הסיפור על מחאת הצליאק

בשבועות האחרונים, מתנהלת לך מחאה חדשה, מחאת חולי הצליאק ובני משפחותיהם, שהולכת וצוברת תאוצה. לצורך כך הוקמה קבוצת פייסבוק בשם "מאבק הצליאק", המונה כ-13,015 חברים. (נוסף על קבוצת "צליאק יקר") במסגרת פעילות הקבוצה תיערך ביום ראשון 2/11 בשעות הבוקר, הפגנה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, במטרה לעורר את המודעות למחיריהם הגבוהים של המוצרים נטולי הגלוטן, בהשוואה לסל מוצרים רגיל ולמצוקתם של החולים.

מלבד השינויים בהרגלי התזונה, ההתמודדות הנפשית והשלכות החברתיות, הלא פשוטים הניצבים בפני חולי הצליאק ובני משפחותיהם, עליהם להתמודד עם משוכה נוספת: מחיריהם מרקיעי השחקים של מוצרים נטולי הגלוטן (שמגיע לעיתים עד ל-300% פער ואף יותר!).

ההבדל במחירים מתבטא לא רק במוצרים המוגמרים/המעובדים, אלא גם בעלות חומרי הגלם. מרבית הקמחים נמכרים באריזות של 400-500 גרם ומחיריהם שערורייתיים. כך למשל  עלות  קמח שקדים (40 ₪ ) קמח קוקוס (30 ₪), קמח קינואה (26 ₪), קמח טף (24 ₪), קמח תירס (19 ₪), קמח אפונה (17.50 ₪), קמח דוחן  (17.50 ₪), קמח עדשים (12-18 ₪ ), קמח כוסמת (13-18 ₪ ), קמח סורגום (15 ש"ח), קמח חומוס (10 ש"ח), קמח אורז (11 ₪) קמח טפיוקה (7 ₪). ע"פ הערכות שונות 70% מהמוצרים נטולי הגלוטן מיוצרים בישראל ו-30% מיובאים ארצה. לטענת היצרנים עלויות הייצור הגבוהות, המכירות הנמוכות בשל הביקוש המוגבל יחסית ועלויות ההפצה הגבוהות (בשל הצורך באריזה נפרדת או הובלה בקירור) לא מאפשרות להם להוריד מחירים.

בשנים האחרות מצטברות הראיות לפיהן גלוטן עשוי לגרום למגוון רחב של בעיות רפואיות, עוד טרם השפעתו הרעה על המעי, כיוון שמעודד תהליכים דלקתיים בגוף וגורם לפעילות מוגברת של מערכת החיסון. זאת ועוד, ע"פ ההערכות שונות כ-50% מהאוכלוסייה סובלים מרגישות קלה עד חמורה לגלוטן.. לכן הימנעות מגלוטן היא לא נחלתם הבלעדית של חולי הצליאק, המוערכים כ-1% מהאוכלוסייה, שהם כ־72,500 חולים (מתוכם 24,000 ילדים ובני נוער). שכן קיימות קבוצות נוסף באוכלוסייה שנמנעות מצריכת גלוטן משיקולים בריאותיים, כגון אנשים הסובלים ממחלות שונות במערכת העיכול, מחלות אוטואימוניות, דלקות מפרקים, אלרגיות, מחלות עור, סכרת, עודף משקל וכו'.

בניגוד דעה הרווחת כי ההבדל בין סל מוצרים נטולי גלוטן לסל מוצרים "רגיל" מתבטא בעיקר באגף הלחמים, פסטות, קרקרים וקמחים, מתברר כי מדובר בקבוצה רחבה יותר של מוצרים. גם במזונות שלכאורה אינם אמורים להכיל גלוטן מלכתחילה, קיים חשש להימצאות גלוטן בשל סביבת הגידול ו/או העבודה. ויצרנים שונים, מתקשים לספק או להתחייב לסביבת עבודה (במהלך העיבוד, הטחינה או האריזה) או מארזים נקיים מגלוטן. בין היתר כיוון שהיצרנים נוהגים לקמח אותם או את השקים בהם מאוחסנים, בהקשר זה ניתן להזכיר מוצרים כדוגמת:
1. תבלינים
2. קטניות
3. דגנים – כאמור גם כאלו שאינם מכילים גלוטן כדוגמת אורז (על מוצריו השונים), קינואה, כוסמת, אמרנט, דוחן תירס, טפיוקה, דורה, טף וכד' – ובכללם הקמחים השונים ודגני הבוקר.
4. פירות מיובשים
5. אגוזים, שקדים ופיצוחים
6. שימורים
7. קרחונים ושלגונים
8. חטיפים
9. רטבים (כולל רוטב סויה, טריאקי, ברביקיו)
10. בשר מעובד – במפעלי בשר רבים, מזריקים לבשר, בנוסף למים גם קמח, על מנת שיספוג את המים העודפים וישמור על היחס המותר על פי התקן בין החלבון והמים שבבשר. והנה לכם סיבה נוספת להימנע מצריכת בשר.

לרשימת המוצרים המלאה, מומלץ להתעדכן ב"מדריך כיס מעודכן ומורחב למוצרי מזון ללא גלוטן" המופץ ע"י עמותת חולי הצליאק בישראל (120 ₪ לציבור, 75 ₪ לחברי העמותה).

נכון להיום מסתכמת התמיכה הממשלתית החודשית בחולי הצליאק (למי שעומד במבחן ההכנסה של שרותי הרווחה בלבד) בסכום מגוחך (שלא נאמר מעליב) של 94 ₪, שאינו מכסה עלות קניות יומית בסופר. בנוסף, מסבסדת המדינה סוג אחד של קמח נטול גלוטן, מתוצרת גלעם (4.5 ₪ לק"ג), בעלות של 600 אלף שקל בשנה.

אך אנו עדיין רחוקים אלפי שנות אור ממדינות מתוקנות  אחרות בעולם, בהן קיימת הבנה לצרכיהם הייחודיים של חולי הצליאק. באירלנד למשל, זכאים חולי צליאק להיכנס לבית מרקחת עם אישור רפואי ולקבל לחם ללא גלוטן על חשבון המדינה. בארה"ב זוכים חולי הצליאק לזיכוי מס שנתי ובאנגליה, איטליה וניו זילנד יש סבסוד ממשלתי למוצרים ללא גלוטן (לחם, לחמניות, פסטות, קמחים, תערובות לאפייה ביתית) לפי מרשם רופא. ואלו רק חלק קטן מהדוגמאות.

במהלך מאי 2013 הועלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק סיוע לחולי הצליאק ביוזמתו  של ח"כ מאיר שטרית (בשיתוף עם חברי הכנסת אורי מקלב, אלי בן-דהן, עמיר פרץ, דוד צור, אלעזר שטרן ואראל-נחום מרגלית). בין היתר הוצע כי מחיר לצרכן של לחם ללא גלוטן לא יעלה על מחיר לצרכן של לחם אחיד, חולי צליאק יהיו זכאים לסיוע נוסף לשם רכישת מוצרי מזון, בסכום של עד 500 ₪ למשפחה. בנוסף,  על מנת לעודד את יצרני המזון הוצע כי שיעור מס ההכנסה על הכנסה שהופקה ממכירה או משיווק של מזון ללא גלוטן לא יעלה על 25% או על שיעור נמוך יותר שקבע שר האוצר. למרבה הצער ההצעה הוחזרה להתייעצויות מול האוצר ומשרד הבריאות, לאחר שמשרד התמ"ת טען שהפתרון לנושא צריך להגיע דרך סל התרופות ולא על ידי מנגנון סבסוד, אך מאז לא הייתה התקדמות בנושא.

גם בעבר (2009) הוגשה הצעת חוק בנושא ע"י חברי הכנסת אורי אורבך, אילן גילאון ואליעזר מוזס שדרשה להעניק הטבות מס ליצרני מזון ללא גלוטן, כמו גם לחייב חברות מזון מובילות לייצר מוצרים ללא גלוטן בהיקף של כ־5% מכלל תוצרתן. אך למרות שעברה בקריאה טרומית ברוב של 69 תומכים וללא מתנגדים, "נפלה בין הכיסאות" בהתדיינויות מול משרדי הממשלה השונים, בין היתר בשל התנגדות משרד האוצר ומשרד הבריאות. שכן משמעות של כל אחד מהצעדים הללו היא עלויות של עשרות עד מאות מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה, הנאנקת גם כך, תחת הנטל האינסופי של מדינה צעירה.

בנוסף, לסוגיית המחירים הגבוהים, קיימים מספר נושאים נוספים עליהם יש לתת את הדעת בהקשר לתזונה נטולת גלוטן:

1. נגישות של מוצרים נטולי גלוטן – במרבית רשתות השיווק והמרכולים, קיים קושי למצוא מוצרים נטולי גלוטן, או שהמגוון דל. לצורך כך, יש לבצע רכישה של מוצרים בבתי טבע או חנויות מיוחדות המתמחות במוצרים אלו. דבר המחייב נסיעה או היערכות מיוחדת מראש.

2. מוצרים תחת קורת גג אחת – בשל האמור בסעיף הקודם, קיים קושי לערוך את הקניות המשפחתיות תחת קורת גג אחת. משמעות הדבר פיצול הקניות בין מספר בתי עסק, אובדן זמן והוצאות נוספות.

3. היעדר תחרות מספקת – בשוק המוצרים נטולי הגלוטן קיים מספר מוגבל של יצרנים ויבואנים, שבשל היתרון היחסי שלהם והתחרות המועטה מרשים לעצמם לגבות מחירים גבוהים על המוצרים.

4. בניגוד לשנים קודמות, קיים כיום היצע מרשים של מוצרים נטולי גלוטן,  עם זאת, חשוב לציין כי לא כל המוצרים מציעים בהכרח אלטרנטיבה בריאה יותר, הן מבחינת ההרכב והן מבחינת המהות (בורקסים, פיצות, ג'חנון, מלאווח, דגני בוקר וכן עוגות, עוגיות ודברי מתיקה עתירי סוכר, נתרן ושומן).

5. חומרי הגלם – מוצרים לא מעטים מבוססים על קמחים "נחותים" וזולים  (וגם שמנים) יותר כדוגמת קמח תירס וקמח תפוחי אדמה ופחות על קמחים יקרים ואיכותיים כדוגמת קמח שקדים, קמח חומוס, קמח עדשים, קמח קוקוס וכד'.

6. אוכל ביתי – גם אלו מביננו המבקשים לאפות ולהכין מוצרים מעשי ידם, ולא להסתמך על מוצרים מעובדים או תערובות קמחים מוכנות, מתמודדים עם מחירים "מושחתים" של חומרי הגלם.

7. לטבעונים הבוחרים להימנע גם מצריכת מוצרים המכילים גלוטן, קיים אתגר נוסף, כיוון שבמוצרים לא מעטים נעשה שימוש גם במוצרים מן החי.

8. תרבות פנאי – למרבה השמחה, במסעדות לא מעטות ניתן למצוא בתפריט מנות נטולות גלוטן. אך אליה וקוץ בה. המגוון מצומצם והמחירים גבוהים, ביחס למנות אחרות.

תמונה מעודדת בהתייחסות לחולי צליאק מגיעה דווקא ממשרד הביטחון וצה"ל. לאחרונה התבשרנו כי החל מספטמבר 2014, נערים ונערות חולי צליאק יכולים להתגייס לצבא (עד כה קיבלו פרופיל 21 ויכלו לשרת בצבא על בסיס התנדבותי בלבד) לשרת במגוון רחב של יחידות ולקבל ארוחות ללא גלוטן (המזון ללא גלוטן יגיע ליחידות במארזים שבועיים סגורים של פחמימות וחלבון), זאת בעקבות תקנות חדשות שאישר לאחרונה שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון.

אין לנו אלא לקוות שמצוקתם של חולי הצליאק ואנשים נוספים המבקשים לשפר את בריאותם תזכה לאוזניים קשובות ומענה אמיתי. 

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו