולתו לסייע באיחוי שברים ועצמות.

בשנים האחרונות נערכה עבודת איסוף גדולה של חומרים על מומיו בספריות בכל רחבי רוסיה. מלבד מאות עבודות בשפה הרוסית, נמצאו גם ספרים ומאמרים שחלקם כתובים בכתב יד בערבית, פרסית, תורכית, סינית וכמה שפות הודיות. נמצאו שירים של משוררים ערבים, אוזבקים ופרסים מהמאה ה-19 המשבחים ומהללים את כושר הריפוי של המומיו:

המשורר האוזבקי בן המאה ה-19 Chamza Zade כותב על המומיו: "אם לבך נשבר, הוא לא יהיה שלם לעולם, כי הלב אינו עצם שמומיו יכל לתקן".

בטיבט ובמונגוליה הוא מכונה brag schun, המיץ של ההרים, בבורמה הוא מכונה tschao tui, הדם של ההרים.

מרפא כל מחלה

המומיו נקרא בהודו shilajit, והשימוש בו ידוע מזה אלפי שנים. הוא מצוי במערות שבהרי ההימלאיה, וכמויות גדולות מיובאות להודו מנפאל.

הרפואה האיורוודית, הרפואה ההודית העתיקה, גילתה את סגולותיו המרפאות של המומיו וטוענת שאין כמעט מחלה שלא ניתן לטפל בה באמצעות המומיו. נהגו להשתמש במומיו לטיפול בברונכיט, הפרעות בעיכול, אנמיה, שברים בעצמות, להוסיף כוח וחיוניות, וכן כאנטיספטי ואנטי דלקתי. בנוסף משמש המומיו ברפואה האיורוודית להפרעות בדרכי השתן, צהבת, אבני מרה, סוכרת, טחול מוגדל, אפילפסיה, אקזמה, הפרעות במחזור חודשי, מחלות של מערכת העצבים ולטיפול בטחורים.

תהליך הטיהור וההכנה של המומיו. צילום: עמיר כהן

ברפואת ה-unani השתמשו במומיו כאנטידוט להרעלה, וכן לטיפול בדלקות כרוניות, כגון, דלקת מפרקים ודלקות של דרכי העיכול.

הרכב חומרים נדיר

המומיו הנקי נמס לגמרי במים פושרים, נמס בקושי באלכוהול ובממיסים אורגניים אחרים. תמיסה של מומיו במים מזוקקים היא מעט אלקלית, Ph בין 7.5 ל-8.5.

המומיו הוא תערובת של מינרלים המצויים כתרכובות אורגניות ואי אורגניות. הוא מכיל: אלומיניום, סידן, קובלט, נחושת, ברזל, ליתיום, מגנזיום, מנגן, מוליבדן, זרחן, צורן, נתרן, אבץ. חומצות אורגניות: benzoic, hippuric, fulvic, chebulic,  tannic, humic. חומצות פנוליות, חומצות אמיניות, טריטרפנים וקומרינים.

כמו כן מכיל המומיו רזין, מרכיבי דונג וגומי.

 כמה מהמרכיבים האלה נדירים מאוד בחומרי טבע. ישנם כאלה המצויים באופן טבעי רק במומיו.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אתכם:

לחיי המזונות השחורים

הכל על משקה מיץ נוני

5 סיבות טובות לטיגון ובישול עם שמן ענבים

 למי זה טוב?

במקרים של כיב קיבה וכיב בתריסריון המומיו מחיש רגנרציה של הרקמה הפגועה, מפחית דלקת וכאב, מפחית חומציות של הקיבה.

במקרים של מחלות פה ולסת – מפחית תהליך דלקתי, מחזק את החניכיים, מפחית דימומים.

כאמור, המומיו מומלץ לטיפול בפצעי ניתוח ושברים. הוא מסייע באיחוי עצמות, מחיש הגלדת פצעי ניתוח, מפחית כאב ודלקת. גם במקרים של אוסטאופורוזיס ודלקת מפרקים נראה תהליך של התחדשות וחיזוק עצמות.

הודות לתכונות האנטי דלקתיות של המומיו, מומלץ להשתמש בו במצבי דלקת שונים, כולל דלקות כרוניות וחריפות. המומיו מגביר פעילות של הלימפוציטים T ו-B וממריץ פאגוציטוזיס, ולכן נחשב לאימונוסטימולנט המסייע לפעילות של מערכת החיסון.

למומיו יש גם השפעה חזקה על העור. במקרים של פציעה הוא משפר איחוי של הפצע, מונע זיהום ומזרז בניית עור חדש. המומיו מחיש חלוקת תאים במקום הפצע, ומומלץ לשימוש גם במקרים של כוויות.

במקרים של אקנה, אקזמה ופציעה קשה, מומלץ המומיו בשימוש פנימי וחיצוני. הוא מסייע להפחתת הנפיחות, הגירוד והאודם.

:מומיו מחקרים

מחקר שנעשה בחיות מעבדה, שהוזרק להן חומר הגורם  להרס תאי בטא בלבלב ולהתפתחות של סכרת( streptozotocin), הראה שהמומיו הפחית את הנזק ומנע התפתחות של סכרת. הוא הגביר ייצור של תאי בטא בלבלב ושל אינסולין, והגביר פעילות של SOD בלבלב.

ניתן להשתמש במומיו גם בשימוש חיצוני, בצורת קרם או lotion, בריכוז 5%.      שמפו ממומיו מומלץ לטיפול בפסוריאזיס, אקסמה או סבוריאה בראש. תכשיר מומלץ להגיינה של הפה – מומיו בצרוף עם מרווה, צפורן, מנתה או אקליפטוס.

המומיו חסר רעילות ולא נמצאו תופעות לוואי.

מינון:

0.15-0.2 ג' ליום, מחולק לשתי מנות הנלקחות בין הארוחות. ממיסים את המומיו במים פושרים או קרים.

המינון למבוגר 200 מ"ג ליום. לילדים מתחת לגיל 3 – 50 מ"ג ליום. לילדים בגיל 3-9 – 100 מ"ג ליום. מעל גיל 10 המינון כמו למבוגר – 200 מ"ג ליום.

טיפול מומלץ ברפואה המסורתית: לקחת מומיו במשך 10 ימים, להפסיק ל-10 ימים, לקחת שוב במשך 10 ימים. חוזרים על הטיפול פעמיים עד ארבע פעמים בשנה.

ברפואה הרוסית מומלץ להמשיך בטיפול במשך חודש אחד ברציפות. אם יש צורך, אחרי הפסקה של חודשיים או יותר, ממשיכים שוב את הטיפול במשך חודש. במקרים אקוטיים ניתן לתת 400 מ"ג ליום.

מקורות:

.Snibnath et al. Phytoterapy Res. 2: 187-191, 1988.

Bhattacharya S.K. Phytoterapy Res. 8: 1-4, 1994.

Acharya SB. Et al. Pharmacological action of Shilajit. Indian J. of Experimental Biology,  26: 775-777, 1988.

Ghosal S. et al. Mast cell protecting efects of silajit and its constituents. Phytoterapy Res. 3: 250, 1989.

Tiwari VP. Tiwari KC. And Joshi P. An iterpretation of Ayurveda findings on Shilajit. J. of Res. in Indigenous Medicine, Vol. 8 p. 57, 1973.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו