גם טבעונים אוהבים יין

צילום: pixabay

יש תדמית שמשום מה דבקה בטבעונים, צמחוניים ושומרי הבריאות באשר הם, ולפיה הם לא ממש יודעים ליהנות מהחיים. אלפי פעמים נאלצתי לשמוע את השאלה האינטליגנטית "אז מה את אוכלת?", עד שהתחלתי לענות במילה אחת תמציתית שמשתיקה את חסרי ההבנה אחת ולתמיד: "חסה".

כן, זה מוזר, אבל גם טבעונים יודעים ליהנות מהחיים. אחת ההנאות שלי היא יין. אני ממש לא מומחית, אבל אני מצליחה לא רע בכלל ליהנות מלגימתו. לאחרונה נפתחו בתל אביב כמה ברי יין חדשים, וכדי ליהנות אפילו יותר, החלטתי לבדוק מי מהם מוצלח יותר עבור הטבעונים.

המקומות מציעים תפריט יינות משובח ומעניין, ולצידו מנות קטנות שילוו את השתייה. רוב המנות כללו לפחות חיה אחת שפעם נהגה לעופף, לרוץ או לשחות, אבל הצלחתי למצוא גם כמה מנות נטולות חלבון מהחי. ומי אני שאשמור את המידע החיוני הזה לעצמי?

נתחיל בקורדוברו – בר יין קסום בפלורנטין (שטרן 4). אי אפשר ממש לשים את האצבע על מה בדיוק עובד שם, אבל תאמינו לי שהוא עובד. מלבד היינות והבירות המיוחדים, ניתן להתענג על כמה מנות טבעוניות מצוינות. הברוסקטה עם העגבניות פשוטה ומשובחת, סלט השוק (עם קינואה) קל וטוב, החציל מרענן, ולמי שלא ממש מקפיד על מוצרי חלב  – הבנתי שהריזוטו פיטריות אלוהי. שבו על הבר, תנו לעצמכם לספוג את האווירה ותתענגו. אל תפספסו את תמונות הנוסטלגיה על הקירות, ואת בעל המקום החינני, בעיקר לאחר כמה כוסות.

את הבדיקה המשכתי ב Wine-bar (נחלת בנימין פינת מונטיפיורי). המקום קטנטן, האווירה צפופה וחמימה, והשירות חייכני ונעים. המקום ייזכר אצלי לעד בתור מי שהכיר לי את יין כרם שבו הנפלא. בזירת האוכל, לעומת זאת, לא מצאתי הברקות טבעוניות. בתפריט, שמשתנה מפעם לפעם, הצלחתי למצוא סלט אבוקדו, שומר ותפוז חביב, ומנת פסטה וארטישוק טובה, אם כי לדעתי יש בה חמאה. בפעם הבאה, כאשר ישבנו קבוצת חברים בקומת הגלריה, פשוט הסתפקתי בבקבוק יין ובלחם הנפלא. לחם ויין – לא אני המצאתי את השילוב הפשוט והנהדר הזה.

משם עברתי לג'ונו, בר היין הקטנטן והרומנטי בכיכר מילאנו (דה האז 1). כאן כבר היה קשה לבחור משלל המנות הצמחוניות והטבעוניות. סלטים, טאפאסים, פוקאצ'ות וברוסקטות. אני ניסיתי את פלחי הסלק האפויים, בלוויית לחם הבית. גם פה מצאתי שהשילוב של לחם טוב ויין פשוט עושה את העבודה.

בז'אז'ו וינו בנווה צדק (שבזי 47), היה קצת קשה יותר למצוא מנות קטנות שאינן כוללות גבינות, אבל ישועתי הגיעה בדמות ברוסקטת פטריות, שליוותה את היין האיטלקי בצורה כמעט מושלמת. טוב, אחרי כוס יין, הכל נראה טוב יותר, תודו.

הבר האחרון (בשלב זה) שבדקתי היה בל ואנטואן הפריזאי (כלומר, התל אביבי, בן יהודה 196). גם פה, כמו בג'ונו (האח הגדול של בל ואנטואן) האווירה אפלולית וקסומה, וההיצע לא רע בכלל. התפריט צנוע ואיכותי – גם עבור החסים על בעלי החיים. באשר אלי – סלט סלק (אפשר ללא יוגורט צאן למעלה) התגלה כמעניין ופיקנטי, וגם כאן הלחם הצליח להפתיעני לטובה. בחרתי להתענג על המוזיקה שנבחרה בקפידה וליטפה אותי עם כל תו, ומשלל פותחני הבקבוקים המעטרים את המקום ולוקחים אותך למסע של ממש בעבר.

בין לבין, חזרתי שוב לבר היין של פיקולה פסטה (בן יהודה 53), שהיה ונשאר, המקום האהוב עלי בתל אביב. המקצועיות, הריחות, המוזיקה והטעמים מתלכדים כאן לכדי הרמוניה פלאית ומושלמת. האפשרויות גדולות (על הבר ניתן ליהנות מכל המנות שבתפריט המסעדה), לחם השום ממכר, והמלצרית תמיד מתאימה את היינות בצורה מושלמת למצב הרוח, אופי, ובחירת הסועדים.

אז מי אמר שאנחנו לא יודעים ליהנות? תנו לנו יין טוב וכמה פרוסות לחם משובח ותראו בעצמכם!

הטבעונית, רובע צפון-מזרח

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו