תזונה סאטווית

קסם הקינמון, צילום: 123RF

טעמים חריפים, חמוצים ומלוחים נושאים בדרך כלל אופי רג'אסי כי הם בעלי תכונות ממריצות. אף שזה עושה אותם מועילים לשיפור העיכול ומקנה להם איכויות מרפאות אחרות, הם עלולים לגרות את מערכת העצבים. לטעמים חריפים או פיקנטיים יש טבע חם ומרחיב שעשוי להמריץ את האנרגיות שלנו יותר מדי אם אוכלים אותם בצורה מופרזת, כך שהם גורמים להתרוקנות. מלח עלול לחסום את העורקים ואת הערוצים בגלל התוכן המינראלי שלו בדומה לאותם מלחים שגורמים לקורוזיה בצנרת. טעם חמוץ כמו אלכוהול ממריץ תסיסה בגוף.

טעמים מרים ועפיצים נוטים לאופי טאמאסי בגלל ההשפעה המפחיתה שלהם לאורך זמן. אף שזה שימושי בסילוק רעלים והפחתת משקל באופן פוטנציאלי, יש לזה תוצאות לוואי. לטעם מר, עם איכויות הקור והאור שלו, יש השפעה של סילוק רעלים אשר מחלישה אגני ומגבירה ואטה (דבר שגורם לעצבנות). טעם עפיץ, מצמצם, יכול לגרום לצבירת חומרי פסולת וגם מגביר ואטה.

קינמון צילום: נמרוד גנישר

עם כל זאת כל טעם יכול להיות סאטווי, ראג'סי או טאמאסי בהתאם לשימוש שעושים בו. הכול שאלה של פרופורציות. אנחנו זקוקים לאיזון נכון של כל ששת הטעמים. איזון זה מושג בעזרת תזונה שבעיקרה מתוקה יחד עם שימוש בפריטים חריפים, מלוחים וחמוצים כגון חומרי טעם וריח, ועם שימוש בטעמים מרים ועפיצים לצורך סילוק רעלים כאשר הוא נדרש.

יותר מדי אוכל מתוק, אפילו מסוג טבעי, נהיה טאמאסי או מקהה ויכול לחסום את הערוצים. מתוקים מלאכותיים או מעובדים נוטים לעשות זאת בכל כמות. תבלינים מתוקים, כמו זנגביל, קינמון ומנטה הם סאטוויים. גם הפירות החמוצים כמו לימון וליים הם סאטוויים. עשבים מרים כמו גוטה קולה הם סאטוויים, כי טעם מר יחד עם יסודות של אוויר ואתר עוזר להרחיב את התודעה. אכילת-יתר מכל סוג של מזון עלולה להיות טאמאסית ועלולה לגרום לקיפאון. מנגד אכילה מועטה מדי או תזונה קלה מדי או ממריצה מדי מגבירה ראג'ס. רק תזונה נכונה עם כמות מזון נכונה היא סאטווית. תזונה סאטווית היא נעימה ומאוזנת בטעם וכוללת את כל ששת הטעמים בכמות הדרושה למלא את הקיבה עד למחציתה.

ששת הטעמים

תזונות סאטוויות עבור הדושות

איורוודה מתווה משטרי תזונה שונים לדושות שונות. יש שלושה טעמים מפחיתים ושלושה טעמים מגבירים לכל אחת מהדושות, כפי שמוצג בטבלה לעיל. למי שמעוניין ביותר פרטים בעניין זה, יש כמה ספרי בישול איורוודיים טובים.

בישול איורוודי וגישות תזונתיות איורוודיות עוסקים בעיקר בבריאות הגוף ואינם עוסקים בעניין סאטווה. לכן הם דנים בסוגי מזון מסוימים שאינם סאטוויים בטבעם. לעומת זאת יוגה מדגישה תזונה סאטווית ויכולה לכלול מאכלים המגבירים דושות מסוימות. על מנת להשיג משטר תזונה אופטימאלי יש לצרף תזונה סאטווית עם תזונה המתאימה לטיפוס הדושה. יש מאכלים סאטוויים בשפע לכל סוג גוף-נפש. אפשר להשתמש ברשימת המאכלים הסאטוויים שלעיל ולהתאימם לסוג הגוף-נפש.

בתזונה סאטווית, נוסף לסוג המזון, חשוב גם זמן הארוחות. יש להימנע ממזון כבד ומייצר ליחה בבוקר ובערב, היות שמזון זה נוטה לחסום את המערכת בזמנים האלה. ארוחת הבוקר אמורה להיות קלה וממריצה. הארוחה העיקרית תיאכל במחצית היום ואחריה זמן מנוחה או התרגעות. אפשר גם לאכול את הארוחה העיקרית מוקדם בערב. אכילה מאוחר בלילה, להוציא מזון קל כמו פירות או חלב, מכבידה על הגוף ועל הנפש.

יש לזכור שסביר להיתקל בהפרעות איזון תוך כדי תִרגול יוגה. כיוון שתרגילי יוגה כמו פראניאמה ומדיטציה נוטים להגביר ואטה, יש להביא בחשבון שיש מאכלים משקיטי ואטה ביחס לתרגילים אלה. בהקשר זה יש לזכור גם את המידע על אוֹג'ס בפרק על פראנה, טג'אס ואוג'ס לעיל. תזונה שמגבירה אוג'ס חשובה בגישות רבות ליוגה.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו