חוזרים לבית הספר
שנת הלימודים בפתח, ואני בדומה ללא מעט הורים, מתלבטת כיצד להעשיר ולגוון את תזונת ילדיי, במהלך שעות הלימוד בבית הספר. ילדים רבים מבלים במסגרת החינוך בממוצע 6-7 שעות ביום. תוסיפו לזה גם זמן נסיעה בתחבורה ציבורית ותגיעו לנתון המדהים שילדינו נמצאים 8-9 שעות מחוץ לבית 4-5 פעמים בשבוע! במרבית בתי הספר אין מפעל הזנה, ובאלו שקיימת הזנה משותפת, מדובר לא פעם במזון מעובד, מתועש, עשיר בשמן, סוכר, נתרן, חומרים משמרים ועוד היד נטויה…
עלינו – ההורים מוטלת האחריות לתת מענה הולם לצרכים התזונתיים של ילדינו, באותה מידת רצינות ומחויבות, בה אנו דואגים למחסורם החומרי, הפיסי ולצרכיהם הרגשיים והנפשיים. שכן, המזון שאנו אוכלים מזין לא רק את גופנו, אלא גם את נפשנו, את המיינד.
זכורה לי חברת ילדות ששמה יצא למרחוק כבשלנית מעולה, שכאשר הייתה מארחת אותנו בביתה היינו מכנים את ארוחות המלכים שלה כ"מזון רוחני" וכחוויה "על חושית".
המזון הוא ביטוי של אותם עקרונות אוניברסליים מהם נוצרנו. הוא הרבה מעבר לקלוריות, סיבים תזונתיים, פחמימות, חלבונים, שומנים, מינרלים, ויטמינים…מזון הוא אינטיליגנציה שנטמעת בגופנו באמצעות אכילה, עיכול, מטבוליזם וטרנספורמציה.
ע"פ צ'אראקה ההשפעה של מזון איכותי בהתאם לטבע המולד ולמצב הדושות ניכרת בכל – המזון מספק לנו "דלק" לאש העיכול (אגני), מקדם כוח פיסי ובריאות מנטלית, חוזק של רקמות, גוון ומרקם עור ומענג את החושים.
הטקסטים ההודיים העתיקים עושים אבחנה בין 3 איכויות, "גונות", הנוכחות בחיים ובכללן במזון: סאטווה, רג'אס וטמאס. לכל אחד מהם השפעה שונה על הגוף והנפש.
בבהגוד גיתא נכתב: "מזון שמקדם חיים, צלילות, כח, בריאות, שמחה וסיפוק, ערב לחיך, עשיר בשמן, מייצב ומעודד, נחשב לבעל טבע סאטווי".
מזון סאטווי הוא מזון התורם לשלווה, הרמוניה, מספק חומרים מזינים, מזון טהור, מתוק ונקי, מביא צלילות דעת, איזון, הרמוניה וטוב לעוסקים בפעילות רוחנית. הכוונה למזון טבעי, בעל טעם מעודן (לא מתובל מדי) כדוגמת: פירות, אגוזים, חלב, מוצרי חלב, ירקות מבושלים, דגנים מבושלים, שעועית ודייסה.
"מזון מכווץ, חמוץ, מלוח, חריף, קשה שגורם לתחושת צריבה, כאב, עצב ומחלות – נחשב לבעל טבע רג'אסי". לדוגמא: תבלינים (מלח, צ'ילי), חמוצים, אלכוהול, קפה, תה, מזון מהר, ביצים, ממתקים, בשר, עוף, דגים, גבינות עתירות שומן, יוגורט חמוץ, ירקות סולניים (עגבנייה, חציל, פלפל, תפו"א).
מזון רג'אסי גורם לדינאמיות, פעילות יתר, חוסר מנוחה של המיינד, לתופעות כגון: צרבת, עצבנות, חוסר שקט, חרדות, קשיי שינה או לחץ דם גבוה.
"ומזון שהוא מקולקל, חסר טעם, רקוב, מעופש, שאריות ומזון לא נקי – נחשב כבעל טבע טמאסי". לזה יש להוסיף מזון לא טרי, משומר, מתועש, קפוא, מלאכותי, סוכר לבן, קמח לבן, שום, בצל, מזון חסר רגש ופראנה. מזון טמאסי מייצר עצלנות ובטלה. בד"כ מדובר במזון כבד וקשה לעיכול, אשר מקהה את החושים.
10 עקרונות האכילה הנכונה
אולם גם המזון הכי סאטווי ואיכותי יכול להפוך לבעל איכויות רג'אסיות ו/או טמאסיות אם הוכן/בושל או נאכל בצורה לא נכונה. לכן באיורוודה קיימת התייחסות נרחבת לנושא התזונה גם בהיבט הרחב יותר. בוימאנה סטהנה (פרק 1) מונה צ'אראקה 10 עקרונות לתזונה ואכילה נכונה:
1. על המזון להיות חם (בדר"כ מבושל) – באיורוודה קיים דגש רב על שיפור איכות העיכול. בישול המזון מקל על יכולתו להתעכל ולהיספג בגוף, שכן באמצעותו אנו מוסיפים לחות ומרככים חלק מהמזונות, מסייעים להסדרת התנועה של ואטה דושה כלפי מטה. בנוסף מסייע הבישול גם במניעת חיידקים וקלקול מזון.
2. אכילת מזון שמנוני (ולא יבש מדי) – מקלה על תהליך העיכול ומחזקת את החושים
3. אכילת מזון בכמות מתאימה – לא הרבה מדי ולא מעט מדי
4. יש לאכול ארוחה על בטן ריקה, לאחר שהארוחה הקודמת עוכלה, ולא קודם לכן
5. צריכה להיות התאמה בין שילובי המזון – שלא תהיה סתירה בהשפעה של המזונות השונים (לדוגמא: דבש וגהי בכמות שווה, דגים ומוצרי חלב, פירות ומוצרי חלב וכד'). שילובים לא נכונים עשויים לגרום למחלה
6. יש לאכול את הארוחה בסביבה מתאימה, נעימה, עם כלים וציוד נלווים. ואני מוסיפה גם עם תפאורה/אווירה מזמינה שיסבו לנו הנאה ושמחה (זה רלוונטי גם לאלו שנוהגים לאכול את ארוחת הבוקר באוטו בדרך לעבודה …)
7. אכילה בנחת ולא במהירות – שמא "נקדים קנה לושט". אכילה מהירה עשויה לפגום לנו גם בחוש הטעם
8. אכילה לא באופן איטי מדי – שכן עלולה לגרום לחוסר סיפוק ואכילה של כמות מזון מעבר לזו הנחוצה לנו
9. אכילה ללא הסחות דעת – יש לאכול בתשומת לב ולהתמקד במזון בזמן האכילה (ללא דיבור או צחוק). בהקשר לאורח החיים המודרני ניתן להוסיף לא במהלך קריאת עיתון או צפייה בטלוויזיה
10. אכילת מזון עם מודעות למה שמתאים לנו במצבנו העכשווי – מנטלי, רגשי, שעות היום, עונות השנה וכמובן בהתאמה לדושות.
ומה הקשר לתזונת ילדינו?
אז איך נוכל ליישם חלק מהכללים הללו בהקשר לתזונת ילדינו? להלן כמה היבטים שכדאי לתת עליהם את הדעת. "כלל הברזל" שצריך לעמוד לנגד עינינו שהארוחה תהיה הן מזינה והן מהנה. בשנים הראשונות לחיי ילדינו אנו בונים את היסודות לאכילה נבונה ומושכלת. חשוב שלאכילת אוכל מזין תהיה אסוציאציה של מזון טעים ומהנה ולא רק "בריא".
1. דאגו לתת לילדכם ארוחת בוקר קלה, טרם היציאה לבית הספר. מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין ארוחת בוקר לשמירה על הישגים לימודיים ויכולת ריכוז טובים יותר. בנוסף מסייעת לנו ארוחת הבוקר לשמור על רמת סוכר מאוזנת לאורך היום ולמנוע תחושת רעב בהמשך היום, מגבירה מטבוליזם וכמובן מעניקה לנו אנרגיה. המלצות לארוחת בוקר: דייסת קוואקר בשילוב צימוקים ושבבי קוקוס, או דגנים מלאים בשילוב חלב (או תחליפי חלב) חם או פושר (לא קר מהמקרר!) או טוסט מדגנים מלאים בשילוב עם טחינה גולמית/ממרח שקדיה, דבש או סילאן לצד שתייה חמה או פירות. בהודו נהוג לאכול תבשיל של פוהה (POHA) – אורז מיובש ודחוס בשילוב עם ירקות ותבלינים, שנחשב מזין במיוחד וקל לעיכול. גם בארץ ניתן להשיג פוהה בחנויות המתמחות בייבוא מזון מהודו.
2. הכינו עם הילדים תפריט שבועי ל"ארוחת 10" וארוחת הצהריים בבית הספר. חשוב שהתפריט יהיה מגוון ולא מבוסס על כריכים בלבד.
3. הורים רבים נוהגים לתת לילדיהם "חטיף בריאות לילדים" כתחליף לארוחת בוקר בהנחה כי הנ"ל מהווה מקור טוב לדגנים ואף מועשר בויטמינים ומינרלים. אך לא כך הדבר (אין צורך להכביר מילים על כמות הסוכר והשומן הצמחי). תחליף הגיוני וטעים עשויים לשמש לנו גם פנקייק מקמח מלא (אפשר להכין ערב לפני) בשילוב פרי או מאפינס על בסיס שיבולת שועל ופירות חתוכים.
4. המלצות לארוחת צהריים: אורז עם מג'דרה או גרגרי חומוס, סלט קינואה או קוסקוס עם אפונה ירוקה, סלט פסטה עם נתחי עוף – מזונות שניתן לאכול גם ללא חימום ועם "טעם של בית".
5. שלבו פירות וירקות בכל ארוחה – עגבניות שרי, מקלות גזר, מלפפון, פלפל, חסה, שומר, כולרבי – לא חייבים להיות חלק מתפריט של "שומרי משקל". נסו ותופתעו לגלות שגם ילדים ישמחו לנשנש אותם
6. ארזו את הארוחות בחמגשית או כלים אחרים שמחולקים לתאים – כך הארוחה נראית יותר אסתטית. בנוסף, ילדים רבים לא אוהבים לערבב בין קבוצות מזון או מאכלים שונים והחלוקה לתאים מסייעת לשמירה על ההעדפה זו.
7. לצייד את הילדים בבקבוק שתייה עם מים בלבד (לא משקאות ממותקים). אפשר להוסיף חתיכת לימון, נענע, לואיזה וכד'.
8. החליטו על מינון שבועי/חודשי של מזונות פחות מומלצים. למשל: אכילת חטיפים במסגרת של טיול בית ספרי (חשוב שהילדים ירגישו שהם לא יוצאים מן הכלל). וגם אז, תמיד נעדיף אופציות בריאות יותר, לדוגמא: פופקורן ובייגלה מקמח מלא על פני חטיפים עתירי שמן, נתרן, סוכר וקלוריות ודלים בסיבים תזונתיים.
ומילה אחרונה בהקשר לשנת הלימודים בנושא חשוב אחר – בשל תנאי היגיינה לא אופטימליים, ילדים לא מעטים נמנעים מלעשות את צרכיהם בבית הספר ויוצרים לעצמם הרגל של איפוק והדחקת צרכים (שתן, צואה). לדבר זה ייתכנו השלכות רבות על בריאותם של ילדיכם בעתיד הקרוב והרחוק. חשוב מאוד לחנך את ילדיכם לא להתאפק ולספק להם עזרים מתאימים (נייר טואלט, מגבונים לחים, סבון וכו').
שתהיה לכולנו שנת לימודים מוצלחת ופורייה!
שלאנשים כמוני זה ממש בעייתי- אני בקושי אוכלת ירקות ופירות וגם בחלבונים לא מרבה. התזונה שלי מורכבת כמעט כולה מפחמימות.. מזל שיש בימינו תוספי תזונה שמשלימים את כל מה שחסר. אני לוקחת על בסיס קבוע מולטי ויטמין ירוק של סולגאר ומי שרואה את הבדיקות דם שלי לא יכול לנחש שאני כזאת בעייתית..