המסע אל המעי הגס
בואו נשוחח בעדינות על המעי הגס שלנו, איבר מוזנח שזועק לעזרה.
למרבה הצער, הוא אינו מקבל מספיק תשומת לב, על אף פעילותו החשובה כל כך לבריאותנו.
לא בכדי, בעולם המערבי ובישראל מחלת סרטן במעי הגס היא השנייה בשכיחותה.
רק בשנה האחרונה אובחנו כ-3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת – נשים גברים בכל הגילאים.
השאלה העמוקה שעולה מדוע? ואיך ניתן למנוע את המגיפה הזאת?
בואו נכיר את פעילות המעי הגס
ספיגת מים ואלקטרוליטים
משאריות עיכול כ-10 ליטר ביממה בתהליך שלוקח בדרך כלל 24 עד 30 שעות.
שמירה על הומיאוסטאזיס
איזון פנימי של הגוף מבחינת הנוזלים וריכוז האלקטרוליטים בדם.
מאכסן עיקרי של בקטריות
המייצרות ויטמיני B12, תיאמין וריבופלאבין החשובים להזנה ותמיכה עצבית וכן ויטמין K החשוב לשמירה על קרישיות דם תקינה.
מייצר מתווך של נוירוטרנסמיטורים
מתווכים עצביים חשובים כגון סרוטונין.
סילוק חומרים לא נחוצים מהגוף
בין היתר, בסיום עבודתו, הוא מסלק מזון לא מעוכל ושיירי חומרי לוואי ופסולת שאינם משרתים את גופנו יותר על ידי הריפלקס הגסטרוקולי בתנועה פרוגרסיבית ונמרצת אשר אמורה להתרחש פעמיים או שלוש ביום – כהנעה של אותה פסולת לעבר פי הטבעת ומשם – מחוצה לגופנו.
רוב התסמינים והמחלות בגוף קשורים, באופן ישיר או עקיף, לתנועה משובשת של ניקוז, סילוק ופינוי רעלנים.
לא בכדי מאמר שפורסם על ידי האגודה המלכותית באנגליה קבע: "המוות מתחיל במעי הגס".
רעילות מוסיפה עומס ומשבשת את הסדר והיכולת הפנימית של כוחות הריפוי הקיימים בנו לארגן את ההרמוניה באיברים ומערכות הגוף.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לו?
ללמוד את השפה הנכונה, להכיר ולטפח את האיבר החשוב הזה – החור השחור של גוף האדם.
בהצצה פנימה אל המעי ישנם כמה מושגים שכדאי להכיר:
אוכלוסיית המיקרואורגניזמים במעי
להם השפעה ישירה על הצואה והם נושאים תפקיד חיוני בשמירה של תקינות מערכת העיכול האנושית :
- הם מעכלים ומפרקים את המזון
- הם מוזנים על ידי סיבים תזונתיים מהמזון שלנו המאפשרים להם יכולת שגשוג
- הם דואגים להגדלת נפח הצואה שלנו
- הם מסייעים בשיפור הפרסטלטיקה הסדירה לאורך כל צינור העיכול
- הם מייצרים את תאי החיסון שבמעי
- הם תומכים בעצבוב תקין – מחקרים מראים כי הם מקיימים דיאלוג עם מערכת העצבים והמוח, דרך עצב הואגוס. החיידקים גורמים להפרשת מתווכים עצביים מתאי המעי ושולחים אל המוח אותות המשפיעים על התנהגותנו.
למאמרים קודמים בנושא אוכלוסיית חיידקי המעי:
אולי חיידקי המעיים הם הסיבה למצב רוח שלכם?
פלאק מוקוד
פלאק הינו תופעה נפוצה אצל מרביתנו.
רובנו מכירים אותו כחומר לוואי המצוי בשיניים שלנו, למרות שאנחנו נוהגים לצחצח אותם לפחות פעמיים ביום…
ומה קורה כשהפלאק יושב לנו במעי הגס? הוא נראה כמו מצע רירי של זפת הדבוק אל קירות המעי.
הפלאק מייצר תגובה רירית שחוזרת חלילה וממשיכה לבנות את עובי הפלאק הנצמד למעי, מה שמוביל לעיכוב ספיגה, מצב של חוסר איזון מיקרוביאלי ופגיעה ישירה ברירית המעי (מעי דליף).
חלק מהסיבות העיקריות להיווצרות שלו:
- ריבוי אכילת מזון לא מותאם למערכת העיכול (גלוטן, סוכר, מזון תעשייתי, ג'לטינים תעשייתיים)
- מחסור באכילת סיבים תזונתיים המשמשים כמברשת במעי
- חוסר תנועה אופייני בעולם המערבי (ישיבה ממושכת)
- חוסר שתייה מספקת המשמשת כחומר הנעה
- הגברה של מזון או שתייה מייבשת כגון קפאין
- חוסר איזון בחומציות קיבה
- חוסר איזון של הרכב החיידקים הנחוצים שהכרנו מעלה גם בשל טפילי מעיים
- נושא חשוב שלא מספיק מוזכר – מבניות מעיים משובשת = טונוס מעי משובש כגון מעי בלוני או מעי ספטזמאסטי = צר
- ונושא נוסף – תנוחת ישיבה לא נכונה בעת התרוקנות
מבניות המעי כיצד היא משתנה?
הרגלי ישיבה
יושבנות יתר בהחלט יכולה לשנות את מבנה עמוד השדרה שלנו.
פגיעות בשלד
כמו צליפת שוט או מכה ותזוזת חוליות יכולה לשנות את העצבוב הנע בשלד אל האיברים ועם זאת לשנות גם את מבנה חלל הבטן והשרירים התומכים – אלה שמסייעים למעי הגס שהוכן בפנים לנוע בצורה טובה.
הריונות אצל נשים
יכולים לשנות את המנח של אברי חלל הבטן כולל המבנה של המעי הגס.
לדוגמא: המעי הרוחבי ממש נוחת על אברי הרבייה ויכול לייצר סוג של כליאה של חומרים שישנו משמעותית את טונוס המעי.
הימצאות של הרנייה (בקע) בחלל הבטן
משבש את תנועתיות המעי ויכול לייצר שינוי מבני
פלטפוס בכפות הרגליים
תארו לעצמכם בניין שעומד על יסודות שאינם מונחים על הקרקע בצורה ישרה.
מה קורה לשאר הבניין? הרי הגוף שלנו מייצר תנועה של כיווץ או הרפייה של שרירים תומכים…
ואלה רק חלק מהסיבות ומה הפתרון?
ראשית – תנועה
בין אירובית לאנאירובית – נמצא כאן את היוגה הנפוצה, הפילאטיס, הג'ירוקינטיקס, השחייה, ההליכה וכן כן גם ריקוד בטן שמזיז ומניע את האגן ומסייע משמעותית לארגון האגן הנושא את איברי הבטן וביניהם המעי הגס.
שנית, תרגילי נשימות סרעפת
הדגשה על נשימות סרעפת התומכות בהנעה פנימית של חמצן ולימפה וזרימת דם ועצבים.
אחד מתרגילי היסוד הוא תרגיל הקופסא:
ישיבה בצורה נינוחה עם שלד זקוף, ונשימה דרך האף בלבד, אל איזור הבטן (ניפוח הבטן עד לרצפת האגן) – בספירה של 5.
שמירת הנשימה בחלל הבטן – ספירה של 5.
נשיפה דרך הפה החוצה עם הרמת שרירי הבטן – ספירה של 5.
ושמירה של מצב ללא נשימה בכיוון של הבטן – בספירה של 5.
את כל התרגיל עצמו מבצעים 5 פעמים.
כל כך פשוט – ניתן לבצע בכל מקום וללא בעיה – ותופתעו כמה זה משנה את מצב הצבירה וכמה זה מסייע להנעה עיכולית תקינה.
טיפים נוספים לשיפור התפקוד של מערכת העיכול יעלו בקרוב בסקירת חלקה השני של ההרצאה…