המרגיע הלאומי: 5 צמחים

היפריקום לטיפול בכוויות, צילום: pixabay

יש הרבה מן המשותף בין מצבי לחץ ודיכאון. במצבי חרדה האדם חש כאילו עומד לקרות אסון לו או למקורביו, אפילו אם אין כל סיבה לכך. לעתים זהו מצב פוסט-טראומטי ולעתים זוהי פשוט נטייה שקיימת באדם ובמצבי דחק וסטרס היא מתעוררת. במצבים אלו משתחרר יותר קורטיזון, שגורם לחוסר איזון הורמונאלי בגוף יחד עם הפרעות מתמשכות כמו סינדרום העייפות הכרונית, עקב עייפות האדרנלים. התעמלות לצורותיה עוזרת במצבים אלו. יש הנוטלים תרופות, אבל לכל תרופה יש נזק בצידה וכמובן שעדיפים צמחי מרפא או תוספי מזון שנלקחים בכמות המתאימה. תרופות כימיות הן כמו תיבת פנדורה – לעולם אין לדעת איזה צרות הן תגרומנה. צמחים הם התחליף. הם אמנם פועלים יותר לאט, אבל הם בטוחים לאין ערוך לעומת התרופות הכימיות.

6 צמחים שעוזרים במצבי לחץ, דיכאון ועוד

פרע (היפריקום) – צמח זה הוא המוכר ביותר בעולם לטיפול במצבי לחץ וחרדה. הטיפול בצמח זה מוכר כבר מאות שנים. לאחרונה הוא מותר למכירה בארץ רק כתרופה, שהיא תרכיז של צמח זה ושמה רמוטיב. עם הצמח נערכו מחקרים רבים והוא נמצא בעל השפעה חיובית בדומה לזו של  תרופות SSRIאבל ללא תופעות הלוואי של  תרופות אלו. הוא נמצא עוזר במצבי דיכאון קלים ובינוניים. תוצאות הטיפול תופענה כחודש עד שלושה חודשים.

ככלל, מומלץ לקחת צמח זה לבדו ולא ביחד עם תרופות, צמחי מרפא או תוספים הניתנים במקרים של דיכאון. כיום  לא ניתן בישראל להשיג אותו כצמח מרפא אלא רק כתרופה. אולם יש בארץ צמח בן אותו סוג, פרע מסולסל, הגדל בעיקר בחורף ופורח באביב. כמו הפרע  התרבותי, הוא מוכר ברפואת הצמחים  כתורם לאותן מטרות.

קאווה קאווה – מוצאו של צמח זה מאיי האוקיינוס השקט. שורשיו של צמח זה נמצאים בשימוש באזורי גידולו משחר ההיסטוריה.  מחקרים בני זמננו מלמדים שהוא אחד מן הצמחים היותר יעילים לטיפול במצבי חרדה – וגם במחלות דרכי השתן. בצמח זה יש להשתמש רק כתה צמחים, מיצוי מימי. במיצויים שלו שנעשו בתעשייה עם חומרים אחרים יש סיכון.

מיצוי מהשורש של צמח זה נמצא יעיל כמו תרופות מסוג בנזודיאזפין וכמו ואליום וקסנקס לטיפול במקרי לחץ וחרדה, אלא שבניגוד להםהוא נטול תופעות לוואי. בעבר נכתב כי צמח זה מזיק לכבד, אך בניסוי שנערך בשנת 2001 באוניברסיטת דיוק נמצא שהצמח אינו גורם לשום נזק. ההרבליסט פרופ' מתיאס שמידט (Ph.D), מומחה בעל שם עולמי לצמח הקאווה ובטיחות השימוש בו, הציג מידע המופיע בספרם של ההרבליסטים סיימון מיילס וקארי בון משנת 2005 (The essential guide to herbal safety) לפיו המחקרים המעידים לכאורה על רעילות הצמח היו מוטים. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית.

פסיפלורה –  מוצאו של צמח זה  מאמריקה. מעליו הטריים והמיובשים מכינים תה בו משתמשים לטיפול בנדודי שינה,  היסטריה ואפילפסיה, כמו גם לטיפול בדיכאון. פרחיו ושורשיו של הצמח יעילים אף הם לטיפול במצבי דיכאון, אולם העלים יותר פעילים. לפסיפלורה יש מינים בוטניים רבים – בארץ מגדלים את הסוגים שהפרי שלהם נאכל, בעיקר את המין עם הפרי סגול והוא מתאים גם למטרות הריפוי שיש לצמח זה.

תכשיר מפרחים ועלים של פסיפלורה נמכר בחנויות טבע. לצמח זה יש יכולת מרגיעה רבה לבעיות הקשורות במוח ובעצבים ובכללן הפרעות שינה וחרדה. יש לו גם יכולות אנטי אוקסידנטיות, אנטי דלקתיות ואנטי סרטניות.

טולסי (בזיל קדוש) – בארץ מרבים לגדל את הצמח המכונה ריחן, בזיל מתוק. בזיל  קדוש הוא צמח בן אותו הסוג, אבל לא בן אותו מין בוטני.

צמח  הבזיל הקדוש, טולסי, נחשב לאחד מצמחי המרפא הנודעים והחשובים.  עליו מכילים  כמות רבה של ויטמין C, ברזל ורכיבי תזונה נוספים.  במזרח הרחוק משתמשים בצמח זה לטיפול במחלת השחפת ובהצלחה ניכרת. הוא מהווה מרכיב חשוב בתרופות של רפואת האיורווודה, בה משתמשים בצמח לטיפול  במצבי  לחץ וחרדה, כמו גם במחלות כבד ובסוכרת. טולסי מסייע גם לטיפול בבעיות שונות במערכת העיכול, כאבי ראש, כאבי פרקים ומחלות עיניים. לא מומלץ ליטול אותו בקביעות, מאחר והוא מפחית את הכמות של הורמוני מין אצל גברים ונשים.

לעיסה של עליו עוזרת כנגד הצטננויות, שפעת, כאבי גרון, קשיי נשימה ועוד. הוא מסייע גם נגד תולעי מעיים מסוגים מסוימים.

שורש ליקוריץ – שמו העברי שוש קירח. זהו צמח העוזר במקרי לחץ וחרדה.  הוא מחזק את בלוטת האדרנל ובכך עוזר לעמוד במצבי לחץ ובעייפות כרונית. צמח זה הוא אחד מן הצמחים המרכזיים ברפואה הסינית וברפואה ההודית, שם  הוא משמש לטיפול בדלקות בדרכי הנשימה, מאחר והוא צמח מכייח. ליקוריץ מסייע גם  בריפוי רירית מערכת העיכול ולטיפול בכיבים ודלקות בקיבה ובמעיים.

תה מן הצמחים בבונג, מליסה וולריאנה – כולם עוזרים להרגעה, נגד מצבי לחץ וחרדה. הם מתאימים יותר  לטיפול במצבים קלים. ניתן לשלב אותם עם צמחים אחרים ותוספי מזון.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו