כיצד ניתן לפתח מסוגלות עצמית?

מאת: הוצאת פוקוס בע"מ - הוצאת ספרי הבריאות הגדולה בישראל

כדי להשיג יעדים בכל תחום בחיים, כולל בתחום התזונה ושינוי אורח החיים, דרושה לנו תחושה של מסוגלות עצמית. איך מפתחים אותה? ד"ר אורי נויבירט מסביר

איך לפתח תחושת מסוגלת עצמית? צילום: pixabay

בשבוע שעבר דנו בחשיבות תחושת המסוגלות העצמית להגשמת מטרות.

הפעם נגלה איך נוכל לפתח תחושת מסוגלות עצמית במקרים בהן היא חסרה.

הגורמים שמשפיעים על תחושת המסוגלות שלנו

על פי בנדורה, קיימים ארבעה גורמים שעשויים להשפיע על תחושת המסוגלות שלנו[i]:

ניסיון קודם

הצלחות שחווינו בעברנו עשויות לחזק את תחושת המסוגלות, וכן להיפך – כישלונות שחווינו עלולים להחליש אותה.

חוויות של הצלחה מחזקות את תחושת המסוגלות (או מעלות את הביטחון העצמי), וזו בתורה מביאה לשיפור בביצועים שלנו ומעלה את הסבירות לחוויות הצלחה בעתיד[ii].

קשר דו כיווני בין חוויות של הצלחה לתחושת המסוגלות

כדאי לציין, כי התנסות מוצלחת והתגברות על פחד מהוות את אחד המפתחות העיקריים לשינוי תפיסת המסוגלות העצמית[iii].

ניסיון עקיף

צפייה בהתנהגות של אחרים.

כלומר, אם אחרים הצליחו לבצע משימה כלשהי אנו עשויים לחשוב שגם אנחנו יכולים.

למשל, אם חבר בעל מאפיינים דומים לשלנו צלח משוכה גבוהה, או התקבל למקום מסוים, זה עשוי לחזק את אמונתנו שגם אנו יכולים.

שכנוע

אחרים עשויים לשכנע אותנו שאנחנו מסוגלים לבצע משימה כלשהי, או שאנו עשויים לשכנע את עצמנו (עידוד עצמי).

פירוש העוררות הרגשית

פירוש העוררות הגופנית (פעימות לב מוגברות, דופק מהיר, נשימה מואצת וכן הלאה), בעת שחושבים על המשימה או כשניגשים לבצעה, צפוי להשפיע על תחושת המסוגלות.

אם העוררות הגופנית תתפרש כחרדה, היא צפויה לפגוע ביעילות ובתחושת המסוגלות
אם תתפרש כהתרגשות היא תסייע להצלחה.

פירוש העוררות הגופנית הוא גורם מכריע לתחושת המסוגלות.

ייתכן כי אדם חווה לא מעט הצלחות בעברו (ניסיון קודם), ראה אחרים שהצליחו (ניסיון עקיף) וסביבתו מאמינה בו ומעודדת אותו שבכוחו להצליח (שכנוע), ובכל זאת הוא יימנע מביצוע משימה או מהגשמת מטרה רק מפני "שנתקף חרדה" (כלומר הוא מפרש את העוררות כחרדה ולא כהתרגשות) בעת שחושב עליה או ניגש לבצעה.

האופן בו האדם תופס סממנים פיזיולוגיים כמו דופק מהיר משפיע על הביצועים. צילום: pixabay

בנדורה הראה שאפשר לשנות את תחושת המסוגלות העצמית על ידי שינוי היחס לתחושות הלחץ והעוררות הגופנית.

במקום לפרש את הסימנים הפיזיולוגיים כמעידים על פחד וחרדה, אפשר לפרש אותם כסימנים להתרגשות, לדריכות ולמוכנות לקראת המשימה[iv].

שינוי הפרשנות עשוי אפוא להוביל להצלחה במשימה.

למעשה, המשוואה היא דו-כיוונית.

כלומר, פירוש העוררות הגופנית צפוי כאמור להשליך על תחושת המסוגלות, אך גם תחושת המסוגלות צפויה להשליך על פירוש העוררות הגופנית.

כלומר: אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה – אדם המאמין בכוחו – נוטה לפרש עוררות גופנית ותחושות לחץ כהתרגשות בריאה שעשויה לקדם ביצועים, ולא כסימן למצוקה או לחרדה שמעכבת ביצועים.

כמו כן, הוא ניגש למשימות קשות ומלחיצות כאל אתגרים שיש לנהל, ולא כאל איומים שיש להימנע מהם[v], לכן הוא מצליח להתמודד כראוי.

תרשים זרימה להמחשת הרעיון

מכל האמור ניתן להבין ביתר שאת את קביעתו של הרב קוק לפיה "האמונה בחיים [האמונה בכוחנו החומרי והמוסרי] היא ברכת ה'", שכן האמונה בכוחנו עשויה לסייע לנו להשתפר, לצלוח אתגרים, להגשים מטרות וערכים ולהרגיש טוב יותר בחיים.

המאמר לקוח מתוך הספר "תורת הגוף והנפש" מאת ד"ר אורי נויבירט (.Ph.D) בהוצאת פוקוס.