ביקור בית- משפחת בן-צדוק

שלום רב, 

אני שמחה ונרגשת להציג לכם את הטור החדש שלי. בחרתי להקדיש את הטור לחקר התזונה של משפחות בארץ, שעשו שינוי תזונתי ופועלים על פי עקרונות תזונה מנחים לפי תפיסתם, מתוך עניין אישי שלי ובתקווה גם של רבים אחרים. אחת לשבועיים אני אגיע לביקור בבית המשפחה, ואשתף אותכם מסיפורם האישי המיוחד, במטרה ללמוד דבר מה על אורח חייהם, על הנסיבות שהובילו לשינוי באורח חיים ועל האופן שבו זה השפיע על בני המשפחה האחרים. אנסה להתחקות אף אחר השינויים הנלווים לשינוי התזונתי מתוך ראייה הוליסטית ושלמה.

רבים מאיתנו מודעים לכך שעלינו לעשות שינוי באורח חיים ולעבור לתזונה בריאה, אך מתקשים להוביל את עצמם לשינוי המיוחל, מסיבות שונות ורבות. ברצוני "להאיר את הדרך לשינוי" בפני אנשים אלו ורבים שמתעניינים בנושא, באמצעות משפחות שעשו את השינוי ויוכלו לשתף מניסיונם ומהתועלות שהם מפיקים מכך כיום.

בתקווה וסיפורם יהווה מקור להשראה וללמידה עבור רבים מאיתנו ולחולל לשינוי האישי המיוחל.

שלכם, עדי 

ראיון עם משפחת בן- צדוק

 
משפחת בן- צדוק היא מחלוצות זרם האנתרופוסופיה בארץ ופועלת לפי עקרונות אלו כבר למעלה מ- 50 שנה. חיה ובנימין חינכו את ילדיהם מתוך תפיסת עולם כוללת בתחומי החינוך, הרפואה והתזונה האנתרופוסופית.

בשיחה עימם שהתנהלה בדירתם החמימה בצפון הישן של תל אביב, ליד הנמל, התגלו שני עולמות שונים אך מחוברים, כאשר בנימין שואב את המידע מעולם הספרים, בעוד חיה פועלת לפי אינטואיציה מהאומנות ומהחיים. לבסוף נצא עם הרבה חוכמת חיים של שני אנשים אמיצים ונחושים, שפעלו על פי אמונותיהם ועקרונותיהם, על אף ביקורתיות ושיפוטיות קשה של הסביבה, בה הם נתפסו כחריגים, כל זאת במטרה להיות אנשים רוחניים בסביבה חומרית.

אני רוצה להודות מקרב ליבי לחיה ובנימין, שפתחו את ליבם וביתם בפניי. יצאתי מהשיחה עימם מוקסמת ומלאת השראה ועם אמונה שלמה בטוב ליבם של אנשים ובעוצמתה של נתינה ואמונה בדרך.

משפחה ועיסוקים

חיה ילידת שנת 1939, מכפר סירקין במקור. מורה לאומנות ופסיכולוגיה. לימדה במשך 27 שנים בכיתות יא- יב בבי"ס עירוני ה' וא'. כיום מלמדת אומנות בסטודיו בדירת הגג שלהם. נשואה לבנימין במשך 45 שנים, יליד 1937 מרומא. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1940 והתיישבה בבית יצחק. בנימין ניהל את אגף הביבליוגרפיה של הספרייה העירונית בתל אביב במשך 37 שנים (עד שנת 2000). כיום בעלים של הוצאת ספרים "הומני" לספרי אנתרופוסופיה, עורך ומתרגם מומחה.

חיה ובנימין הורים לשלושה ילדים: גלית בת 41, בהכשרתה מורה ויועצת, פזית בת 39, גננת, ואראל בן 37 מורה ליוגה, בעל סטודיו ליוגה (סטודיו תכלת בכפר סירקין). יש להם שמונה נכדים משתי הבנות, הגדולה ליאור בת 20 (חיילת) והקטן אלמוג בן ארבע.

תיאור הבית

חיה ובנימין גרים בדירת שני חדרים בסמיכות לנמל ת"א. גרים באותה דירה מאז התחתנו, ובה גידלו את ילדיהם. ניתן לחוש כשנכנסים באווירה חמה ואינטימית. אגרטלי פרחים טריים מפוזרים בכל מקום בבית, עציצים רבים וקערות גדולות עם פירות טריים. לוקח זמן להבחין בכך שאת מקומה של הטלוויזיה בסלון תופסת ספרייה גדולה. מהמרפסת והסטודיו לאומנות בדירת הגג יש נוף שליו לים ולנמל.

מניין החל השינוי באורח החיים?

חיה: "עוד בבית הורי, בכפר סירקין, היתה מודעות לתזונה בריאה בזכות אמי שהייתה מנהלת המטבח בבית הספר החקלאי". יחד עם זאת חיה מעידה שאמה הייתה מעט חולנית וכל משפחתה חלתה בשחפת, ובילדותה אף היא חלתה בדלקת ריאות. חיה העמיקה את הידע שלה בנושא תזונה, זאת בעקבות ספר שהיווה עבורה מקור השראה בשם "תמיד בריא" של ד"ר ג'קסון. בנוסף החלה לתרגל יוגה ונשאבה לזה.

במסגרת שירותה הצבאי חיה בקיבוץ עמיעד, ומעידה שנתפסה כחריגה בסביבתה בקיבוץ ובביתה, כאשר לא נאותה לאכול אוכל משומר והפגינה חשש לאכול אוכל עם שאריות חומרי הדברה. זכור לה סיפור כאשר הזהירו את חברי הקיבוץ לא להיכנס כמה ימים למטע התפוחים כיוון שריססו אותו בחומר הדברה מאוד חזק. מאז היא חששה לאכול תפוחי עץ. חיה מעידה שבמטע המשפחתי, דאגה שאביה לא ידביר את העשב כך שבעצם המטע שלהם היה למעשה אורגני.

בנימין יליד רומא, גדל בבית מסורתי, משפחתו עלתה ארצה בשנת 1940 והתיישבה בבית יצחק. אחרי הצבא החל לתרגל יוגה ולהעמיק בקריאת ספרי פילוסופיה. בנימין מעיד כי דרך הספרות והיוגה נפתח לו צוהר לעולם הרוחני ולאנתרופוסופיה, שהוביל גם לשינוי תזונתי. בגיל 20 מעיד על עצמו כצעיר נלהב ונהג לאכול רק אוכל חי לא מבושל (RawFood) לתקופה של שנתיים-שלוש. בעקבות ירידה במשקל בריאותו התערערה, ולבסוף החליט לאכול גם אוכל מבושל. בנימין מגדיר את עצמו כיום כצמחוני שאוכל דגים. גם לבנימין יש סיפור חקוק בזיכרון על נזקי הדברה כאשר שני חיילים מתו בשל ריסוס מטע של תפוחי אדמה בחומר DDT בכמויות גדולות בשל טעות אנוש.

מהי אנתרופוסופיה

בנימין מספר כי מדובר בהשקפת עולם רוחנית שמבוססת על מדע ופילוסופיה מערבית. האנתרופוסופיה דוחה את הרוחניות של המזרח הרחוק, כיוון שמאמינים שאדם מערבי בנוי אחרת. התוצאה הינה זהה: רוחניות שמגיעה להארה (למעטים), כמו במזרח הרחוק, ואמונה בגלגולים. מדובר בשיטה התפתחותית שמחנכת את האדם להתפתחות רוחנית, תוך שמירה על כללים של מדיטציה, קריאת ספרים, חקירה והעמקה. מדובר בתפיסת עולם שלמה שמשפיעה, בין השאר, גם על היחסים הבינאישיים. חיה ובנימין מעידים שיש להם שלווה פנימית. הם מקפידים לא לריב, מכבדים ואוהבים בני אדם ודואגים לאחל טוב לאנשים.

על תזונה אנתרופוסופית

בנימין שואב את הידע מהספר שערך בשם "תזונה בריאה למניעת מחלות" של ד"ר וולף. התזונה האנתרופוסופית דוגלת באכילת מזונות בעיקר מהצומח ובהפחתת מזונות מהחי. העקרונות מתייחסים לאכילת שפע ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות, עם אנרגיית חיים שמקורם מהטבע, כמה שיותר קרובים לצורתם הגולמית. בספר ד"ר וולף טוען שביצים הן עשירות בהורמונים ולא משפיעות לטובה על ההורמונים של האדם. התזונה האנתרופוסופית (כמו גם המאקרו-ביוטית) לא ממליצה לאכול ירקות ממשפחת הסולניים, כגון: עגבנייה, פלפלים, תפוחי אדמה וחצילים. ירקות אלו גדלים בלילה, בחושך ולא סופגים אור יום. חיה: "עקרון זה עד היום נותר תמוה בעיני. במשך עשרות שנים לא אכלנו עגבניות וגם לא נתנו לילדנו, למרות שעגבניות כן גדלות באור השמש". בנימין: "יש הבדל בין עגבנייה שמקבלת אנרגיית שמש וכלורופיל מול תפוח אדמה לבן, שאין בו כלום פרט לעמילן. אני מודה שגיליתי מעט נוקשות בעניין"

תזונה בריאה למניעת מחלות של הוצאת הספרים "הומני"

על חקלאות אורגנית

בנימין: "לפני 50 שנה, כשהייתי אחרי הצבא, היו בארץ כ- 500 משפחות שהתעניינו בצמחונות/ טבעונות והיה כתב עת בשם טבע ובריאות. שימשתי כעורך הלשוני של האגודה לחקלאות אורגנית בארץ. בעשור האחרון עברנו כברת דרך וכיום בכל בית מרקחת יש צמחי מרפא, הומיאופתיה ואוכל אורגני. אז נחשבתי למשוגע לדבר. האורגני קיבל תנופה גדולה ואני שמח על כך מאוד".

חיה: "דרך האנתרופוסופיה התאכסנו אצלנו רופאי ילדים שסיפרו לנו על התפתחות החקלאות הביולוגית בגרמניה ובהולנד, על הדישון הבריא לאדמה, ומאוד הושפענו ממה שאמרו".

עקרונות לתזונה בריאה שלאורם אתם פועלים

נוהגים לאכול רק אוכל מבושל ביתי (לא אוכלים כלל במסעדות), לא מכניסים לבית חומרים משמרים ולא עם צבעי מאכל (עקרון בל יעבור). כמו-כן מקפידים לקנות חומרי גלם איכותיים, ללא חומרי הדברה ורצוי מאדמה שמעבדים אותה נכון. מקפידים לקרוא רכיבי מזון ולא יכניסו לבית מזון עם רכיב לא מזוהה או מזיק. ישנן אמיתות שהופרכו עם השנים, שהמדע חשב בזמנו שמזיקים כמו חמאה (הם אכלו חמאה אבל במשורה) וביצים שלא נהגו לאכול (רק בשנה האחרונה החלו להכניס ביצים אורגניות לפשטידה בקצבה של כשלוש ביצים בשבוע לשניהם). כמו-כן הקפידו על כשרות מתוך מחשבה שזה יותר בריא. מבשלים ללא מלח כלל- חוששים מנתרן שידוע כבעל השפעות שליליות על לחץ דם גבוה ועוד. מאמינים כי מקבלים מספיק נתרן מירקות ודגנים מהטבע. שמים מלח לאורחים בלבד. בנוסף לא משתמשים כלל בסוכר, וכמובן שלא בסוכרזית. ממתיק אחר: דבש גולמי לא מחומם.  מקפידים לא לקנות חומרי גלם אסייתים, מאמינים שהסינים בנויים אחרת מהאדם המערבי. לא משתמשים ברוטב סויה (לא בטוחים במרכיבים) ובטופו (מוצר מעובד, תעשייתי) מציגים את עצמם כשמרנים. קוראים ביקורות, מחפשים באינטרנט.

סיור במטבח

על אדן החלון מונחת שורה של עגבניות טריות אדומות, כדי פרחים בשלל צבעים ומינים. זיתים מושרים במרינדה. על הגז מחכה תה לימונית ולואיזה ששותים כל היום (מרתיחים שקיות תה צמחים עם הרבה מים בסיר על הגז), ארטישוקים מבושלים במים (מחכים לאראל). לא משתמשים בחומרי הדברה להרוג ג'וקים וחרקים אחרים. חומרי ניקיון אקולוגיים. כמעט ולא משתמשת באקונומיקה. אופה בתבניות נייר, כלי נירוסטה (לא משתמשת באלומיניום) מעבד מזון (כל יום משתמשת), אין מיקרו (פחד מקרינה).

עגבניות על אדן החלון במטבח של משפחת בן-צדוק

ומה מצאתי במקרר

המקרר והפריזר עמוסים בירקות, דגנים מלאים וקטניות, אגוזים ושקדים וזרעים מכל הסוגים והמינים, ובאריזות גדולות. שפע כזה עוד לא ראיתי. בנוסף ניתן למצוא גם סלט חצילים ביתי, חומוס ביתי, כוסמת, יוגורט עזים, גבינת לבנה ללא מלח (עושים להם במיוחד בשוק האיכרים במחלבת צאן- אל), גבינה צפתית, סלקים מבושלים (לארוחת בוקר של בנימין), לחם משיפון מלא של הרדוף, שוקולד- רק 85% של Lindth (קנו בטעות שתי חפיסות של 70%. תיתן לנכדים).

מבט במקרר משפחת בן-צדוק

סדר יום

נוהגים להשכים קום לקראת 6:00 בבוקר ויוצאים כל בוקר להליכה של כשעה ורבע, מפארק הירקון ועד דרך חיפה. כשחוזרים אוכלים ארוחת בוקר. בנימין נוהג לאכול כל בוקר: סלק מבושל עם שמנת חמוצה 9% ויוגורט אשל. מוסיף דבש וקווקר. (מאמין באמרה: "בבוקר תאכל כמו מלך, בצהרים כמו אזרח ובערב כמו קבצן"). חיה שואלת כל בוקר את הגוף שלה מה הוא צריך ואוכלת מגוון: לעיתים דייסת קווקר, סלט, או שתי פרוסות לחם עם אבוקדו שלם (כל יום נוהגת לאכול אבוקדו שלם. מרגישה שהיא צריכה את השומן). קראו בספרות מקצועית כי בבוקר חשוב להפעיל את מערכת העיכול עם התבלינים והחל משעות הצהרים יש להרגיע את מערכת העיכול עם מרק או לפתן.

את ארוחת הצהרים משתדלים לאכול לקראת 12:00: נוהגים לאכול תמיד אוכל מבושל עם דגנים מלאים כמו: אורז מלא, כוסמת. מקפידים על אוכל מגוון וצבעוני. אוהבים לאכול לחם (טוב ללעיסה). תמיד יש בבית מרק עשיר בירקות.

את ארוחת הערב אוכלים סביב 18:00 בערב: נוהגים לאכול אוכל מבושל של הצהרים, מרק או לפתן, עם יוגורט, קווקר ודבש. (בנימין- ללכת לישון עם טעם מתוק בפה). בנימין מקפיד לאכול 3 ארוחות ביום ולא אוכל דבר אחרי ארוחת ערב עד הבוקר. חיה קצת יותר גמישה.

לנשנושים אוכלים פירות יבשים: תאנים, צימוקים מיובשים בשמש. והמון פירות טריים. (במגירה ענקית בארון מטבח ובכל מקום בבית יש קערות ענקיות עם פירות). לרוב לא אופים עוגות.

היכן אתם נוהגים לקנות מצרכים?

בחנויות טבע קרובות למקום מגוריהם (עדן טבע מרקט וקסטל), מכולת שכונתית למוצרי בסיס (לא קונים בסופר), שוק הכרמל (למזון שאינו אורגני) ובשוק האיכרים, בו הם מקפידים לבקר כל יום שישי. חיה: "אני שואלת את החקלאי במה הוא מרסס, מתי אתה מרסס, האם כבר שיש את הירק או לפני כן. טוב שיש את מי לשאול, אני מכירה את כולם באופן אישי".

חיה קונה בשוק האיכרים בנמל תל אביב

שפע של פירות העונה

המעבר לאורגני

גידולים אורגניים היו מעט מאוד בזמנו ולא יכלו להרשות לעצמם מטעמים כלכליים. לפני כשלוש וחצי שנים הבת שלהם דאגה שיקבלו משלוח מחווה אורגנית כל שבוע. כיום מקפידים לקנות ירקות אורגניים, בעיקר את הירקות העליים שמאוד מרוססים. פירות עם קליפה, כמו פירות הדר, קונה לא אורגני.

בנוגע למחקר האחרון שפורסם שאוכל אורגני לא מכיל יותר ערכים תזונתיים מירקות לא אורגניים, חיה אומרת שלא מפריע לה שאין הבדל בערכים תזונתיים, כל עוד אין את התוספת של הרעלים. בנימין מעיר שיש לבחון מי מימן את המחקר היקר הזה ולעמוד על האינטרסים שלו. מאמין שההבדל הוא יותר איכותי ונמדד לאורך השנים. חקלאות אורגנית משפיעה על הבריאות לאורך השנים, למרות שיש מדענים שחולקים על זה. חיה מאמינה שהגורם העיקרי שמשפיע על האדם הוא הגורם התורשתי וניתן בתזונה רק לעכב את הופעת המחלה.

תזונת ילדים

לבת הבכורה לא נתנו לאכול בשר ולא ביצים עד גיל שנתיים בערך, בעקבות מידע שקראו בספרים. אבל כן נתנו מוצרי חלב. עם הבת השנייה, הבחינו כי היא חסידת בשר, אז נתנו לה מעט בשר. עם השנים נהייתה צמחונית. אראל, הבן גם אהב בשר בילדותו. בנימין: "כיום אני מבין שאכילת בשר צריכה להיות מותאמת אישית לאדם. כמו לדוגמא כשיש אילוצים רפואיים (כמו חולי סכרת או מחסור ב- B12) שמחייבים לאכול בשר או לבנות שצריכות בשר לגדילה ולהתפתחות תקינה". חיה: "תמיד ידעתי שצריך לאכול מעט בשר. אני הייתי מאוד קפדנית ובנימין היה קונה לילדים מדי פעם בקיוסק ארטיקים, סוכריות, בייגלה. הייתי מתמלאת בכעס עליו, כי אני כ"כ הקפדתי והיה לי חשוב להאכיל את ילדיי באוכל איכותי וללא חומרי הדברה או צבעי מאכל".

חיה: "הילדים שלנו שהם הורים היום, מקפידים לשמור על תזונה בריאה, אבל יש את הקושי לעמוד בפיתויים של הילדים היום. בימי הולדת הילדים מתנפלים על כל החטיפים והממתקים". בנימין: "זה עניין של חינוך. אם כל הסביבה אוכלת במבה וגלידות קשה לאסור על הילדים." חיה: "אנחנו היינו מאוד קפדנים אבל אני לא חשובת שהגזמנו, עשינו מה שצריך, פעלנו על פי העקרונות. שאבנו מידע מהספרות הכתובה, מכתבי עת ומחקרים שפורסמו ואמצעי התקשורת".

התנגדות מהסביבה

חיה: "כל העולם תקף אותנו. זה מאבק בלתי פוסק עם הסביבה, נחשבנו לתימהונים. הסבים והסבתות התירו כמויות של בשר, כדי שהילדים "ינצלו". היו צוחקים עלינו שלא נתנו לילדים חטיפים עם צבעי מאכל ושאנחנו קוראים רכיבי מזון כדי לראות שאין חומרים משמרים. הילדים שלנו הרגישו כמו חריגים".

על אנתרופוסופיה ובריאות

חיה: "גם ביחס לבריאות יש לנו גם עקרונות מנחים: מעולם לא עצרנו חום, לא השתמשנו באקמולים למיניהם, לא רצנו לאנטיביוטיקה. רק כשכלו כל הקיצים. ההתמודדות היתה קשה גם עם רופאים, אפילו בהקשר לחיסונים, בנימין הורה לרופא אילו חיסונים לעשות. כן לשיתוק ילדים, לא לחצבת ולשעלת (ראינו מניסיון שהגוף יכול להתגבר על מחלות אלו). והיינו מחויבים לחתום על טופס שאנחנו לוקחים אחריות בלעדית".

חיה ממשיכה בסיפור שכשאראל היה בן שנתיים וחצי הוא אכל בייגלה והתחיל לבכות והקדים קנה לוושט והבייגלה נכנס לריאות. נתנו לו אנטיביוטיקה והדלקות ריאות חזרו ובדלקת הריאות האחרונה בנימין החליט לנסות בלי אנטיביוטיקה והרופא בא כל יום בדאגה עצומה. אראל התגבר בסופו של דבר, היו לו קשיי נשימה אבל הדלקת ריאות לא חזרה. חיה מאמינה שצריך לחוות את הכאב כדי להכיר את עצמנו ולאפשר לגוף לרפא את עצמו. על מנת שהאדם לא יהיה עיוור לחולי של עצמו. לחוות את כל מה שהחיים שלנו מזמינים לנו.

האם אתם מאמינים שבכוחה של תזונה בריאה לרפא מחלות?

בנימין:  "תזונה בריאה לא יכולה למנוע מחלות של התקררות או שפעת, אבל אני מאמין ששמירה על אורח חיים בריא כן יכול למנוע מחלות כרוניות כמו התקפי לב, סוכרת". חיה: "התורשה קובעת. אפשר על ידי תזונה נכונה רק לעכב את הופעת המחלה". בנימין: "תורשה זה רק גורם אחד שמשפיע. ישנם מזונות שמשמשים כתרופות כמו מרק עוף שהוכח שבעל כוחות ריפוי לאנשים חולים".

טיפ לאנשים שרוצים לערוך שינוי באורח החיים שלהם

בנימין: "להפעיל שיקול דעת, ללמוד מניסיון, לחקור בספרות המקצועית, לפתח נקודת מבט ביקורתית". חיה: "שינוי תזונתי הוא תוצר של מודעות עצמית. תחילה אדם צריך לגלות את עצמו, מה טוב לו, מה הייעוד שלו. אדם שלא איכפת לו מהעולם, לא איכפת לו גם  מעצמו".

לשאלתי האם יתכן שבעקבות שינוי תזונתי יכול אדם לעשות שינוי פנימי גם בתחומים אחרים בחייו, בנימין מאמין שהתהליך יכול לבוא גם הפוך, חיה מעט סקפטית. השינוי אצלה הגיע מהחיפוש העצמי ומהיוגה. גם אצל בנימין השינוי הגיע מחקירה עצמית, מהיוגה וספרי פילוסופיה ואנתרופוסופיה, מתוך הרצון להיות אדם עמוק ורציני, ולחיות לפי עקרונות שחשובים להם.

בנימין מדבר על החשיבות של אוכל לשמירה על עירנות, שיקל על מערכת העיכול ויאפשר להיות "עירני מבחינה רוחנית". בעוד חיה מדברת רבות על החשיבות של אכילה אינטואיטיבית, בהחלטות מה לאכול ובכלל בהחלטות בחיים. החיבור אצל חיה הוא מהאומנות, כמו שהיא מציירת במכחול עם אין ספור צבעים וגוונים כך היא "מציירת" גם באוכל ובמגוון העצום של צבעים וגוונים. עבורה אוכל מקנה שמחה ואושר.

 
קשת צבעים                                     מכחולים

חיה: ישנה אימרה: "אמא מקנה לילדיה שני דברים: חלב ודבש. החלב מאפשר לילד קיום. הדבש נותן את מתק החיים, את השמחה כמה טוב לחיות ולשמוח שנולדתי". עבור חיה אוכל צריך לגרום שמחה וחייב להיות טעים. (בנימין מסתפק "בנסבל"). "אם אדם אוכל מתוך הנאה הוא יכול לאכול אוכל גרוע ולא יינזק. אם אדם אוכל מתוך רגשות שליליים כמו כעס, המזון הופך להיות רעל". לכן מקפידה להיות שמחה בזמן אכילה.

חיה בסטודיו שלה

מנהגים מיוחדים של המשפחה

מזה מספר שנים מבקרים כל יום שישי אישה זקנה שאין לה משפחה.
יום בשנה בחנוכה מקיימים משחק משפחתי שעובר מדור לדור מהמשפחה של בנימין בשם "משחק השבע". המשחק נערך כמה שעות, בו משתתפים כ- 25 בני משפחה, ואליו מצפים הילדים בקוצר רוח מדי שנה. מטרת המשחק הינה להרוויח כמה שיותר ממתקים, על ידי הטלת קוביות על גבי לוח עץ עם מגן דויד עם מספרים. בסופו של דבר כולם יוצאים עם שקית מלאה בממתקים, שוקולדים ומרציפנים מכל הסוגים והמינים, ומשובחים. מסקנה: גם אם מקפידים על תזונה בריאה, לא צריכים להיות קיצוניים מידי, ומדי פעם מומלץ לצ'פר את הילדים, אך רצוי לעשות מזה אירוע מיוחד ומגבש.

למידע אודות הוצאת הספרים "הומני" לספרי אנתרופוסופיה, לחצו כאן.

למידע אודות פעילות האנתרופוסופיה בארץ, לחצו כאן.

*משפחות המעוניינות להתראיין לכתבה מוזמנות ליצור עימי קשר למייל: editor@eatwell.co.il

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו