מה מנכ"ל משרד הבריאות אומר על סימון מוצרים?
משה בר סימן טוב מנכל משרד הבריאות בפאנל סימון ארץ מקור צילום איקי מימון
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, דיבר בפאנל שייוחד לנושא סימון ארץ מקור בתוצרת חקלאית שאינה ארוזה, שהתקיים במסגרת ועידת ישראל ה- 10 לחקלאות. בר סימן טוב הוסיף ואמר כי מטרת המשרד היא לצמצם את הרגולציה בתחום הפיקוח על יבוא מוצרי מזון ומוצרים רגישים ולהעביר את עיקר האחריות לבדיקות האיכות ליצרנים וליבואנים, זאת מבלי להתפשר על הבטיחות לצרכן: "אנחנו מסתמכים על הפיקוח במדינות המקור של המוצרים המיובאים, כפי שמדינות אחרות מסתמכות על הפיקוח שלנו כאן, כאשר הן מייבאות מוצרים מישראל. למשרד הבריאות אין יכולת לשלוח פקחים לכל נקודת יצור בארץ, לא כל שכן בעולם, אך אנחנו לא מתפשרים בכל מה שקשור לבריאות הציבור ואכן אין בארץ תופעות של פגיעה ממוצרים כמו מזונות רגישים, תמרוקים ועוד. יחד עם זאת, כצרכן, כמשרד בריאות וכרגולטור, נכון מבחינתי לסמן ולשקף לצרכן מאיפה הגיעו המוצרים שהוא רוכש".
איך החוק משפיע על בחירת הדגים שלנו ואיך לבחור דג בריא?
ד"ר תורי גולדשטיין, דיאטנית קלינית יועצת לארגון מגדלי הדגים בישראל:
"לסביבה ולבית הגידול השפעה משמעותית על איכות הדג בצלחת שלנו. דעו מה אתם אוכלים ובעיקר מאיפה מגיע מה שאתם אוכלים"
צריכת הדגים בעולם הולכת וגדלה והסיבות לכך הן רבות ומגוונות. העיקריות ביניהן: עלייה במודעות לערכם התזונתי הגבוה של הדגים ולהיותם מזון בעל ערך בריאותי גבוה ועלייה ברמת החיים המאפשרת לצרכנים לבחור בחירות תזונתיות איכותיות.
איך דגים משפיעים על בריאותנו?
מחקרים שנערכו לאורך השנים ומצביעים על יתרונות צריכת דגים בהקשרים מגוונים תורמים לעלייה בצריכת הדגים. בין היתר עולה ממחקרים אלה כי צריכת דגים נמצאה כתורמת למניעת הפרעות קשב וריכוז, תחלואה לבבית, סוכרת, מניעת סרטן, מחלות אימוניות, אסטמה, אלרגיות ועוד ובמקביל יש לה חשיבות ותרומה להתפתחות העובר עוד במהלך ההיריון.
גם בישראל המודעות לחשיבות שילוב דגים בתזונה היומיומית נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה. רוב צריכת הדגים בארץ כיום מקורה מייבוא, ולא מחקלאות המים המקומית וכאן נכנס לתמונה הפקטור של בית הגידול – סביבת הדג. כשדג גדל בבריכות הדגים ישראל אנו יודעים מהי ההיסטוריה הגנטית שלו, יש מי שמפקח ויודע לתת לנו תשובות ברורות לגבי איכות המים בהם גדל, סוגי ואיכות תערובות המזון שניתנו לו, אופן המעקב והטיפול הווטרינרי שקיבל ואפילו מהם תנאי ההובלה שלו, עד להגיעו לדוכן הדגאי, בחנויות או ברשתות השיווק.
לעומת זאת, כאשר הדג מיובא אנו כצרכנים הפוגשים בו בדוכן המכירה של הדגים הטריים לא יודעים מאיזו מדינה הגיע, מאיזה בית גידול ותנאים, מה עבר בדרך, או באיזה תנאים הוא אוחסן. אנחנו בדרך כלל מבחינים בין סוגי הדגים השונים ויודעים לבקש מהדגאי את הדג הרצוי לנו, אך ללא סימון ברור ובולט, אין לנו יכולת לדעת האם הסלמון שלפנינו מקורו בנורבגיה, סין או צ'ילה, או אם הבורי שמוצע לנו גדל בבריכות הדגים במפוקחות בישראל, או שהגיע מטורקיה. אנחנו מניחים שבורי יישאר בורי, בין אם גדל בטורקיה או בישראל וסלמון זה סלמון לא משנה מאיזה בית גידול הגיע, אך האם זה נכון? לכל מין ישנה הגנטיקה הספציפית שלו, אך מעבר לכך, גם לבית הגידול ותנאי הגידול יש השפעה משמעותית על איכותו של הדג.
הסלמון הגדל בצ'ילה או בסין או בנורבגיה זהה מבחינה גנטית, אולם הוא לא בהכרח זהה בהרכב גופו כשהוא מגיע לצורתו הבוגרת. כלומר איכותו התזונתית של הסלמון שיוגש לנו בצלחת מושפעת יותר ממקום גידולו ופחות מהגנטיקה. התייחסות לבית גידול כוללת התייחסות למיקום הגיאוגרפי, לתנאי הגידול, לסוגי הדגים הנוספים המצויים באותו בית גידול, לטמפרטורת המים ורמת המליחות שלהם, למידת הזיהום הסביבתי, הצמחייה, האצות והפלנקטון שבבית הגידול, וכמובן לאופי המזון, הטבעי או המלאכותי, הזמין לדגים. כל אלו משפיעים לא רק על הגודל הסופי אליו יגיע הדג, אלא גם על הרכב הערכים התזונתיים שהוא מציע לנו בכלל ובמיוחד על הרכב פרופיל השומנים של הדג וריכוז המתכות בגופו.
דגים רבים מהווים מקור חיוני לאומגה 3 וכתוצאה מכך מסייעים להגנה מפני מחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת ישנם דגים שלצד היתרונות שלהם, מכילים ריכוזים גבוהים יחסית של חומרים מזהמים כמו מתכות כבדות (למשל כספית) ומזהמים אורגנים (POPs) שמקורם במיוחד בים, כלומר הם אינם חלק מההרכב הגנטי של הדג אלא נובעים מהסביבה ממנה הדג מגיע*. מכאן שהחוכמה היא לבחור דג העשיר ביתרונות התזונתיים ונטול חסרונות.
דוכני הדגים בארץ מציעים לנו מבחר דגים טריים, חלקם מקומיים וחלקם מיובאים. הבעיה היא שלנו, כצרכנים, אין דרך לדעת מהו מקור הדג. והשאלה היא לא רק האם הוא ישראלי או הגיע מחו"ל, אלא גם מאיזו מדינה הגיע הדג. איך נדע? כרגע היכולת שלנו כצרכנים, לדעת מהו מקור הדג הטרי שאנחנו אוכלים, היא מוגבלת. שלא כמו במוצרים ארוזים, אין כיום חובה לסמן את ארץ המקור על כל דג בדוכן או בכלל, על תוצרת חקלאית טרייה שאינה ארוזה. כך שוכנים זה לצד זה על הדוכן דגים טריים מישראל, מאירופה, מהמזרח הרחוק, מדרום אמריקה וממדינות שונות במזרח התיכון וגם אם הם מאותו מין, הם אינם בהכרח זהים מבחינת הערכים התזונתיים שלהם ולכן אנחנו צריכים לדרוש לדעת מהו מקור המזון שלנו ולו רק כדי שנוכל לעשות בחירה תזונתית מושכלת.
