תזונה מומלצת לניוון מקולרי
ניוון מקולרי הידוע גם כניוון רשתית, הוא הגורם השכיח ביותר לעיוורון במדינות מערביות ובכללן גם בישראל. ההערכה היא שכ 40,000 איש בישראל סובלים מבעיות ראיה כתוצאה מניוון מקולרי ועוד כ 200,000 הינם בעלי סיכון לחלות במחלה.
הגורמים לניוון מקולרי
• הסטוריה משפחתית – לכ 20% מהחולים יש מרכיב גנטי הקשור בהתפתחות המחלה.
• מין – המחלה נפוצה יותר אצל גברים
• גיל
• עיניים בהירות
• עישון
• חשיפה מוגברת לאור השמש
• יתר לחץ דם
• אדם החולה בנמ"ג בעין אחת, הוא בעל סיכון גבוה לחלות גם בעין השניה
• כולסטרול גבוה
• מחלות קרדיווסקולריות
• השמנת יתר
• תזונה דלה
תזונה נכונה למניעה וטיפול בניוון מקולרי
מחקרים מצביעים על כך שתזונה נכונה עשויה להוריד את הסיכון לחלות במחלות עיניים שונות ובינהן גם ניוון מקולרי. בנוסף, תזונה נכונה וצריכה של ויטמינים שונים וחומרים נוגדי חמצון מומלצת לחולים במחלת ניוון מקולרי בכדי לעכב או למנוע את התדרדרותה.
רדיקלים חופשיים ואנטי אוקסידנטים
רדיקלים חופשיים הינם מולקולות בעלות מספר אי-זוגי של אלקטרונים. מצב כימי זה גורם למולקולה להיות בלתי יציבה ולהזיק לתאים בגופנו, במיוחד למקולה אשר בה מתבצע תהליך חמצון עשיר.
הרדיקלים החופשיים הם תוצר ישיר של תהליכים טבעיים בגופנו כמו נשימה, אך חלקם נכנסים לגופנו בעקבות החשיפה הסביבתית שלנו: גזים שנפלטים ממכונית, אור השמש, רעלים שנמצאים באוויר, באוכל ובשתייה שלנו, כימיקלים בחומרי ניקוי, עשן סיגריות, קוטלי חרקים והרשימה עוד ארוכה.
הכמות הגדולה של הרדיקלים החופשיים מצטברת בתוך המקולה ללא יכולת של רקמת האפיתל לפנותם, ועם הזמן הם מטרפדים את התפקוד התקין של השכבות השונות ברשתית, הכולל פינוי פסולת טבעית שנוצרת בה והעברת חמצן אליה.
לעומתם, אנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון) הם מולקולות אשר נמצאות בחלק מהמזונות שאנו אוכלים. הן עוזרות לגופנו להילחם ברדיקלים החופשיים, בכך שהן יוצרות איתם קשרים כימיים ומנטרלות את פעילותם.
חשוב מאוד לשמור על מאזן תקין בגופנו בין הרדיקלים החופשיים לבין האנטי-אוקסידנטים על-מנת למנוע את קיומה של ניוון הרשתית, ובמקרים שהיא כבר קיימת לעכב/לעצור את התפתחותה.
ירקות ופירות מסויימים מכילים אנטי אוקסידנטים. בירקות, כלל אצבע הוא שככל שצבע הירק כהה יותר כך הוא מכיל יותר נוגדי חמצון.
תוספי תזונה
בנוסף לתזונה נכונה, ישנה אפשרות לקבל את החומרים החיוניים לרשתית העין בעזרת תוסף תזונה.
בשנת 2006 פורסם המחקר הראשון AREDS שבוצע לאורך 5 שנים וכלל כ 3600 משתתפים.
תוצאת המחקר היתה הפחתה של 25% במעבר לשלב המתקדם של המחלה ובעקבותיו הומלץ ליטול את הרכב הויטמינים הבא:
500 מ"ג ויטמין C
400 יחב"ל (IU) ויטמין E
15 בטא קרוטן
80 מ"ג zinc (אבץ)
2 copper (נחושת)
מטרת המחקר השני שהחל בשנת 2006 ותוצאותיו פורסמו ב 2013 וכלל כ 4200 משתתפים בגילאי 0-85 היתה לבדוק את היעילות של אומגה 3 כתוספת לויטמינים של הפורמולה המקורית ואת היעילות של לוטאין וזיאקסנטין כתחליף לבטא קרוטן, שנחשב כמסוכן לפיתוח סרטן ריאות אצל אנשים מעשנים או שעישנו בעבר.
מסקנות המחקר היו שתוספת אומגה 3 לפורמולה המקורית אינה מועילה לטיפול בניוון מקולרי לעומת הפורמולה המקורית ואילו תוספת של לוטאין וזיאקסנטין במקום בטא קרוטן אינה מפחיתה את יעילות הטיפול כך שלוטאין וזיאקסנטין עשויים לשמש כתחליף במקום בטא קרוטן.
מדד נוסף אותו בחן המחקר הוא ההשפעה של הפחתת כמות האבץ בהשוואה לכמות הניתנת בפורמולה המקורית. מסקנת המחקר הייתה שאין פגיעה ביעילות הטיפול במידה ומפחיתים את כמות האבץ של הפורמולה המקורית.
לסיכום, ההרכב המומלץ של הויטמינים כולל לוטאין וזיאקסנטין ללא בטא קרוטן וללא התוספת של אומגה 3. ההרכב והמינון המומלץ על פי תוצאות המחקר:
500 ויטמין C
400 ויטמין E
80 מ"ג zinc (אבץ)
2 ) copperנחושת)
לוטאין 10 מ"ג
זיאקסנטין 2 מ"ג
Helen Jackman מנהל macular Society מסביר שבכל הקשור לניוון מקולרי, קיימת חשיבות גבוהה לתזונה נכונה אולם תוספי תזונה הינם פתרון טוב למי שמתקשה לקבל את הויטמינים הדרושים בתזונה רגילה.
מהכותרת "תזונה נכונה לניוון מקולרי" מתבקש שהמלל יעסוק בתזונה. במקום זה שוב דוחפים תוסף. ואף מילה על תזונה. זה כבר נהיה מעיק, וככל שתוסיפו לדחוף פרסומות במסווה של מאמרים מקצועיים – ככה תאבדו את אמון הקוראים.
חשבתי שהנה יש אתר בעברית רציני שבודק וחוקר את הדברים
לא הייתי רוצה לאבד אמון.