אצות אולווה – אצות הים לתהליך ניקוי שלם

אצות הים משתלבות בתפריט לתהליך ניקוי שלם, צילום: shutterstock

אצות-ים הן התגלית האחרונה של העולם המערבי בכל הנוגע לתזונה בריאה ותזונת מרפא. כיום ניתן למצוא אותן במגוון רחב של מוצרי מזון. החל בחליטות תה, תחליפי מלח וכלה במגוון מנות במסעדות האסייתיות.

בעולם ידועים כיום למעלה מ-100 סוגים שונים של אצות אכילות, המסווגות לשלוש קבוצות עיקריות: אצות חומות  (אצות וואקמה וקלפ), אדומות (אצות נורי) וירוקות (אצת אולווה).

אודות הערך התזונתי המשמעותי של אצות-הים והיותן מקור לוויטמינים, מינרלים, מיקרו מינרלים, חומצות אמינו, סיבים תזונתיים וכד' נכתב רבות. אבל התרומה שלהן לבריאות האדם לא נעצרת כאן, אלא הופכת לרלוונטית ומשמעותית גם כאשר מדובר בתהליכי דיטוקסיפיקציה (ניקוי רעלים).

רובנו שמענו על השימוש באצות לתהליכי ניקוי, בעיקר בטיפולים קוסמטיים כדוגמת אמבטיית או חבישת/עטיפת אצות. יש מי שמכנה את אצות הים בשם "הספוג של הטבע" בשל יכולתן לספוג ולשמר ריכוז גבוה של מינרלים מהים. כאשר מוסיפים אצות לאמבט חם, מתגברת זרימת הדם וספיגת החמצן בגוף והודות לתהליכים אוסמוטיים, מתרחש תהליך של המסה וסילוק של תאים מתים, רעלים מהגוף וחידוש מראה העור.

אולם יותר ויותר מתברר כיום כי ניתן לרתום את אצות הים לתהליכי ניקוי וטיהור של הגוף מרעלים, גם בשימוש תזונתי.

גדלות בבריכות אקולוגיות מיוחדות, צילום: shutterstock

מחקר שבוצע באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה, הראה שלצריכת אצות ים יש תפקיד חשוב בטיהור הגוף מחומרים רדיואקטיביים כדוגמת "סטהנדיום", יסוד מתכת שקיים בנשורת רדיואקטיבית. לאצות ים, כך נראה, קיימת נטייה להיקשר לחומרי פסולת רדיואקטיביים ולמתכות כבדות (אצות הים נחשבות ל"שודדות" של קדמיום ועופרת), וכך לסלקם מהגוף.

חומרי פסולת רדיואקטיביים עשויים להגיע לגופנו באמצעות בדיקות רפואיות כמו בדיקות הדמיה גרעינית (כדוגמת PET ומיפויים רדיואקטיביים שונים) ומזון שגדל באותם מקומות בהם קיים חשש למים או קרקע נגועים. בנוסף, אנו חשופים למתכות כבדות על בסיס יומיומי. והן מצטברות בגופנו באופן איטי והדרגתי, דרך צריכה של מזון נגוע כדוגמת דגים, פירות ים,  סתימות בשיניים (על בסיס כספית, אמלגם או מילוי כסף) או זיהום שמקורו בחשיפה לעשן סיגריות, מפעלים תעשייתיים וכלי תחבורה. חשיפה במינון גבוה לחומרים הללו, עשויה להחליש את פעילות מערכת החיסון ולפגום בתפקודן של מערכות הגוף השונות.

את הקרדיט לסילוק החומרים שהוזכרו, ניתן לזקוף לזכותו של חומר בשם: SODIUM ALGINATE  המכונה גם בשם "אלגין", המצוי באצות ים (בעיקר באצת קלפ) ומסוגל לספוח רעלים ומתכות כבדות מצינור העיכול.

בדומה לאלגין, גם לכלורופיל, המצוי באצות ירוקות כדוגמת אצת אולווה, יש נטייה ויכולת להקשר לרעלים ולסלק אותם מחוץ לגוף. כלורופיל הוא אותה מולקולה חיונית, קריטית לתהליך הפוטוסינטזה המתקיים אצל רב הצמחים, האצות וסוג מסוים של חיידקים, המאפשר להם להפיק גלוקוז (סוכר) ממים ופחמן דו חמצני, באמצעות אנרגיית האור וקרינת השמש, והוא גם זה האחראי לצבעם הירוק.

אפשר לשלב את אצות הים בשייק הבוקר שלכם, צילום: shutterstock

הכלורופיל מכיל סיבים מיוחדים שנקשרים יחדיו ומסייעים בסילוק מרכיבים לא רצויים מהגוף כגון מתכות כבדות וכן חומרים קרצינוגניים. בהקשר זה, ראוי גם להזכיר את השפעתו המגנה של הכלורופיל על פעילות הכבד ויכולתו לסייע לאיבר זה להתמודד בהצלחה עם פונקציות ביולוגיות שונות, אותן עליו למלא. וכן יכולתו למנוע מחומרים מחולל סרטן מלהיצמד לתאים.

מספר מחקרים הצביעו על אצות כעל מקור רב עצמה לנוגדי חמצון. במחקר שבדק את פעילות נוגדי החמצון בשני זני אצת אולווה, נמצאו כמויות משתנות של מרכיבים פנוליים (פיטוכימיקליים), שנחשבים לנוגדי החמצון האפקטיביים ביותר באצות ים. לנוגדי חמצון קיימת השפעה חשובה גם על ניטרול רדיקלים חופשיים ומניעת נזק חמצוני לתאים ולרקמות הגוף השונות וכן סיוע לפינוי רעלים מהגוף. בנוסף, נמצאו המרכיבים באצות כבעלי יכולת להמריץ את פעילות המערכת הלימפטית. אכילת אצות עשויה להפחית גם את הסיכון לתחלואה בארטריטיס, צליאק, אסטמה, דיכאון ומשקל יתר ולמנוע דלקתיות בגוף.

מחקר שבדק את הרכב הפלורה בצואה של נשים יפניות, הראה שצריכה גבוהה של אצות ים, מגבירה את תכולת "החיידקים הטובים" במעי ומסייעת לעיכול המזון, שהוא היבט חשוב נוסף החיוני לתהליכי ניקוי אפקטיביים.

אחת מהדילמות שעולות בהקשר לשימוש באצות היא סביבת הגידול שלהן. האצות נחשבות לבעלות יכולת לטהר את סביבתן מחומרים רדיואקטיביים ומתכות רעילות, אך אם הן גדלות בים הפתוח ואח״כ נאכלות על ידינו, הרי  שמתעורר חשש שהמתכות הללו יגיעו בסופו של דבר אל גופנו. אם כן היכן אפשר למצוא אצות נקיות?

כיום, הודות לפיתוח טכנולוגיה ייחודית כחול-לבן, ניתן לצרוך אצות שגדלו בבריכות בטכנולוגיה ייחודית. כך למשל, חברת סיקורה מגדלת אצות אולווה בבריכות אקולוגיות המכילות מי מים שסוננו ונוקו בתהליך ייחודי, מה שמבטיח שתהיינה נקיות ממתכות ומזיהומי הים ובטוחות למאכל, בהשוואה לאצות אחרות שגדלו בים הפתוח.

מי שהורגל בצריכת אצות יבשות, ישמח להכיר את "אצות בקוביות" – אצות אולווה קצוצות ומוכנות לשימוש במטבח הביתי במתכונת של קוביות קפואות, לשימוש קל, פשוט ומהיר, במגוון רחב של מזונות ותבשילים – שייקים, מרקים, רטבים, טחינה, חביתות ירק (כולל טבעוניות על בסיס קמח חומוס) ומנות חמות נוספות בניחוח אסיאתי.

אצות בקוביות, צילום: רונן מנגן

צריכה של אצת אולווה ("חסת הים") מבית "סיקורה", העשירות בכלורופיל, על בסיס יומיומי או כחלק מתהליך ניקוי, תסייע בטיהור הגוף מרעלים והגברת האפקט.

במהלך החודשים הקרובים תחל החברה לשווק את המוצר גם במתכונת של עלי אצות אולווה טריות.

למידע נוסף וקבלת חוברת מתכונים, מוזמנים לבקר באתר החברה: www.seakura.co.il

או בדף הפייסבוק שלה: https://www.facebook.com/seakuraisrael/
לרשימת חנויות הטבע בהן ניתן לרכוש את ה"אצות בקוביות":  https://www.seakura.co.il/seaweedcubes

מתכון פשוט עם אצות אולווה

פירה דלורית ואצות

חומרים ל 2-3 מנות:

1 דלורית גדולה, קלופה וחתוכה לפלחים
שמן זית
מלח גס

לתיבול:

6 קוביות אצות
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורד
1 שן שום מגורדת
פלפל שחור גרוס טרי

הוראות הכנה:

1. מחממים תנור ל – 200 מעלות.
2. מניחים את פלחי הדלורית בקערה, יוצקים מעט שמן זית ומפזרים מלח גס. מושחים את הדלורית בשמן ובמלח מכל הצדדים.
3. מניחים את פלחי הדלורית על תבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים בתנור החם 15-20 דקות, עד שהם רכים לחלוטין (בודקים בנעיצת סכין חדה). מוציאים ומניחים להצטנן מעט.
4. מועכים את הדלורית הצלויה במזלג למרקם פירה גס ומעבירים לקערה. מוסיפים את שאר החומרים, מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול. מגישים חם.

הכתבה והמתכון באדיבות חברת "סיקורה" הישראלית

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו