9 טיפים לאכילה שפויה בזמן קורונה + ילדים
אני כותבת את הטקסט הזה בעודי מנסה להרגע מעוד יום שכלל אין סוף התמודדויות חיים רגילות. בתקופה אחרת, הייתי יכולה לשאת את העומס ולהישאר בטוב, אבל בתקופת הסגר והקורונה בכלל לא צריך הרבה כדי פשוט, איך לומר – לאבד את זה. כהורה לילדים קטנים שנמצאים בבית 24/7 אני מוצאת את עצמי מעסיקה, מחנכת, מבדרת, מלמדת, מסדרת, מנקה ומבשלת, מקלחת, מרדימה ומשכיבה שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים וחודשים על גבי חודשים. התקופה הזו, עם כל חוסר הוודאות והקשיים שהיא מביאה איתה, ויחד עם העובדה שהיא הפכה לשגרת חיים חדשה ,תורמת משמעותית להתרופפות היכולת שלי ושל הורים כמוני להשאר בטוב.
תחושת המחנק והעומס והצורך להעניק מעצמך למשהו או מישהו 14-16 שעות ברציפות ביממה אחת זולגת בקלות לאכילה ואורח החיים שלנו, ועשויה לפגוע בקלות בהרגלים ודפוסים בריאים שאספנו בעמל רב ובאומץ לאורך החיים. לראייה, אני מקבלת אין סוף דיווחים ממטופלות ומטופלים, וגם מחברות ובני משפחה על עליה במשקל, חוסר סבלנות, עצבנות , חזרה להתמכרויות ישנות (סוכר, קפאין, ניקוטין) ומה לא.
אז איך אפשר לאכול בריא להשאר שפויים עם ילדים קטנים בבית?
הנה כמה טיפים שעוזרים לי. כדאי לזכור שיהיו ימים שכל אלו פשוט לא יעבדו. זה טבעי ונורמלי ובתקופה כזו אנחנו צריכים לקבל אך זה. עם זאת, אני מאמינה שתפקידי כהורה הוא בין השאר לגלות אחריות על הרגשות שלי ועל הדרך שבה אני מתקשרת אותם החוצה למשפחתי ולעולם. כי בדיוק כמו באוכל, דוגמה אישית היא המפתח.
- שגרת בוקר אישית
- כל כך קל לקום קצת יותר מאוחר, להתמרח, לא למהר לשום מקום (סגר וזה) וזה גם מפתה וכיף. אבל להורים רבים כמוני, הבוקר המוקדם (לפעמים אפילו מאד) הוא הזמן היחיד ביום לקבל כמה דקות שקטות ושפויות. לי עוזר לקום מוקדם לשתות קפה ולצאת מיד לפעילות גופנית. המשפחה שלי תקבל אמא הרבה יותר אנרגטית, סבלנית ונעימה ואני גם מסיימת את הפעילות הגופנית בבוקר ולא שואלת את עצמי כל שניה, בא לי או שלא? אם הילדים קמים ממש מוקדם, אני משאירה אותם עם הבעל.
- שגרת בוקר משפחתית
- אני מנסה לארגן את הילדים בבוקר בדיוק כמו למסגרות. זה כולל קימה, צחצוח שיניים, בחירת בגדים. שגרה קבועה חשובה גם עבורם. אם אני לא אסיים את החלק הזה בבוקר, אני מבטיחה לכם שהם יבלו בפ'יגמה כל היום וישאלו כל דקה: אמא, מה יש לאכול?
- אני מגיעה מוכנה
- אני לא מתחילה להכין צהרים בשעה 12:00 שכולם מתחילים להיות רעבים. אני מתכננת מראש ומכינה אוכל בשעות שהם עדיין לא רעבים (למשל 09:00) או מכינה כמה מנות שיספיקו לכמה ימים.
- אני מגוונת
- כדי לדאוג שגם הילדים וגם אנחנו נאכל בריא וטוב. אני משתדלת להכין מנות קצת שונות כל שבוע, ולערוך רוטציה בין ארוחות שאני יודעת שהם יאהבו, יש תקופות שהם ירצו יותר ביצים או קטניות ויש תקופות של ירקות בתנור, דגנים או חלבון מן החי. הארוחות יכולות להיות פשוטות לכלול אפונה מבושלת, כוסמת / אורז, ירקות בתנור :בטטה , ברוקולי, תפוח אדמה, בולונז עם אטריות אורז, מנה של דג או בשר אדום ללא חומרים משמרים, קטניות כמו עדשים שחורות , כתומות או חומוס מונבטים ומבושלים, ולפעמים כשנמאס לי שפשוט יאכלו לחם עם חמאה טובה
- אני דואגת שיהיה לי מרק
- עבורי מרק בערב, גם בימים שעדיין חמים (המזגן עוד שעות נוספות בסתיו הזה) מרגיש כמו אוכל מנחם.זה נעים לי בבטן, משמח, מחבק ופשוט מרגיש כמו משהו שמחזיר לי את ה"סנטר". אני מכינה מגוון של מרקים כמו מרק כתום, מרק ירקות, מרק פטריות, ציר עוף עצמות שכל המשפחה אוהבת, מרק זוקיני, מרק ברוקולי ובטטה בחלב קוקוס, מרק כרובית עם דלעת ועוד ועוד.
- אני מלמדת את ילדי לתקשר רגשות ולא לפנות רק לאוכל
- אוכל הוא דבר מופלא שחיוני לקיומנו, מחבר בין אנשים, יוצר תרבויות ומגדיר מסורות משפחתיות. עם זאת אם נפנה בעצמנו לאכילה בתקופה המורכבת הזו ונלמד את הילדים שלנו לעשות את אותו הדבר, לא נוכל להקנות כלים אמיתיים להתמודדות עם קשיי ואתגרים החיים, וגם עם השמחות. במקום להחליק את הרגשות מטה עם אכילה ושתיה, ספרו ושתפו את בני הזוג והילדים שלכם ברגשות האמיתיים שלכם ועודדו אותם לעשות את אותו הדבר.
- אני מקבלת תמיכה
- על אף שיש מאחורי שעות רבות מאד של למידה, השתתפות בסדנאות, קבוצות, מסגרות וכלים רבים, ואני בעצמי מורה ומנחה, אני יודעת מתי לבקש עזרה וגם לקבל. אני דואגת להקיף את עצמי במסגרות תומכות, בתכנים מעשירים ובהשראה ודואגת להמשך ההתפתחות באישית שלי שתאפשר לי לעבור את התקופה בקלות ואפילו לצמוח.
- אני סולחת
- לעצמי על פיצוי באמצעות מזון, על חוסר הסבלנות, ההתפרצויות על בן הזוג, או על שופינג און ליין כפיצוי. אני מבינה ויודעת שאני אנושית, מפחיתה ביקורת ומגבירה אהבה.
מאחלת לכולנו תקופה קלה
חזרה מהירה לשגרה שמחה ובריאות