צום הוא הריפוי הנעלה

בגופנו קיימות כל המערכות הנדרשות לפירוק וסילוק רקמות חולות, לריפוי דלקות, לבנייה וחידוש של דם ורקמות. כל שעלינו לעשות זה לפנות את הגוף מהמאמץ היומיומי לפרק ולמיין את התזונה המלוכלכת והמורעלת, התרופות והקוסמטיקה המורעלים, המים המורעלים וההתמודדות היומיומית עם סטרס של עבודה ואימון יתר. פשוט לזוז הצידה מכל ההרגלים החולים, לקחת פסק זמן שבו אנחנו מאפשרים לגוף שלנו לרפא את עצמו ובו אנחנו מתבוננים ושוקלים מחדש את אורחות חיינו, ולוקחים אחריות על מה שנכניס לגופנו בסיומו של הצום.

ישנן שיטות צום שונות, זו שאני מנוסה בה היא צום מיצים. בשיטה זאת אנחנו שותים מיצי ירקות, שורשים ועלים שעוברים במכונת מיץ המסננת את הסיבים, ובדרך זו הגוף מקבל ויטמינים ומינרלים לרוב על בסיס מים, שנספגים באופן ישיר אל הדם, מבלי שמערכת העיכול תתעסק עם פירוק מכני ועיכול כימי. בכוס מיץ יש קילו וחצי ירקות, כמות שלא היינו לועסים ומעכלים בארוחה, ולמעשה, לצד פעולות הריפוי האדירות שמתחוללות בגוף בזמן צום מיצים, מתחוללת פעולת הזנה עמוקה של מילוי מאגרי הויטמינים והמינרלים, העשרת הגוף בכלורופיל ובניית דם.

לצד פעילות הריפוי האדירה המתחוללת בכל מערכות הגוף: לב ודם, עיכול, כליות, עצבים ולצד ההזנה העמוקה שהגוף מקבל, יש לאפשר בזמן הצום גם זמן למנוחה והרפייה עמוקים הן ברמה הפיזית והן ברמה המנטלית. משה ואליהו הנביא, ואנשי רוח בכל הדתות והמסורות, צמו צומות ארוכים כדי להתחבר אל האלוהי, כדי לפרוץ גבולות פנימיים, כדי להרחיב את ההכרה. זהו זמן שבו הגוף מתפטר משאריות חומר פסול והרוח גדלה.

הזמנים הטובים בשנה לצומות הן עונות המעבר, עונות בהן השינוי המתחולל בטבע תומך לשינויים בטבענו אנו: שינויים בהרגלי אכילה, שינויים בהרגלי תנועה, שינויים באיזון בין עבודה ומנוחה, ושינויים במחשבה. אנחנו אנשי העולם המודרני חשופים לרעילות יומיומית כה רבה וחייבים לעצמנו צומות בעונות המעבר, לרפא את גופנו ואת נפשנו. שום חומר נוסף שנכניס לתוכנו: תוספי מזון, מזונות על, צמחי מרפא, לא ייעשה את עבודת הריפוי והשיקום שצום יעשה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו