חיידקי המעיים החיוניים ותזונה מותאמת אישית – חלק א

מאת: חגית אריאלי שיינפלד - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות למתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס

צילום: 123RF

ההרצאות בכנס חיים בריא 1, שעסקו בחיידקי מעיים ותזונה מותאמת אישית, האירו צדדים פחות ידועים אודות אוכלוסיית החיידקים החיה בתוכנו.

עד לפני שנים לא מעטות, המילה "חיידקים" הייתה מעוררת בנו חלחלה ופחד. במאה ה-19 התמקד המחקר בקיומם של חיידקים כמחוללי מחלות ופיתוח תרופות וחיסונים כנגדם. עד שהופיעה המהפכה הגנומית שהעניקה לנו את הכלים להתוודע לעולמם המופלא של החיידקים ופתחה לנו את הצוהר לחקר ה"מיקרוביום האנושי" (סך אוכלוסיית החיידקים, המידע הגנטי שלהם והסביבה שבה הם חיים ומתקשרים) שמיפה את החיידקים בכל אחד מאברי הגוף, במצבי בריאות וחולי – ומאז הולכת וגוברת ההבנה בדבר חשיבותם של החיידקים בשמירה על בריאותנו ומניעת מחלות דווקא.

ד"ר רון יפה –
הקשר שבין חיידקי המעיים למחלות ומי צריך להיעזר בפרוביוטיקה?

מהו תפקידם של החיידקים במערכת העיכול ומה הופך אותם לחיוניים כל כך?

1. פירוק וספיגה של רכיבי מזון
2. ייצור של ויטמינים (12 B, K), חומצות שומן וכולסטרול
3. ויסות מערכת חיסון
4. הגנה מפני פולשים זרים ויצירת רכיבים אנטיביוטיים
5. מטבוליזם של הורמונים
6. פעילות תקינה של מערכת העיכול
7. סינתזה של מוליכים עצביים – נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטנין, דופמין, גאבה, הקשורים לתופעות של חרדה, דיכאון, מצבי רוח.

החיידקים סובבים אותנו בכל מקום – באף, בעור, בחלל הפה, במעיים, במערכת המין, בדרכי השתן – בחלקי הגוף השונים. הבעיה מתעוררת, כאשר מתרחשים אחד או יותר מהתסריטים הבאים:

1. החיידקים אינם נמצאים במקומם הטבעי – למשל, כאשר מתרחשת פציעה בעור, חיידקים חודרים למחזור הדם ומשם למערכת השתן  (גורמים לדלקת בדרכי השתן), לריאות (גורמים לדלקת ריאות) וכן הלאה. קיים שוני בזנים, במשפחות החיידקים השונות ותהליכי הריבוי.
2. החיידקים מחליטים "לשבות" עקב אורח חיים מודרני הכולל סטרס, שימוש בתרופות, חשיפה לגליקו-פוספטים (חומרי הדברה  בירקות ופירות שיש האומרים שעשויים לשבש את פעילות המוליכים העצביים, לגרום לבעיות קשב וריכוז, אוטיזם ועוד), רעלים, מתכות כבדות (שמקורם בדגים, סתימות בשיניים, אלומיניום בדאודורנט), ביספינול A (הנמצא בבקבוקי פלסטיק ועשוי לשבש את הרכב החיידקים ותפקודם), פתלאטים (חומרים כימיים שנהוג להוסיף למוצרי פלסטיק במטרה לשפר את גמישותם), תזונה לקויה ועוד.
3. צמיחת יתר – כאשר חיידקים הנמצאים בגוף באופן טבעי, יוצאים מאיזון ומתרבים בכמות גבוהה מדי.
4. צריכת תרופות כדוגמת אנטיביוטיקה, משככי כאבים (אקמול), סותרי חומצה, תרופות להורדת כולסטרול וכן תרופות פסיכיאטריות.

ד"ר רון יפה בכנס חיים בריא 1

הללו עשויים לפגוע במיקרוביום ולהשפיע על מערכות הגוף השונות בדרכים מפתיעות, החורגות הרבה מעבר למערכת העיכול. כך למשל:

1. חיידק בשם CLOSTRIDIUM DIFFICILE  גורם לרמות דופמין גבוהות במוח המקושרות לסכיזופרניה. אצל חולי סכיזופרניה רבים נמצאו רמות גבוהות של החיידק שנוהג להפריש חומר בשם HPHPA  – חומצה אורגנית המשבשת המרה של דופמין לאדרנלין ונור אדרנלין. כתוצאה מכך הדופמין אינו מפונה בצורה טובה וכמויות גדולות שלו מצטברות בגוף. מאידך חוסר בדופמין נקשר לפרקינסון.  בנוסף, רמות דופמין לא מאוזנות נצפות גם בקרב מכורים לאלכוהול, סמים, אנשים הסובלים מבעיות קשב וריכוז, חרדה, עצבנות ומחלות נפש שונות.

2. חיידקי מעיים מהווים גורם מכריע בתפקוד תקין של בלוטת האדרנל, האחראית על יכולת הגוף לתפקד בהצלחה במצבי סטרס. כאשר בלוטת האדרנל מותשת, היא לא תייצר כמות מספקת של קורטיזול ותסייע להתפתחות של דלקות כרוניות, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות.
3. חיידקי מעיים אחראים באופן ישיר גם על ייצור הורמון הסרוטנין. לעיתים נטילה של פרוביוטיקה או חומצות אמינו יכולה לשמש כאלטרנטיבה או תמיכה נוספת בתרופות כגון ציפרלקס.
4. אסטרובולום (estrobolome) – מונח המתייחס לגנים חיידקיים שמהווים חלק מהמיקרוביום שלנו. חיידקים אלו מייצרים אנזימים מיוחדים כגון glucuronidase ומסייעים במטבוליזם התקין של אסטרוגן וגורמים בכך לפינוי טוב יותר של האסטרוגן. מחקרים מצביעים על קשר בין שמירה על מיקרוביום תקין לבין הקטנת הסיכון לתחלואה בסרטנים אסטרוגניים כגון סרטן השד והשחלות.
5. בלוטת התריס – אחד מתפקידיהם של חיידקי המעי הוא לסייע בהמרה של 4T ל- 3T.  פעילות זו דורשת נוכחות של אנזים בשם סולפאז המעי. חוסר איזון בחיידקי המעיים גורם לירידה בייצור של סולפטאז המעי ובעקבותיו תיתכן תופעה של תת פעילות בלוטת התריס למרות שכל הבדיקות תצאנה תקינות.  ע"פ מחקר נוסף הרכב ממברנת התא של החיידקים הנקרא ליפופוליסאכאריד (LPS) נמצא בעל קשר לירידה של הורמוני בלוטת התריס, וכתוצאה מכך לפגיעה בתפקודה.
6. בעיות עור – הבדלי מיקרוביום גורמים לשוני בשומניות העור, נטייה לאקנה, השפעות של תכשירים קוסמטיים על העור.
7. השפעה על ההתנהגות – נמצא קשר בין התנהגות לאיזון חיידקי.
8. רגישויות למזון – נמצא כי הרכב מסוים של חיידקים אצל תינוקות עד גיל 3 חודשים,  עשוי לתת אינדיקציה לגבי הסיכוי לפתח רגישויות למזון בגיל מאוחר יותר.
9. נמצא קשר בין חיידקי מעיים לסרטנים שונים.

לאור האמור ממליץ ד"ר רון יפה על נטילה של פרוביוטיקה, ומציין קריטריונים שונים שיסייעו לנו בבחירת הסוג המתאים לנו ביותר:

א. לבחור את הרכב החיידקים בהתאם לבעיה ולמערכת הרלוונטית, בה נרצה לטפל.
ב. לבחור ספיגה ותנאי פירוק – האם הכמוסה מתאימה לרמת החומציות של הקיבה או מתפרקת במעי בלבד?
ג. קיימת עדיפות למגוון החיידקים על פני כמות החיידקים.
ד. תכולה של   FOS המשמשים כמצע לגידול החיידקים – לא מתאים לכל אחד. קיימים חיידקים שניזונים גם מ-FOS  ועשויים לגרום לכאבי בטן ובעיות בריאות שונות.
ה. לאחסן בקירור לאחר הפתיחה.
ו. ליטול על קיבה ריקה.
ז. לבדוק תאריך ייצור ותפוגה – כמות החיידקים הולכת ופוחתת עם הזמן.

מיכל ריין ואורלי בן יעקב, דיאטניות קליניות –
מיהם חיידקי המעיים ואיך הם קשורים לתזונה שלנו?

חשבתם פעם כיצד נראים החיידקים במעי שלכם? ודאי תופתעו לגלות כי הם נראים כמו סבך של מקרונים או שרוכים המצפים את תאי המעי שלנו ומהווים חלק בלתי נפרד מאתנו.

מה אנו יודעים על החיידקים שלנו?

1. כולנו שונים – לכל אחד מאתנו "טביעת אצבע" גנטית וגם הרכב חיידקי מעיים ייחודי.
2. האדם הוא סופר אורגניזם – גוף האדם מכיל מגוון עצום של אורגניזמים שונים שמספר התאים החיידקיים בגופנו עולה על זה של התאים ההומניים.
3. הרכב החיידקים שלנו מתבסס כבר בשלבי הינקות, מתפתח ככל שאנו גדלים ומתייצב סביב גיל 3.
4. הכמות הגדולה ביותר של המיקרוביום נמצאת במעי הגס, אבל נוכחת גם באיברים נוספים.
5. לחיידקי המעי יש תפקידים במצבי בריאות – הם משפיעים על תפקוד המוח, תהליכי רבייה, מטבוליזם, מערכת החיסון, התפתחות העובר ועוד.
6. לחיידקי המעי יש תפקידים במצבי חולי – טרשת עורקים, אלרגיה, סוכרת סוג 2, השמנה, דלקת בכבד, מחלות של מערכת העצבים המרכזית.

מה משפיע על הרכב המיקרוביום שלנו?

מיכל ריין מרצה בכנס חיים בריא 1

בניגוד להרכב הגנים שלנו שהוא קבוע ונקבע בתהליך העוברות, הרכה במיקרוביום שלנו הוא גמיש.

1. מושפע מהגנטיקה שלנו – ממחקרים שנעשו על תאומים זהים, נמצא כי יש להם הרכב זהה של חיידקים (בשונה מתאומים לא זהים).
2. גורמים סביבתיים – היגיינה, אנטיביוטיקה, דיאטה, פעילות גופנית ואורח חיים.
הנושא של תזונה ממלא תפקיד חשוב בהרכב החיידקים. כך למשל, דיאטה לאיזון רמות הסוכר

בדם נמצאה כמובילה לשינוי בהרכב החיידקים במעי – עלייה בהרכב "החיידקים הטובים" וירידה בתכולת "החיידקים הרעים".

איך ניתן לרתום את המחקר לטיפול מותאם אישית?

1. השתלות צואה – אחוזי הצלחה וריפוי גבוהים באמצעות השתלת צואה של תורם בריא במטופל הסובל מזיהומים ומחלות שונות במערכת העיכול.  אם כי אין ידע לגבי יעילותם והשפעתם של חיידקים ספציפיים.
2. פרוביוטיקה – רב הנסתר על הגלוי. הפרוביוטיקה כיום אינה מותאמת אישית ואינה מוכוונת ספציפית לאיברים מסוימים.
3. תזונה – זהו הערוץ בו הכי קל להתערב ולהשפיע על הרכב החיידקים וניתן להיעזר בו למניעה וטיפול במחלות. עוד על פרוביוטיקה תוכלו לקרוא כאן.

פרויקט התזונה האישית במכון וייצמן

כיום קיימות דרכים מקובלות להורדת סוכר בדם בתגובה לארוחות:

1. אינדקס גליקמי – תגובת סוכר נמוכה יותר בעקבות אכילה.
2. ספירת פחמימות – מרכיב משמעותי שמשפיע על עליית רמות הסוכר בדם.

במחקר שנערך בין השנים 2013-2015 במכון וייצמן, בראשותם של פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב, עקבו אחרי 900 משתתפים. 50% מהם סבלו מעודף משקל, 20% מהשמנה ורבע מהמשתתפים היו במצב של טרום סוכרת.

מהללו נלקחו דגימות צואה לאפיון הרכב חיידקי המעי שלהם, מדדים אנתרופומטרים (משקל, גובה, היקפים), הם חוברו למד סוכר לאורך 7 ימים, 24 שעות, נבדקו מדדי דם, ומולאו שאלונים. במהלך התקופה הנחקרת הזינו הנחקרים זמני שינה, רמות סטרס, פעילות גופנית ועוד. לאורך המחקר ניזונו הנחקרים מתפריטים שונים  ונבדקה רמת הסוכר שלהם בתגובה לתפריטים שונים. מתוצאות המחקר עלה כי תזונה אישית ומותאמת לאדם, עשויה לסייע להפחית תגובות סוכר.

לכן בשלב השני יצרו החוקרים אלגוריתם לתזונה מותאמת אישית שבו נעשה שימוש כחלק ממחקר התערבותי על 26 נבדקים. בשבוע הראשון ניזונו המשתתפים מ"תפריט רע" ובשבוע השני מ"תפריט טוב". מתוצאות המחקר עולה כי תזונה מותאמת אישית משפרת את תגובות הסוכר לארוחה.

כיום מתבצע מחקר נוסף בקרב אוכלוסייה טרום סוכרתית (ערכי סוכר של 100-125 בצום) או המוגלובין מסוכרר ברמה של 5.7-6.4.

לפרטים נוספים והרשמה באתר:    https://newsite.personalnutrition.org/WebSite/Home.aspx

בחלק ב' של הכתבה – במה נאכיל את החיידקים ששומרים עלינו?

חגית-אריאלי שיינפלד, מטפלת מוסמכת באיורוודה

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו