SmartKish_Fly
LiveWell_Fly

ברזל - IRON \ FERRUM

מאת: ד"ר אטקינס
זמן קריאה: 3 דקות
מידע בנושא ברזל מאת ד"ר אטקינס מתוך הספר "עוצמת הריפוי של תוספי התזונה" בהוצאת פוקוס
Jeliat_In

ברזל: חרב הפיפיות

 

ברזל (iron) הוא תרופה עתיקת יומין ל"דם עייף". הוא חיוני לקיום ההמוגלובין, החומר בדם שנושא עמו חמצן לכל תא מתאי הגוף.

רבים משיקויי הבריאות הראשונים של המאה ה-20 פעלו משום שהכילו ברזל, וקיומו של מינרל זה יכול גם להסביר את יעילותם של שני טיפולים עתיקי יומין נוספים: הקזת דם והנחת עלוקות.

ברזל הוא חרב פיפיות בעלת שני קצוות חדים. אחד מהקצוות רעיל וחלוד והוא התורם ככל הנראה להתקשות עורקים, מחלות לב וסרטן. משום כך עלינו להשתמש בחרב זו בצורה מדויקת ביותר.

ההחלטה אם ליטול תוסף ברזל היא החלטה תזונתית שצריכה להישקל בזהירות רבה.

חסר בברזל מהווה איום בולט יותר לבריאותנו (אנמיה תזונתית היא בעיה עולמית מרכזית, במיוחד במדינות העולם השלישי).

למרבה ההפתעה, גם ארה"ב עומדת בפני סכנה דומה, אם כי עתידית יותר, בשל המאמץ שנעשה לשדל אמריקאים לוותר על הבשר האדום שהוא אולי המקור היחידי והטוב ביותר לברזל.

רובנו יכולים לקבל את הכמות הרצויה של הברזל מאכילת בשר אדום בלבד. ההפצה הנרחבת של שיקויים וגלולות המכילים תוספים, במיוחד אלה המכילים כמויות עודפות של מינרלים, גרמו לאנשי הרפואה באשר הם להתעלם מהמחיר הגלום בנטילת מינון מופרז.

סוגים של ברזל

 

קיימים שני סוגים של ברזל. חיוני לדעת באיזה סוג של ברזל יש להשתמש והיכן ניתן למצוא אותו כדי להגן על גופכם מהנזק הפוטנציאלי של המינרל. שני הסוגים הללו הם:

1. ברזל מסוג הֶם: הצורה הטבעית האורגנית, הזמינה מבחינה ביולוגית. תרכובת ברזל זאת, מקורה מן החי. המינרל לא יכול להיות בעודף ואינו חשוף לחמצון של הרדיקלים החופשיים.

רק 2 מ"ג ברזל מן החי, שמצוי בבשר אדום, עופות ודגים, יכולים להיספג בגוף במהלך ארוחה אחת, ולכך אין עודף של המינרל.

2. ברזל מסוג שאינו הֶם: זהו הסוג הסינתטי, הבלתי אורגני של הברזל, שעלינו להימנע מליטול אותו.

למרות זאת, זהו הסוג הנפוץ ביותר ברוב תוספי הברזל והמזונות המועשרים, כולל אלו העשויים מקמח "מועשר". בדרך כלל הוא מופיע על גבי התווית כברזל סולפאט, ברזל גלוקונאט או ברזל פומארטאט.

הגוף יכול לספוג עד 20 מ"ג ברזל מסוג זה בפעם אחת, מה שמוביל קרוב לוודאי להצטברות גדולה יותר של המינרל שעלולה להגדיל את הסיכון ללקות במחלות לב ובסרטן.

בבלגיה, גרמניה, צרפת, איטליה והולנד אוסרים על יצרני המזון להוסיף ברזל לקמח.

מחקר שנערך בשוודיה מוכיח כי קמח מועשר בברזל יכול לשלש, ואף למעלה מזה, את הסיכון ללקות בסרטן כבד ראשוני ולהכפיל פי 10 ויותר את השכיחות של המוכרומטוזיס, מצב שבו המעיים סופגים כמות גדולה יותר של ברזל מזו הנחוצה לגוף.

למרבה האירוניה, קמח לא אורגני מועשר בברזל חוגג בראש פירמידת המזון שעליה ממליצה ממשלת ארה"ב, והיא אף דורשת שנאכל לא פחות מ-6 מנות כאלו ליום.

מידע נוסף בנושא ברזל מתוך הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" מאת ד"ר ראובן ברק (M.D) וענת צחור בהוצאת מפה

מקורות לברזל:

ברוב הירקות בישול מכפיל ואף משלש את רמת הברזל הנספגת. לכן מומלץ לאכול ירקות מבושלים לקבלת ברזל. גם בישול בכלי ברזל יצוק לא מצופים מעלה את רמת הברזל במזון.

תפקידים של ברזל:

חיוני ליצירת כדוריות דם אדומות, שם הוא קושר חמצן. הוא גם אנטיאוקסידנט חשוב. ספיגתו עולה אם צורכים אותו יחד עם ויטמין C.

גורמי מחסור וסימפטומים של ברזל:

מחסור שלו יתבטא באנמיה. הוא מובל בדם באמצעות חלבון, ורמת חלבונים נמוכה יכולה לגרום לתמונה של חוסר ברזל.

נזקים מעודף של ברזל:

עודף שלו יגרום למשקעים ברקמות שונות בגוף ופגיעה בתפקודן (בעיקר הכבד והלב), ועלייה בזיהומים.

כמות ברזל מומלצת ליום – צריכת ברזל יומית: (RDA)

7 – 14 מ"ג (נשים בגיל הפוריות).

עוד מידע בנושא ברזל מתוך 'כוח הצבע'- המדריך השלם לצריכת ירקות מ-5 קבוצות הצבע, בהוצאת מועצת הצמחים, ענף הירקות בעריכת: מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית .M.Sc

 

ירקות העשירים בברזל

ירק
(100 גר')***

ברזל
(מ"ג)

% מהמנה היומית
המומלצת*

שמיר

6.6

37%**/83%

פטרוזיליה

6.2

34%**/78%

תרד מבושל

3.6

20%**/45%

ארטישוק ירושלמי

3.4

19%**/43%

בזיליקום

3.2

18%**/40%

אפונה ירוקה בתרמיל, מבושלת

2.0

11%**/25%

כוסברה

1.8

10%**/23%

עירית

1.6

9%**/20%

ארוגולה (רוקולה)

1.5

8%**/19%

עלי חרדל

1.5

8%**/19%

בצל ירוק

1.5

8%**/19%

פול

1.5

8%**/19%

*מנה יומית ממוצעת מומלצת למבוגר

**לנשים בגיל הפריון

***ירק חי אלא אם מצוין אחרת. יש לקחת בחשבון כי שעור ספיגת הברזל מירקות עליים אינו גבוה, בשל תכולת אוקסלאט

 

אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו