על תזונה תואמת אבולוציה

ביקור בית: משפחת בן-דור

הפעם בחרתי לראיין משפחה רגילה שהתגייסה כולה אחר אדם עם חזון שהוא אב המשפחה, שהחליט לעזוב את מקום עבודתו ולהקדיש את כל זמנו לחקר תזונה תואמת אבולוציה של האדם הקדמון. בשיחה עם מיקי התפלאתי מהידע הרב שצבר, מהיסודיות והרציניות בחקירה ובלימוד ומהתשוקה הרבה שלו לחנך לנושא מעניין וחשוב מעין כמוהו.

בעידן המודרני של מזון תעשייתי ומעובד, מיקי פותח לנו את החשיבה ומחזיר אותנו "הביתה", לאוכל שאכלו אבותינו ולתבונתם הרבה. מקווה שכל אחד מאיתנו ייקח משהו אחד מתוך דבריו מלאי ההשראה ויישם אותו בחיי היומיום המודרניים שלנו כך שלא נשכח "מהיכן באנו, ולאן אנחנו הולכים".

משפחה ועיסוקים

לאה ילידת 1950, פסיכותרפיסטית. עובדת עם נוער במרכז לבריאות הנפש, בתחנת הטיפול ברמת השרון ומטפלת בקליניקה בביתה. מיקי, יליד 1950, בתפקידו האחרון היה סגן נשיא בחברת השקעות וחבר בדירקטוריונים שונים, לפני 8 שנים, בגיל 52, החליט לעזוב את מקום עבודתו ולצאת לפנסיה מוקדמת. כיום מקדיש את עיקר זמנו לחקירת תחום התזונה בהיבט אבולוציוני, כתב ספר בנושא פרישה מוקדמת (טרם יצא לאור) וכעת מתכנן ספר נוסף בנושא תזונה תואמת אבולוציה. בשאר הזמן מיקי מטפל בנכדיו ובעיקר נהנה מהחיים. ללאה ומיקי שני ילדים, מאיה בת 35, אם במשרה מלאה לשלושה ילדים שמתחנכים בחינוך בייתי, עבדה מספר שנים כמעצבת אתרים באדמוקס ולאחר מכן למדה נגרות, ואורי בן 28, סטודנט.

על הבית

לאה ומיקי מתגוררים במגדלי נאמן, על חוף הים של צפון תל אביב, בדירה מודרנית ונעימה.

מניין החל השינוי באורח החיים

מיקי מספר כי השינוי התזונתי התחיל לפני שנתיים. לפני כן התזונה שלהם הייתה רגילה לחלוטין, מיקי מעיד שלאה היא בשלנית מעולה. לאה: "היה לנו מטבח הונגרי מבית אמא, המשכנו לאכול לפי המסורת הביתית, בשילוב המטבח הצ'כי מבית אמא של מיקי. לא נתנו את הדעת אם האוכל שאנחנו אוכלים הוא בריא. אני נהגתי לאכול הרבה שומן בילדותי. המטבח ההונגרי מאופיין בהרבה שומן, אכלנו חמאה, שפק (בייקון) ושמאלץ (שומן אווז), שומן היה תמיד גולת הכותרת. אמא שלי נהגה לטגן את העור של העוף כי היה צריך לחסוך". יחד עם זאת לא נהגתי לבשל עם הרבה שומן עד השינוי.

מיקי: "אמא שלי הגיעה מגרמניה- צ'כיה, מהעיר ברסלאו, היא היטיבה להכין מאכל צ'כי מוכר של לחם בצק (קינדליקי) שמלפפים אותו בחוט, הנאכל עם בשר ורוטב. לרוב אמי נהגה לבשל מתוך ספריה של רות סירקיס. הייתי אכלן גדול של לחם: לארוחת בוקר וערב הייתי אוכל שתי ביצים ו-4 פרוסות של לחם. אהבתי לאכול בעיקר לחם ותפוחי אדמה.

פרישה מוקדמת

בגיל 52, לפני 8 שנים, מיקי החליט לפרוש מעבודתו ולצאת לפנסיה מוקדמת. כששאלתי אותו מה הוביל להחלטה האמיצה והחריגה ענה מיקי: "לא נהניתי מהעבודה, חשתי שהעולם העסקי כבר לא מושך אותי, ושיש לי דברים יותר מעניינים לעשות כמו ללמוד ולהיות סבא טוב לנכדיי. תחילה הלכתי ללמוד ספרות בתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת ת"א, כתבתי קצת שירה, אך די מהר הבנתי שלא מעניין אותי לעשות תואר או להיות משורר. תמיד הייתי מוקסם מחברות ציידים-לקטים. בחוג לארכיאולוגיה פרי היסטורית באוניברסיטת תל אביב, הייתה לי הזדמנות ללמוד את הנושא לעומק והחלטתי להקדיש זמן לחקור את התחום, לקחתי כל קורס אפשרי, ובמקביל החלטתי לכתוב ספר על פרישה מוקדמת.

הרעיון לספר היה להשתמש בציידים- לקטים כמצפן, מתוך הנחה שאנחנו ציידים-לקטים שנקלעו לפני כ- 10,000 שנה לאורח חיים שונה לחלוטין מזה שהתפתחנו אליו. למעשה, הגנים שלנו נותרו עד היום בתקופת האבן. בפרישה הייתי צריך לבנות את הזהות שלי מחדש, כי היא מוגדרת כיום רק על ידי העיסוק שלנו. עם הפרישה רמת האוטונומיה שלי הפכה גבוהה יותר בכמה רמות בהשוואה למה שהייתה כשעבדתי. אוטונומיה היא המאפיין החשוב ביותר של חברות ציידים לקטים והיא אפשרה לי לחיות ברמת שלמות נפשית גבוהה הדומה לזו שמוצאים אצלם".

העלאת רמת האוטונומיה

מיקי מספר כי: "לפי עדויות שנאספו, האדם הקדמון היה קודם כל אדם מאושר, מאוזן ובריא. הוא חווה את קשיי הטבע, אבל הוא לא חלה במחלות שמאפיינות כיום את העולם המערבי. הצורך באוטונומיה הוא צורך מאוד בסיסי של האדם, מצד שני יש צורך בשיתוף. אנחנו חיה חברתית. האדם הקדמון הבין את זה והוא חי במבנה חברתי של 20-30 איש, שגם שיתפו פעולה וגם היו אוטונומיים ברמות שאנחנו לא מכירים, כל אדם יכול היה לעשות מה שהוא רוצה, אפילו לעזוב את החבורה כשרצה. חברות הייתה ערך עליון אצלם. מסופר על שבט בדרום אמריקה שאנתרופולוג שחי איתם דיווח שיום אחד הם קמו והלכו 100 ק"מ הלוך ו-100 ק"מ חזור רק כדי לבקר את חבריהם.

לכל פרק בספרי הוקדם מחקר, ואז הגעתי באיזשהו שלב לפרק העוסק בבריאות. שמעתי על פרופ' לורן קרדן שחקר את התזונה בחברות ציידים- לקטים. לפי התיאוריה שלו מודל התזונה של האדם הקדמון צריך להיות המודל לתזונה שלנו גם כיום. נשאבתי לתפיסה הזו ובשנתיים האחרונות אני מתעסק רק בזה. כ-8-10 שעות ביום אני יושב וקורא, לומד ומסכם רק על הנושא הזה של תזונה תואמת אבולוציה".

מה זו תזונה תואמת אבולוציה

מיקי מסביר: ממשיכו של דארווין, דובזינסקי אמר: "שום דבר בביולוגיה לא הגיוני אלא אם כן הוא לאור האבולוציה". גוף אנושי זה ביולוגיה ומזון זה ביולוגיה. כל מחקר בתזונה שלא הגיוני לאור האבולוציה נחשד אצלי כבעייתי.  ניקח לדוגמא את השמנים תעשייתיים שפותחו לפני פחות מ- 100 שנה ומופקים בשיטות כימיות. מחקרים האומרים כי שמנים אלו בריאים יותר משומנים רוויים מן החי שהאדם אכל במשך שני מיליון שנה לפחות פשוט לא הגיוניים מבחינה אבולוציונית ולכן חשודים בעיניי. לא גדלנו על שמנים צמחיים אלא על שמנים מן החי".

"כדי לדעת מה עלינו לאכול בשלב הראשוני עלינו לחקור מה אכלנו במשך כ- 2 מיליון שנה, שזו תקופת זמן מספקת לגנים להתאים את עצמם. לגנים שלנו לא היה זמן להתאים את עצמם זו המהפכה החקלאית לפני 10,000 שנה ועוד פחות למהפכה התעשייתית שהפכה את התזונה שלנו על פניה. שינויים גנטיים מהותיים הם תהליכים שלוקחים מאות ואולי אלפי דורות".

לא שמנים צמחיים, לא סוכר ולא דגנים

בשלב השני בודקים מה אוכלים היום. והעיקרון מאוד פשוט, אל תאכל מה שלא היה. כלומר, לא היו דגנים עד המהפכה החקלאית (אכלו מעט, לא היוו את עיקר התזונה), לא שמנים צמחיים, ולא סוכר. אם נסיר את שלושת דברים אלו מהדיאטה היומית, נתוודע לתועלות הבריאותיות, ברמת האנרגיה ובתחושה הפיזית.

כן לשומן מן החי

בשלב הבא נבחן מה כן אכלו: שומן מן החי היווה מרכיב מאוד מרכזי בתזונת האדם הקדמון וגם בחברות ציידים- לקטים וכמובן גם האסקימוסים שחיו רק על זה ועל דגים שמנים. פרופסור לורן קרדן, שחקר תזונת חברות ציידים לקטים מצא שכ- 65% בממוצע מהתזונה שלהם היה ממזון מן החי. החברות שנחקרו נדחקו על ידי חברות חקלאיות לאזורים יותר קשים למחייה, יחסית לאדם הקדמון ולכן כנראה מדובר על אחוזים נמוכים יחסית אליו. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים שהאדם הקדמון צד וניזון מחיות גדולות.

מערת התנור בכרמל היא מיוחדת במינה, יש בה שרידים של כ-700 אלף שנה רצופות של חיים של האדם, מ- 800 אלף לפני תקופתנו עד 100 אלף לפני תקופתנו. מצאו בה שרידים של עצמות של היפופוטמים, קרנפים, פילים וחזירים.

האדם כמוצא מן הקוף

האדם, בשונה מהקוף, מתאפיין בשני דברים עיקריים: הוא הולך על שתי רגליים ויש לו מוח גדול פי ארבע מהקוף, שצורך כ- 25% מהאנרגיה המיוצרת בגוף. מוח של קוף, להשוואה, צורך בערך כ- 9% מהאנרגיה. הקצב המטבולי הבסיסי שלנו לא השתנה ולכן תוספת האנרגיה הייתה צריכה להיות מקוזזת מחלק אחר בגוף. מה שהצטמצם (ב-40%) זה מערכת העיכול שגם היא שגם מהווה שואב גדול של אנרגיה. כך, לא רק הצרכים שלנו עלו אלא גם מערכת העיכול שלנו הצטמצמה.

הפיתרון היה לקחת מזון שלא צריך הרבה נפח ואנרגיה לעכל אותו וזה השומן. גרם אחד של שומן מכיל 9 קלוריות, מול 4 קלוריות של חלבון ושל פחמימות. ישנם עדויות אנתרופולוגיות שהאדם הקדום לאחר שצד חיה, אכל תחילה את השומן ואיברים פנימיים כמו כבד".

על תקיפות מחקר מדעי

כעת נבדוק אם העדויות הארכיאולוגיות והאנטומיות-מטבוליות מאוששות במחקר המדעי מודרני. תזונה היא מדע שקשה מאוד לחקור, ולכן הדרך היא לקרוא את כל המחקרים שנכתבו בנושא ולנסות לגבש לעצמך מה נכון. השיטה שאני דוגל בה הינה לעבור על כ- 40 בלוגים שונים בתחום שנכתבו על ידי רופאים, ביולוגים ואנשי מקצוע מארה"ב ואנגליה. מיקי מודה שהוא לא קורא בלוגים של צמחוניים אלא מתמקד רק באלו שמאמצים גישה אבולוציונית ולכן מודה שיש כאן הטייה מסוימת.

בבלוגים אלו, בדרך כלל לוקחים מחקר מדעי ומנתחים אותו מבחינת הרמה המקצועית ובודקים אותו בהקשר האבולוציוני. אחרי שנתיים של קריאת מחקרים יום- יום במשך מספר שעות ביום, מיקי מעיד על עצמו שכיום הוא פשוט יודע מה בריא לאכול ומה נכון לו ובכל יום שעובר הוא רק מתחזק בדעתו.

מה כן אוכלים, משתנה מאדם לאדם. אבל ישנם מספר עקרונות לפיהם פועלים תנועת "פליאו" (מתקופת האבן):

1. בשר- כולל איברים פנימיים והרבה שומן מן החי ( שומן חזיר, שומן כבש ועוד)

2. חלב- ישנו דיון אם נכון לשתות חלב. אבות אבותינו שתו רק חלב אם שאגב מכיל בעיקר שומן רווי וסיפק את כל הערכים התזונתיים לגדילה עד גיל 3 או 4. יש אנשים שאינם מסוגלים לעכל לקטוז בעוד חלק מהחוקרים לעומת זאת טוענים שהגנים שלנו הסתגלו לחלב. יש הסכמה שאם כבר שותים חלב אין סיבה לשתות חלב דל שומן ואם ניתן, רצוי לשתות חלב לא מפוסטר.

3. דגנים וקטניות- דגן הינו צמח חד-שנתי שגדל בטבע בעיקר לאחר אסונות כמו שריפות והצפות. (בחקלאות יוצרים אסונות מלאכותיים) הדגנים והקטניות מגינים על עצמם על ידי לקטינים, רעלים. רוב הדוגלים בתזונת פליאו מציעים לא לאכול דגנים בכלל. אחרים ממליצים לנטרל את הרעלים על ידי השרייה ארוכה והנבטה או התססה, כמו עשו עד לא מזמן בחברות מסורתיות.

מיקי מתייחס רבות בדבריו לחוקר מוערך על ידו בשם ד"ר ווסטון פרייס. ד"ר פרייס הינו חוקר שחקר בשנות ה- 30 את התזונה של חברות מסורתיות בכל העולם על ידי מבנה השיניים והלסת שלהם. הוא מצא שאצל חברות אלה השיניים היו לבנות וישרות, ללא עששת, ריקבון או עיוותים בלסת. בחברות אלה האנשים היו בריאים ולא נמצאו אצלם (למרות שחיו עד גיל מאוחר) שחפת, סרטן ומחלות לב.

ד"ר פרייס בדק מה הם אכלו במטרה לענות על השאלה מהי היא דיאטה בריאה. תוצאות מחקרו, שמפורטות בספרו "Nutrition and Physical Degeneration", מדברות רבות על צריכת שומן מן החי ומזון מלא, טבעי, עתיר במינרלים וויטמינים, במיוחד ויטמינים מסיסי שומן מסוג A,D, ו-K. (ניתן לקרוא על מחקר מרתק וחשוב זה בבלוג של מיקי). ד"ר פרייס במחקרו גם היה עד לדור הבא שניזון כבר ממזון תעשייתי, של קמח לבן וסוכר וחומרים משמרים והיה עד להידרדרות בבריאותו בשל כך.

האוכל שלנו עשה אאוטסורסינג

מיקי: "כל נושא התזונה שלנו נמצא כיום באאוטסורסינג. כל הידע לגבי אופן ייצורו מצטבר אצל חברות המזון שכל מה שעומד לנגד עיניהן זה לעשות כסף ולא דווקא טובת הציבור. יום אחד עזבנו את הידע של הסבתא והלכנו לסופר, וכאן המקור לכל הבעיות שלנו. נטשנו את האוכל המסורתי מהבית, המבושל, לטובת מזון מעובד, השופע בשמנים צמחיים, סוכר, תוספים מלאכותיים וחומרים משמרים.

אנחנו חיים כיום בטעות גדולה שמקודמת על ידי גורמים אינטרסנטיים בעלי כוח והשפעה שמטעים את הציבור. הציבור פועל לפי הנחיות פירמידת המזון USDA האמריקאית, עבר לדיאטה דלת-שומן, אוכל בעיקר דגנים והחליף את הבשר השמן ברזה, ויחד עם זאת מקרי ההשמנה, הסוכרת ומחלות הלב והסרטן רק גדלו משמעותית עם השנים. יש לכך קשר ישיר לתזונה שלנו".

פירמידת המזון של מיקי

כוללת שתי רמות עיקריות: בבסיסה הרחב (שמומלץ לצרוך בשפע) נמצא השומן, שכולל בתוכו: שומן מן החי, שמן זית, שמנת, חמאה, שמן קוקוס. ברמה השנייה נמצא החלבון מן החי (ביצים, בשר, במיוחד איברים פנימיים)  וירקות לא עמילניים (כדוגמת: ירקות ירוקים כמו ברוקולי, אספרגוס, סלרי, עלים ירוקים ונבטים, סלק, מלפפונים).

סדר יום

נוהגים לקום לקראת 8:00 בבוקר. מיקי נוהג לאכול רק כשרעב. מסביר שצייד לקט לא היה אוכל ארוחת בוקר כי לא הייתה לו דרך לשמור שאריות. הוא היה צריך ללקט או לצוד אותה. מיקי משתדל לרווח כמה שיותר בין הארוחות, ומשתדל לאכול ארוחה אחת עד שתיים ביום. הוא מסביר כי מחקרים מראים שהגבלת קלוריות לאורך זמן גורמת אצל בעלי חיים רבים להארכת חיים. דרך אלטרנטיבית היא צום לסירוגין כאשר בימים שאוכלים אין הגבלת קלוריות.

יש תיאוריה הטוענת שתופעת הזדקנות הינה כאשר התאים בגוף גדלים ומצטופפים (כמו במגרש חנייה). צום מסמן לגוף להתעסק בתחזוקה של התאים במקום לטפל בהתרבות ובגדילה, וכן מאפשר ניקוי מרעלים. מיקי מסביר כי לא אוכל כמעט פחמימות לכן לא רעב. הגוף הוא מכונה שתוכננה לעבוד על שומן רווי שמהווה מקור בגוף לאנרגיה מתמשכת ומקנה תחושה של שובע וסיפוק ושומר על רמת סוכר יציבה בדם. איחסון פחמימות דורש נפח רב ולכן הגוף מאחסן את רוב האנרגיה שלו כשומן…

מה נוהגים לאכול

אגוזי מקדמיה ( Monounsaturated fat), ירוקים, שורשים, עשבים, מקפידים על תזונה עם הרבה סיבים תזונתיים. אבוקדו (שומן טוב). מיקי מטגן את הביצה שלו עם שמן קוקוס, חמאה וקותלי חזיר. מכינים קציצות עוף עם שומן כבש. סלט הירקות "שוחה" בשמן זית. צורכים הרבה שמנת ("שמנת של פעם") ושמנת להקצפה שמיקי שותה עם הקפה (רגיש ללקטוז בחלב).

אוכלים גבינות צהובות וקשות, גבינות שמנת. בשר מעט בעיקר איברים פנימיים ומוח עצם ודגים. מכינים ציר של ירקות שורש עם עצמות שמהווה בסיס להרבה מרקים וכרוטב. אוכלים קטניות (עדשים, חומוס) אבל דואגים להשרות אותם ללילה ולהנביט על מגשי הנבטה. מכינים קדרה של בשר וקטניות. הם לא מנסים לחנך את אורחיהם. מי שרוצה מקבל את "הרעל" להגדרתם- פירות יבשים, עוגות שמרים.

לא אוכלים כלל מוצרים עם גלוטן, לא סוכר וגם לא פרוקטוזה (סוכר פירות), אוכלים סוכר ענבים שלא מכיל פרוקטוזה או סוכרזית. שאלתי את לאה איך המשפחה הגיבה לשינוי הפתאומי הזה בתזונה:

לאה: "לפני כשנתיים ביום בהיר אחד מיקי כינס את כל המשפחה והסביר את מה שלמד, הוא היה רווי בידע והיה די משכנע. אמר לנו שממחר זורקים את כל השומנים הצמחיים, אין יותר לחם, פסטות או עוגות. בזמנו אכלנו הרבה מאוד פסטה ולזניות שהילדים מאוד אהבו. הילדים מייד הבינו. לאחר זמן מה, מאיה התחילה לאכול בשר בקר וכבש למרות שקודם הסתפקה רק בבשר תרנגולת. מאיה אגב, בשונה ממיקי ולאה, מקפידה להאכיל את ילדיה במזון אורגני ואקולוגי.

לאה מעידה שהייתה בהלם למשך 3-4 חודשים. לאה: "בעיקר כעסתי שלקחו לי את השליטה במטבח. כיום אני נהנית מכך. חשוב להדגיש שגדלתי על מזונות שמנים, מהמטבח ההונגרי של אמא שהיה עתיר שומן כך שהמעבר לתזונה שמבוססת בעיקר על שומן לא הייתה זרה לי והבנתי זאת מבחינה אינטואיטיבית. היה לי קשה מעט להפסיק לאכול לחם, ובעיקר פירות שאני מאוד אוהבת ואוכלת כיום מדי פעם. קשה לי לאכול מסודר כמו מיקי".

מיקי מסביר שבפירות של היום יש הרבה יותר סוכר. דובים נוהגים לאכול פירות בסוף הקיץ כדי לאחסן שומנים לפני תחילת החורף, ומדובר במנגנון הישרדותי. הפרוקטוז מדכא לפטין (הורמון שמשדר למוח על תחושת שובע) ולכן משמינים. כיום ניתן למצוא בסופר פירות כל השנה.

ומה במקרר

מצאתי חבילות רבות של "שמנת של פעם" ושמנת להקצפה, חבילות חמאה, שמנת למריחה, גבינות קשות שמנות, סיר עם פלפלים ממולאים בבשר, כנפיים עם מרינדה, פרושוטו, מגש ביצי משק, אבוקדו וירקות, ושוקולד 85% של Lindth. בפריזר מצאתי ציר מוח עצמות מוקפא, שומן כבש ושומן אווז, בשרים מוקפאים, גלידת בן אנד ג'ריז, וקטניות.

היכן נוהגים לקנות את המצרכים

לאה נוהגת לקנות את המצרכים בשוק בבאר שבע, שם היא עובדת יומיים בשבוע. קונה ביצי משק, תפוחים, ירקות, אגוזי מקדמיה, בשר, איברים פנימיים, שומן ומוח עצמות.

תועלות בריאותיות מהשינוי התזונתי

לאורי היתה בעיה עצבית בפנים, שפחתה בצורה ניכרת לאחר השינוי התזונתי ואכילת הרבה שומן. הילד הבכור של מאיה סבל מבעיית מעיים של שלשולים כרוניים וירד במשקל, שנפתרה כמעט לגמרי בעקבות השינוי בתזונה. מיקי סבל מהפרעת קשב וריכוז וטופל בריטלין כל השנים. היום הוא מבין שזה כתוצאה מרגישות לגלוטן.

עם השינוי התזונתי מיקי זרק את הריטלין וכיום יכול ללמוד כ- 12 שעות ביום רצוף, שזה משהו שלא היה מסוגל לעשות בעבר ומייחס זאת רק לתזונה. בנוסף מאז שהפסיק לאכול פחמימות ועבר לשומנים הוא מלא במרץ ואנרגיה ואף ירד במשקל בכ- 5 ק"ג. בתחילה סבל מספר ימים מכאבי ראש, עד שהגוף התרגל לפרק יותר שומנים.

פעילות גופנית

מיקי מנסה לחקות את הצייד לקט שלא עשה פעילות גופנית מאומצת, אלא נהג ללכת הליכות ארוכות ולרוץ ספרינטים קצרים כשצד או נמלט מחיות טרף. מיקי נוהג ללכת מביתו עד המרינה, כ- 8 ק"מ, כפעמיים בשבוע, רץ ספרינטים קצרים ומרים משקולות. תחביב משותף: נוהגים לעשות טיולי אופניים בחו"ל עם הציוד על הסבל וקמפינג בחוץ. מיקי מדבר על החיבור לאדמה, על תחושת אושר ותחושה של שלווה ואיזון. זו רוחניות עבורו. עד כה דיוושו בצ'כיה, לאורך הדנובה, צרפת, איטליה, קובה, שבדיה ותאילנד.

מתכון מרק קולורבי/ לאה בן-דור

1. שלושה קלורבים מקולפים וחתוכים לרצועות (כמו צ'יפס) ברוויחה עם שמן זית וקמח נטול גלוטן (קאסווה או קמח תירס).

2. מטגנים בצל קצוץ ושום כתוש עד להזהבה קלה.

3. מוסיפים פטרוזיליה קצוצה ואת הקולורבי ומערבבים.

4. מוסיפים 4-5 כוסות מים/ ציר ירקות ומביאים לרתיחה ומבשלים כשעה.

5. לתיבול ניתן להוסיף: כורכום, מלח, פלפל לבן, סוכר ענבים (המרק צריך להיות טיפה מתקתק).

6. להגיש עם פטרוזיליה קצוצה.

סקרנים לשמוע עוד על גישות תזונה חדשניות ודלות פחמימה? בכנס משנים מציאות. בכנס תוכלו להכיר את עקרונות הדיאטה הקטוגנית. הוא יאפשר לכם להבין מדוע היא כלי יעיל לירידה במשקל ולאיזון סוכרת, תגלו מאיפה הכל התחיל וכמה שנים היא קיימת, תשמעו סיפורי הצלחה מעוררי השראה ותלמדו איך מיישמים אותה.

מה אוכלים, ממה נמנעים, מה חשוב להבין כדי למזער תופעות לוואי, מהן הטעויות הנפוצות, מהם מקורות המידע שמהם אפשר ללמוד ומאילו מתכונים טעימים ניתן ליהנות בדרך אל המטרה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו