מחקר: צמחי מרפא מהעת העתיקה לטיפול באלצהיימר
על פי ארגון הבריאות העולמי, חיים כיום בעולם למעלה מ-35 מיליון איש הסובלים מאלצהיימר ודמנציה. בישראל לבדה חיים כיום, ע"פ ההערכות כ-150,000 חולי אלצהיימר ודמנציה.
מחלת האלצהיימר מוגדרת כאובדן מתקדם וקשה של התפקוד המנטלי, המאופיין בניוון של רקמת המוח, לרבות אובדן של תאי עצב ותופעות נוספות שיבואו לידי ביטוי באובדן זיכרון, דיכאון, חרדה, קהות רגשית, שינויי אישיות, קשיי דיבור, בלבול. ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה אף הזיות, פרנויה ועוד.
עד היום טרם נמצאה פריצת הדרך למניעת המחלה או ריפוייה. והטיפול כיום מתמקד בעיקר בניסיון להאט את התקדמותה, אך הנתונים והתוצאות בנושא זה אינם עקביים.
געדה כרתית, צילום: פרופסור דניאל בן-גדליה
בימים אלו מתבצע מחקר מרתק הבוחן טיפול מותאם אישית במודלים לאלצהיימר באמצעות צמחי מרפא מהעת העתיקה, הידועים כמעודדים זיכרון.
בראש המחקר עומדת ד"ר ציונה בן-גדליה חוקרת במו"פ אזורי מזרח: יו"ש ובקעת הירדן, שמתמקדת בשנים האחרונות בחקר מחלות ניווניות של המוח – בעיקר באלצהיימר, פרקינסון, ALS ועוד. שוחחנו עמה על מנת לשמוע יותר על פעילותה בתחום זה.
שאלה: מדוע בחרת להתמקד במחקרייך לאורך השנים במחלות הללו?
ד"ר בן גדליה: מתברר כי לקבוצת המחלות הללו יש שני מאפיינים משותפים:
1. המחלות הללו מתפרצות בגיל מבוגר – על פי רב מעל לגיל 65.
2. הן מאופיינות בהצטברות של מולקולות חלבון בעלות קיפול שגוי באזורים שונים בתוך תאי המוח ומחוצה להם' אם כי בכל מחלה, הפגיעה במוח מתרחשת באזורים שונים; בפרקינסון – הפגיעה נעשית באזורים שקשורים לתנועה, באלצהיימר – באזורים הקשורים לזיכרון וכן הלאה.
שאלה: מהם הגורמים לקיפול השגוי של החלבון?
ד"ר בן גדליה: בין הגורמים לקיפול השגוי ניתן למנות עקה/סטרס, מוטציה גנטית (ב-10% מהמקרים) תנאים סביבתיים. בגיל צעיר קיימות מערכות שמסוגלות להתמודד עם החלבונים הפגועים, אך עם השנים הן נחלשות.
אזוב מצוי, צילום: פרופסור דניאל בן-גדליה
המחקר התחיל במהלך הפוסט דוקטורט של ד"ר בן גדליה במעבדה לחקר ההזדקנות של פרופ' אהוד כהן בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, שעסק במנגנונים הבסיסיים של אלצהיימר ופריונים.
פריונים (PRION) הם סוג של חלבונים פגומים שנתגלו רק בשנת 1982 ונמצאו כגורמים לסדרת מחלות ניווניות של המוח בכמה יונקים ובכללם האדם. המוכרת שבהם היא "מחלת הפרה המשוגעת" (שנובעת מאכילה של בשר נגוע בחלבון). כאשר הם באים במגע עם חלבונים תקינים, הם מסוגלים להפכם לפריונים ולגרום לפגיעה בתאי עצב. המחקר שהובילו ד"ר ציונה בן-גדליה ופרופסור אהוד כהן מצא כי יש דגם משותף של מוטציה המוביל למחלת האלצהיימר התורשתית ולמחלת פריונים. מחקרם הראה כי מוטציה זו פוגעת בהיכרות עם חלבון המסייע לקיפול תקין של חלבונים. כתוצאה נפגע קיפול חלבון הפריון או חלבון הפרהסנילין הקשור באלצהיימר.
מתוך מחקר זה נולדה ההבנה כי מחלת האלצהיימר איננה מחלה אחת אלא אוסף מחלות הדורשות סיווג ואפיון. מה שנחוץ כיום הוא איפיון והתאמה אישית לכל חולה במקום תרופה גורפת אחת. המחקר הראה כי ישנם מוטציות הפועלות בניגוד לדוגמה המרכזית של מחלת האלצהיימר: על פי הדוגמה המרכזית, במחלה נוצרים רבדים נוריטיים (צברים של תאי עצב מתים) ובתוכם חלבון אנומלי לא מסיס בשם עמילואיד. חלבון זה נחתך למקטעים ומקטעים אלו משתחררים ומצטברים מחוץ לתאי העצב. קיימות מוטציות משפחתיות שמעלות את החיתוך והשחרור של העמילואיד, אולם ישנם מוטציות משפחתיות בהן יש דווקא ירידה בחיתוך ושחרור העמילואיד.
שאלה: בהנחה שבחלק מהמקרים יש למחלה פן גנטי, מדוע היא מתבטאת בגילאים מאוחרים?
כתלה חריפה, צילום: פרופסור דניאל בן-גדליה
ד"ר בן גדליה: זה באמת אחד הנושאים למחקר, מה התהליכים שמגנים על צעירים ומדוע הם דועכים עם הגיל כך שהמחלה איננה באה לידי ביטוי בצעירים אך פורצת אצל מבוגרים. הגנטיקה ממלאה תפקיד רק בכ- 1-10% מן המקרים. לגיל יש משמעות כיוון שבגיל צעיר למשל, תאי עצב צעירים מסוגלים לבצע תהליכי פירוק של צברי חלבונים בתוך התא ולעכל אותם. או לכנס חלבונים רעילים באזור מסוים. בתא זקן לעומת זאת, יש דעיכה של מספר מנגנונים של בידוד וכינוס חלבונים.
אחד מהנסיונות להביא את פריצת הדרך המיוחלת היא המחקר על צמחי המרפא, שנעשה בשיתוף עם פרופ' חנה רוזמן – חוקרת במרכז הרפואי הדסה ומטרתו בין היתר לבדוק את השפעתם של צמחי מרפא על מחלות ניווניות של המוח כמשפרים את ההגנה בפני התהליכים הרעילים.
שאלה: מה הקריטריונים לבחירת הצמחים שנבחרו?
קורנית מקורקפת, צילום: פרופסור דניאל בן-גדליה
ד"ר בן גדליה: צמחי המרפא שנבחרו הם כאלו הצומחים באזור יהודה, ובמשך אלפי שנים נעשה בהם שימוש ברפואה העממית והמסורתית לטיפול במערכת העצבים, הזיכרון והזדקנות. במרכז המחקר והפיתוח מו"פ מזרח נחקרה ספריה של צמחים שנמצאו פעילים (פעילות נוגדת דלקת, אנטי מיקרוביאליים ועוד).
בניגוד לתרופות בהן נעשה בדר"כ ניסיון לבודד רכיבים פעילים בצמח מסויים, ברפואה המסורתית קיימת ההבנה שלכל צמח יש מספר פעילויות ותערובת של מרכיבים שפועלים במספר מסלולים. ולאחר אבחון ניתן להתאים או להגביר פעילות כזו או אחרת.
אזכור לחלק מהצמחים הללו מופיע בספר שנכתב בשנת 1932 ע"י שתי נשים בריטיות שביקרו בגוש עציון וסקרו שורה שימוש בצמחים ארץ ישראליים וים תיכוניים. קבוצת הצמחים אף מופיעה במקורות יהודיים, במסכת שבת לדוגמה.
ד"ר בן גדליה מציינת כי חלק מהצמחים הם צמחים מוגנים, לכן המחקר נעשה בתאום עם רשות הטבע והגנים, אך את חלקם ניתן לרכוש בכל משתלה. יחד עם זאת קיים הבדל בין צמח בר לצמח מבויית ולכן יש חשיבות גם להבנת תנאי הגידול האופטימליים וההשקייה, שיחקו את תנאי הגידול של צמחיית הבר, כדי לוודא שריכוז החומרים הפעילים בצמחים יהיה מיטבי.
שאלה: אילו צמחים נבדקים?
ד"ר בן גדליה: בין הצמחים הנחקרים ניתן למנות את האזוב, ממרכיבי הזעטר (שבעבר נהגו לשפשף את המצח בעליו וענפיו כסגולה להצלחה במבחנים), קורנית, צתרה, מרווה משולשת, מרווה ריחנית, צתרנית משובלת, אזובית המדבר, געדה כרתית, געדה מצוייה, כלמינתה אפורה ועוד.
שאלה: כיצד מתבצע המחקר?
געדה מצויה , צילום: פרופסור דניאל בן-גדליה
ד"ר בן גדליה: במהלך המחקר לוקחים תרביות של תאי עצב אנושיים (שהוצאו בביופסיה) או תאי עצב של עכברים ומכרסמים אחרים ומגדלים אותם בצלחות פטרי. אותם חושפים למיצוי אלכוהולי של צמחים שונים ובודקים שינויים ברמות החלבון, הצטברות (אגרגציה) או מסיסות של החלבונים בתא. וכן משתמשים בטכניקות שונות של צביעת התאים כדי לבדוק פיזור של חלבון בתא ושינויים שמעידים על ירידה או עלייה בפעילותם.
בשלבים מתקדמים יותר אפשר יהיה לבדוק את השפעתם של הצמחים על התנהגות וזיכרון של העכברים. היתרון בשימוש בעכברים הוא העובדה שמבחינה גנטית קיים הבדל קטן בין המוח האנושי למוח שלהם.
"מטרתנו היא שמיפוי פעילויות צמחים אלו יאפשר יצירת "ארגז כלים צמחי" לוויסות תהליכים המעורבים במחלה" אומרת ד"ר בן גדליה, ולנו לא נותר אלא לקוות כי המחקר יביא עמו בשורה בנושא זה.
חגית אריאלי – שיינפלד, מטפלת איורוודית בכירה
