מה הקשר בין מאסלו לקורונה?
פירמידת הצרכים של מאסלו
כבר חודשים ארוכים שנגיף בלתי נראה נוגס בעקביות ברבדים השונים בחיינו, אותם רבדים הבונים את מי שאנחנו ומגדירים את הכוחות שלנו.
ניתן לראות איך הרבדים השונים המרכיבים את פירמידת הצרכים, שהגה אברהם מאסלו, מגדולי הפסיכולוגים מאז ומעולם ואבי הפסיכולוגיה ההומניסטית, מתמוטטים לנגד עינינו, ככל שהמגפה מתפשטת ותוצאותיה מחריפות.
פירמידת הצרכים שבנה מאסלו מתארת את הצרכים האנושיים בצורה היררכית.
טענת המודל היא שלכל בני האדם אותם צרכים אנושיים, ואלה מחולקים לרמות שונות החל מהרמה הנמוכה ביותר שבה מצויים הצרכים הבסיסיים ביותר החייבים להתמלא למען הקיום שלנו, כגון אכילה ושתייה, ועד לרמת הצרכים הגבוהה הנמצאת בראש הפירמידה ובה הצורך במימוש העצמי, שחלק גדול מהאנשים לא מגיע אליו כלל.
לפי מאסלו, לא ניתן למלא צורך אחד בלי שיתקיים וימומש הצורך שתחתיו בפירמידה. כלומר ההתקדמות למילוי צורך גבוה יותר נתמכת על ידי מיצוי צורך בסיסי יותר.
הפירמידה של מאסלו מתארת חמש רמות של צרכים:
-
הרמה הבסיסית- הצרכים הפיזיולגיים
הצורך לנשום, לאכול, לשתות, לישון וכן הצורך בהיגיינה ובריאות בסיסית, או הצורך להגנה מפני התקפות מיקרוביות, כלומר הצרכים הבסיסיים המיועדים לספק לנו חיים. רק לאחר מילוי הצרכים הפיזיולוגיים מסוגל האדם לחתור הלאה למלא את הצרכים הנוספים שלו.
-
רמה שנייה- צורך בביטחון
- האדם שואף לרגיעה ונחת, לביטחון אישי ולביטחון כלכלי, תעסוקתי, משפחתי. היציבות בתחומי חיים שונים, הנובעת בין היתר מהסרת איומים מיידיים או עתידיים, הבנת סדרי עולם ומציאת סדר והיגיון בעולם, מאפשרת יכולת צפייה וניבוי מסוים של העתיד להתרחש, ויוצרת תחושת ביטחון.
-
להרגיש שייך
-
רמה שלישית- צורך בהשתייכות
- רמה זו כוללת את סיפוק הצרכים החברתיים שלנו: להיות חלק מקבוצה, לגבש זהות המבוססת על השתייכות לקבוצות שונות: מקצועית, משפחתית, ערכית וכד' וכמובן – לאהוב ולהיות נאהב.
-
רמה רביעית – צורך בהערכה של החברה
- צורך זה מכיל הכרה חברתית וחיצונית, הערכה מצד הסביבה והכרה ביכולות, התרומה והערך שלנו בכל תחום בחיינו.
-
רמה חמישית וגבוהה ביותר – צורך במימוש עצמי
- הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו כדי להגיע למימוש המיטבי של היכולת האישית הטמונה בו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר ועל פי מאסלו לא רבים זוכים להגיע אליה.
אז מה הקשר לקורונה?
על פי תיאוריית הצרכים של מאסלו ניתן להבין שכל בחירה המתקיימת במצב ההזוי בו אנו חיים, מביאה להתמוטטות הפירמידה.
ההגבלות הרבות אכן מגינות עלינו מפני הנגיף, מאפשרות שמירה על בריאותנו ואולי אף על חיינו, אך יחד עם זאת ההגבלות עצמן עלולות להביא עוד משפחות לפת רעב ולכן מאיימות ישירות על ביטחוננו הפיזי.
כך, לא משנה מה נעשה, בסיס הפירמידה ייסדק ואנו נחווה פגיעה בצרכים הבסיסיים – או דרך מחסור כלכלי הגורם לירידה באיכות התזונה, היעדר שעות שינה ויצירת מצב של חרדה ומתחים, או כתוצאה מהידבקות בנגיף העלולה, חלילה, להיות קטלנית, או לכל הפחות בעלת השלכות על תפקוד המערכת החיסונית, מצב הבריאות העתידי ועל מסת השריר.
הקורונה גרמה לירידה באיכות התזונה
ברמה השנייה, הצורך לביטחון נגזל. הכניסה לסגר גרמה למשבר כלכלי נוסף, והעדר ביטחון תעסוקתי הוא כבר נחלתם של מאות אלפי אנשים במדינה.
פגיעה כלכלית במשפחות עשויה לגרום למפולת של משברים ביניהם פגיעה ביציבות הבית והמשפחה, פגיעה בתעסוקה ובביטחון העתידי, חוסר יכולת לספק באופן ראוי את הצרכים הבסיסיים יותר שבתחתית הפירמידה וכתוצאה מאלה פגיעה ביציבות הנפשית של המובטלים.
מן הצד השני, הימנעות מסגר והגבלות, תייצר חוסר ביטחון בריאותי ותאיים על היכולת שלנו לקיום חיים נורמטיביים, שכן החשש להידבק יימשך ואף ייגבר בכל פעילות שנעשית מחוץ לכותלי הבית.
חוסר היציבות בתחומי חיים שונים והניסיון לחיות חיים "רגילים" תחת חשיפה גבוהה לסיכון בריאותי לא מאפשרים לפרט לצפות ולנבא את העתיד להתרחש, ויוצרים תחושת חוסר ביטחון וחרדה.
הרמה השלישית, הנוגעת לצורך להשתייך, ננגסה באכזריות מאז פרוץ המגיפה, והיא ממשיכה להתפורר בקצב מהיר.
כניסה לסגר, בידוד והוראות הריחוק החברתי כמובן רק מעצימים את הבדידות ומונעים אפשרות למפגשים חברתיים ובכך פוגעים בתחושת קהילתיות ושייכות של מבוגרים וילדים כאחד.
הקורונה מגבירה את תחושת הבדידות, הלחץ והחרדה
בקרב שומרי מסורת, המשתייכים לקהילות שבחגים תחושת השייכות בהם גוברת, הכאב והשבר אולי קשים אף יותר מבחברות אחרות.
אולם גם הריחוק החברתי שנכפה עלינו בגלל החשש מהידבקות:
- עבודה מהבית ללא קולגות וחברה.
- ילדים שכבר כמעט שנה לא נמצאים במסגרת חברתית מתפקדת, מצויים לעיתים בגפם שעות בבית, ומתנחמים בחברת המסכים במקום ליהנות מחברה אנושית של בני גילם, קבוצת ההשתייכות שלהם.
- עובדים שנאלצים לעבוד מהבית או לא לעבוד כלל ומנותקים מהסביבה המקצועית.
- קשישים, חלקם בודדים.
- אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון, המוצאים עצמם ללא המגע, החום והתמיכה של חברה אנושית ומשפחתית.
את מלוא השלכות הנזק של הרמה השלישית נגלה בהמשך. ברור שאם אין חברה מתפקדת, קשה מאד להימצא בסיטואציות שבהן יהיה מקום לצורך הרביעי, הצורך בהכרה חברתית.
הצורך במימוש עצמי המהווה את הרמה הגבוהה ביותר, עשוי להתקיים בקרב מי שעובד מהבית, ומצליח לממש את עצמו בבית, בין אם דרך העבודה או דרך אינטראקציה משפחתית. אולם כל אחד אחר, שהצורך במימוש עצמי כולל קהל, חברה, מרחב עשייה ציבורית וכיוצא בזה, ימצא את עצמו נטול היכולת לממש צורך זה.
התחושה הכללית שהנגיף מצליח להרוס בזה אחר זה כל שלב בפירמידה.
יחד עם זאת אל לנו לשכוח, שיתרונן של הפירמידות העתיקות נעוץ בחוזקן ובשרידותן. זאת הודות לעיצוב הפירמידה בו רוב המשקל קרוב לקרקע, כך שנוצר בסיס רחב עם מרכז מסה נמוך יחסית.
אני מאמינה שכמו שהפירמידות שרדו בגלל המבנה שלהם, גם אנחנו נשרוד את התוהו ובוהו הנוכחי אם נחכים לבנות לנו פירמידה תומכת, מותאמת לתקופה.
תזונה ים תיכונית – לחיזוק הגוף והנפש בתקופת הקורונה
אמנון ישראלי טרי – צילום שי נייבורג
יש לחזק הן את הגוף והן את הנפש שלנו שמהווים את בסיס הפירמידה של כל אחד ואחת.
על מנת לחזק את בסיס הפירמידה מומלץ לצרוך דיאטה ים תיכונית, העשירה בירקות ופירות, דגנים מלאים ודגים טריים, ודלה במזון מהיר, בשר בקר, בשר מעובד, סוכרים פשוטים ושומן.
הבסיס בלוחמה בנגיפים זיהומיים הם מינרלים וויטמינים מסוימים כגון: ויטמין A, D, E, בטא קרוטן, והמינרלים ברזל, אבץ וסלניום. בנוסף אליהם גם חומצת השומן אומגה 3 בעלת תפקיד חיוני.
האמנון הישראלי, למשל, נמצא עשיר בכמות גבוהה במיוחד של ויטמין D ומומלץ מאוד במיוחד בתקופה זו.
ריכוזים נמוכים של אומגה 3 בגופנו, עקב צריכה נמוכה בדיאטה, משבשים את תגובת מערכת החיסון, ובכך מגבירים את הסיכון לשרשרת של תהליכים פרו דלקתיים, בנוסף לעלייה בסיכון לבעיות לב וכלי דם.
המקור העיקרי לאומגה 3 במזון הוא בדגים, כגון: בורי, סלמון, לברק, מקרל ופורל. גם סלניום ניתן למצוא בדגים, כאשר כמות גבוהה במיוחד קיימת בדגי הקרפיון והפורל וכן בבשר, עוף וביצים. ב
נוסף, חשוב לאכול מזונות העשירים בוויטמין E, למשל: שמן שומשום, שמן נבט חיטה, שמן חריע, פיצוחים שונים, אבוקדו ודגים כגון טונה, ודגי בורי ופורל מקומיים. אבץ מצוי בבשר בקר, עוף, קטניות, אגוזים ודגנים מלאים.
המשפט "אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים" מקבל בימים אלו חיזוק נוסף ומשמעות נוספת. חשוב להזין כהלכה את גופנו ולבנות את הפירמידה שלנו.
דוקטור תורי גולדשטיין
