איך עובדת מערכת השליטה בתיאבון?
מערכת השליטה בתיאבון היא מערכת מורכבת של השפעות כימיות הדדיות בין המוח, מערכת העצבים, ההורמונים המטבוליים, תאי שומן מסוימים והמערכת החיסונית.
ניתן להגדיר זאת כקשר בין מערכת העיכול, המוח ותאי השומן.
תהליכים כימיים הדדיים אלה מודיעים לנו האם אנו זקוקים למזון נוסף, ולמעשה, מכריחים אותנו לאכול.
כאשר המערכת פועלת כשורה, היא מתפקדת באלגנטיות.
היא מתריעה בפנינו אודות הצורך באנרגיה ומבקשת מאתנו לצרוך קלוריות כדי שנוכל לספק לעצמנו את האנרגיה החסרה לנו.
אולם, כאשר המערכת משתבשת ויוצאת משליטה (ואכן, האקלים התזונתי הנוכחי שלנו עלול לגרום לשיבושים רבים…), היא גורמת לנו לאכול כאשר אין אנו רעבים, מה שמוביל להשמנה ולרוב הבעיות הבריאותיות המוכרות לנו.
השליטה בתיאבון היא מנגנון מתוזמן היטב, בדיוק כמו קצב הלב או הנשימה שלנו.
תארו לעצמכם את ההשפעה של אכילת 100 קלוריות עודפות ביום, במשך שנה.
3,500 קלוריות הן שוות ערך ל-½ ק"ג של שומן.
במשך שנה, האדם הממוצע אוכל 900,000 קלוריות.
אם הצריכה הקלורית שלנו תהיה גדולה ב-2% מהדרוש לנו (18,000 קלוריות), עד סוף השנה ייווספו לנו למעלה מ-2.5 ק"ג.
בגיל 55, האמריקאי הממוצע שוקל כ-9 ק"ג יותר, בהשוואה למשקלו בגיל 25.
עלייה זו נובעת מתוספת של 0.3% בלבד לצריכה הקלורית היומית השנתית שלו, במשך 30 שנה.
ההבדל הקטן הזה משפיע באופן משמעותי על המשקל שלנו לאורך זמן.
רובנו עולים במשקל עם הגיל עקב שיבוש במערכת השליטה בתיאבון.
מדוע שלא נספור קלוריות?
אילו כמות הקלוריות שאנו צורכים הייתה הגורם היחיד המשפיע על משקלנו, היה זה אכן הפתרון היעיל ביותר.
אולם, האם אתם באמת יכולים לספור במדויק את הקלוריות בתפריט שלכם?
מחקרים שנערכו בקרב תזונאים מהשורה הראשונה בתחום, מצאו כי אפילו הם אינם מצליחים להעריך בצורה מדויקת את כמות הקלוריות שהם צורכים ביום.
אם כן, כיצד ניתן לצפות מאתנו לספור קלוריות, כאשר המומחים עצמם אינם יכולים לעשות זאת?
גם אם היינו מצליחים לספור במדויק את הקלוריות בתפריט היומי שלנו, הבעיה לא הייתה נפתרת.
כפי שכבר ציינתי, לא ניתן לשלוט בתחושת הרעב שלנו באמצעות כוח הרצון בלבד.
כאשר הגוף שלנו מודיע לנו שזה הזמן לאכול – אנחנו נאכל, גם אם כוח הרצון שלנו יורה לנו אחרת.
המפתח לשליטה בתיאבון הוא יצירת הרמוניה בין כל מרכיבי חילוף החומרים המעורבים במנגנון זה..
כך עובד התהליך
מחקרים מדעיים החלו לאחרונה לפענח את המסתורין סביב השפעתן של המולקולות השונות על תחושות השובע והרעב שלנו.
החוקרים מנסים לגלות אלו מולקולות גורמות לנו להרגיש רעבים או שבעים, היכן הן מיוצרות, מה מפעיל או מכבה אותן וכיצד תהליכים אלה מווסתים את האכילה שלנו.
עד כה, החוקרים הגיעו למספר מסקנות ברורות.
כאשר הקיבה שלנו ריקה, היא מפרישה הורמונים שמאותתים למוח ולגוף שאנחנו רעבים.
כתוצאה מכך, המוח שלנו מכין את הקיבה לקבל "משהו טוב" (בדומה לכלבים של פאבלוב, שהפרישו רוק למשמע קול הפעמון).
גם אם אנחנו רק חושבים על אוכל, הגוף שלנו מתחיל להפריש אינסולין.
כאשר אנחנו אוכלים, המזון נכנס למעיים וגורם להפרשה נוספת של הורמונים, כהכנה לתהליך העיכול.
כאשר מרכיבי המזון עושים את דרכם למחזור הדם, מסרים נוספים משפיעים על חילוף החומרים שלנו ומאותתים ללבלב לייצר אינסולין.
בתגובה, תאי השומן שולחים מסרים הורמונליים בחזרה למוח, כדי להורות לנו להפסיק לאכול.
במקביל, הקיבה שלנו שולחת איתותים למוח, כדי לסמן לו שהיא כבר מלאה.
בשלב הבא, הכבד מעבד את השומנים ואת הסוכרים ומסייע לתהליכי האחסון או השריפה.
מבחינתנו, כל התהליך הזה מתרחש בצורה בלתי נראית ובלתי מודעת.
כאשר התקשורת משתבשת, היא זורעת הרס בכל המערכת.
אנחנו חשים רעבים מייד לאחר האכילה, מאחסנים שומן במקום לשרוף אותו, הגוף שלנו מתעלם מהאיתותים הטבעיים של מנגנון התיאבון וחילוף החומרים והתוצאה הסופית היא – השמנה ומחלות.
אתם יכולים להשפיע ישירות על המנגינות המורכבות של המערכת ההורמונלית שלכם בעזרת 6 צעדים:
- צעד 1: הקפידו על הרכב מושלם של הארוחות.
- צעד 2: אכלו מוקדם ולעיתים קרובות.
- צעד 3: בחרו מזונות ששולטים בתיאבון והימנעו ממזונות שמוציאים אותו משליטה.
- צעד 4: היעזרו בצמחי מרפא לשיפור האיזון ההורמונלי שלכם.
- צעד 5: השתמשו בתוספי תזונה ייעודיים לשליטה בתיאבון ולאיזון התקשורת בין המוח, תאי השומן ומערכת העיכול.
- צעד 6: שקלו את האפשרות לעבור בדיקות רפואיות לבירור הסיבה לתיאבון המוגבר והבלתי נשלט שלכם.
אם יש לכם בעיה בתחום זה והתיאבון שלכם שולט בכם, אתם יכולים לשנות את התמונה.
יישמו את 6 המסלולים והחזירו לעצמכם את השליטה בתיאבון.
המידע לקוח מתוך הספר "חילוף חומרים מנצח" מאת ד"ר מארק היימן, בהוצאת פוקוס. הספר ינחה אתכם בצורה מפורטת ליישום צעדים אלה.