ויטמין B2 - ריבופלאבין‏ - RIBOFLAVIN

החלוצים בנושא התזונה, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, גילו את הקשר שבין היבטים שונים של הבריאות לבין כימיקלים מסוימים במזוננו, אך הם חזרו על תגליותיהם שוב ושוב. לאחר שנתגלה מפתח התזונה לאחד מהתהליכים החיוניים בגוף, התזונאים חזרו ובדקו את אותו המזון, ומצאו חומר שונה לחלוטין המעורב בתפקוד גופני זהה או דומה. לבסוף, הם הבינו כי מדובר במקבץ של חומרי תזונה הקשורים זה בזה, מה שמוכר כיום כקבוצת הוויטמינים מקבוצה B.

על אף העובדה שכל אחד מהגורמים בקבוצת התזונה הזאת הוא בעל תכונות טיפוליות ייחודיות, עדיין יש לכולם שני היבטים משותפים, והם:

• הם אחראים על הפקת אנרגיה על ידי מיצוי "דלק" מהפחמימות, החלבונים והשומנים במזוננו.

• בטבע הם נמצאים ביחד.

האם לחומרי התזונה מקבוצה B יש סיבה להופיע בטבע ביחד? אולי כדי להשיג את מטרתם המשותפת? ואם זאת הסיבה, האם היעדר של אחד מהם או יותר יפריע באופן כלשהו לחילופי האנרגיה שלנו, ובסופו של דבר, לבריאותנו?

השערות אלה הן נכונות ולמעשה, יש בהן כדי להסביר מדוע תהליכי העיבוד של המזון מפריעים לאיזון השברירי של חומרי התזונה באוכל שלנו ותורמים להיווצרותן של מחלות ניווניות.

מאחר שהוויטמינים מקבוצה B כה שלובים זה בזה, ההפרדה ביניהם תפחית את מידת תפקודם יחד כשלמות מאוזנת ותפגע בצורך לשמור אותם ביחד. כאשר מקפידים על צריכתם ביחד, אפשר לנצל את תכונותיהם האינדיבידואליות מבלי ליצור חוסר איזון שגובה את מחירו. נושא זה יודגש בכל פעם שבה אציין בנפרד את יתרונותיו של כל אחד מהוויטמינים מקבוצה B.

ויטמין B2: נוגד חמצון, מעניק אנרגיה ושחקן קבוצתי

לא כל מרכיבי התזונה ממלאים תפקיד מרכזי. תפקידם של חלק מהם הוא לפעול פעולה הדדית עם המרכיבים המרכזיים, ולתמוך בהם בדרכים המאפשרות למצות בדרך המיטבית את המרכיבים המרכזיים.

ויטמין B2, הריבופלאבין (Riboflavin), הוא "השחקן הקבוצתי" המושלם של קבוצה B. בלעדיו, קבוצת הוויטמינים מסוג B לא הייתה יכולה להיות המובילה בעיבוד המזון, בשמירה על התאים ובמילוי המחסורים במרכיבי תזונה אחרים.

חלק מערכו של B2 נובע מיכולתו לזרז את ההמרה של ויטמין B6, ה"כוכב" של הוויטמינים מקבוצה B, לצורתו הפעילה בגוף. במקביל, ויטמין B2 הוא אחד ממרכיבי התזונה העיקריים המעורבים בתהליך ההתחדשות של מלאי הגלוטתיון, אחד מנוגדי החמצון החשובים ביותר שלנו. השניים כה שלובים זה בזה, עד כי המדענים נוהגים למדוד את רמת הגלוטתיון בגוף, כדי להעריך את רמות הריבופלאבין.

פעולתו של ויטמין B2 כנוגד חמצון חיונית לגישה הטבעית למניעת קטרקט ולשם הטיפול בו (אם כי, כאשר ניתנו לחיות מעבדה כמויות ענק של 500 מ"ג ואף יותר, נגרמו להן נזקים ברשתית העין). בנוסף, ריבופלאבין מצמצם את הנזקים הנגרמים לתאים בעקבות שבץ או התקף לב, ומקל על הפגיעה בכלי הנשימה מרעלנים שונים. כמו-כן, הטיפול באנמיה חרמשית יעיל יותר כאשר כוללים בו ריבופלאבין, השומר על כדוריות הדם האדומות שלנו.

חסר בריבופלאבין יפגע בספיגת הברזל בגופנו ויחליש את בלוטת התריס. כדי לשפר את פעולתה של בלוטה איטית, יש המצדדים בזריקות יומיות של B2 בכמות של 500 מ"ג – כמעט מעבר לכמות הבטוחה לשימוש (כאשר ניתנת בנפרד), והרבה מעבר לכמות שאני ממליץ ליטול בדרך כלל.

מחלות קשות מגדילות את הצורך בריבופלאבין מעבר לכמות הרגילה. ממחקר שנערך בקרב 102 חולים בטיפול נמרץ, נמצא כי רמה נמוכה מדי של B2 מעלה באופן ניכר את הסיכון למוות. יש חוקרים הסבורים, כי גם רמה שמעט נמוכה מהרגיל יכולה להפריע לתהליך הריפוי. למרות זאת, מעט מאוד בתי חולים טורחים לנטר את רמת ה-B2 במטופלים שלהם. ישנו אף מחקר המציין כי חסר בוויטמין B2 מעלה את הסבירות ללקות בדיכאון או בהפרעה נפשית אחרת.

תפקידיו של ויטמין B2

תפקידיו של הוויטמין רבים, בעיקר במטבוליזם של חומצות האמינו ובהפיכת ויטמין B6 לפעיל; הוא נספג במעי הדק, יעיל בטיפול במיגרנות, כיבים בפה; וכן חשוב לספורטאים.

מקורות לויטמין B2

בשר, דגים, מוצרי חלב, ירקות ירוקי עלים, דגנים מלאים, חלבון, ביצה (נהרס בחשיפה לאור וחום).

גורמי מחסור וסימפטומים למחסור בוויטמין

סימני מחסור יתפתחו תוך שבוע ויתבטאו בכאב וצריבה בעיניים, רגישות לאור, כאב בלשון ובפה, אנמיה ושינויי התנהגות. תרופות רבות עלולות לגרום למחסור בוויטמין זה: תרופות נוגדות בחילה, תרופות הרגעה ואנטי דכאוניות ותרופות נגד כאבים.

הוויטמין מסיס במים ועודפיו מופרשים בשתן, לכן אין סכנת הרעלה.

המנה היומית המומלצת של ויטמין B2 היא 3 מ"ג.

אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.