סודות עתיקים של צמחים מדבריים

אינוונטר צמחי המרפא והתבלין של ארץ ישראל בעת העתיקה, כלל במקום נכבד גם צמחי מרפא מדבריים ששימשו ברפואה המסורתית אצל יושבי המדבר וגם את הרופאים והרוקחים בעת העתיקה. בוצין סיני, אזוביון מדברי, אזובית המדבר, בבונג, ריבס, מורינגה ועוד, נתגלו כבעלי תכונות מרפא כבר בעת העתיקה ורופאים יהודים כאסף הרופא, רמב"ם, רב רופא נתן בן יואל פליקרא ועוד חושפים לנו 'סודות עתיקים מצמחיים מדבריים' שהיו בשימוש אצלם עבור מטופליהם.

בוצין

בוצין 'צמח בר עשבוני דו שנתי או רב שנתי. ההדור שבהם נקרא  בוצין סיני או בוצין גדול. המין הנפוץ בארצנו הינו בוצין מפורץ  Verbascum sinuatum המשמש כצמח מרפא. זרעיו רעילים ואין לגעת בעינים לאחר מגע עם חלקי הצמח.

רב רופא חיים ויטאל, מקובל ואלכימאי במאה ה 16, הזכיר את שמו הערבי 'עוורנין' שפרושו מעוור, כפי שנקרא בקרב ערביי הרי השוף בלבנון. ביטוי לאזהרת סיכון לעיורון העיניים (באופן זמני) לבא במגע ידיו עם הצמח ונוגע בעינו, והמליץ על מרתח העלים לטיפול בטחורים. בכתבי 'אבן סינא' נזכר הצמח לטיפול בדלקות עיניים. אסף הרופא  ציין כי "קונדול יועיל לטיפול בשחין שבפה. לטיפול בכבד, ולכאב הבטן לסתירת רעלים וארסים.

אזוביון מדברי

ממשפחת השפתניים, צמח ריחני רב שנתי אצילי למראה בעל פרחים סגולים וריחניים עשירים בשמן אתרי. אזוביון שימש בעת העתיקה צמח רפואה, לתיבול יינות רקח, לקוסמטיקה ומרקחות. שמו המדעי Lavandula גזור מן המילה הלטינית Lavender שפירושה לרחוץ.

במקורותינו, שימש הצמח בקשת רחבה של טיפולים. במשנה, נזכר אזוביון בר כיעיל לטיפול בתולעי מעיים. אסף הרופא דיווח כי לאזוביון תכונות מעכבות הזדקנות Anti-aging, מצמיח שיער ומטפל בבעיות עוריות. רב רופא ורוקח שבתאי דונולו הכליל 'אסידיכוס' כמרכיב בתמרוק משחתי להקלה על דלקות פרקים וכאבי עצם. רמב"ם הכליל את האזוביון במשקה המלכים אשר לו תכונות מאריכות חיים. רב ורופא נתן בן יואל פלקירא דיווח כי אזוביון מועיל לטיפול בחולי שיגעון ומחלת האפילספיה, מסייע להזלת שתן ואיזון לחויות מרה שחורה. רב ורופא יעקב צהלון השתמש בפרחי אזוביון במרתח לטיפול חרדתי ומלנכוליה ואף כטיפול למחלת הכולירע.

מיני אזוביון גדלו בארץ ישראל והסביבה אזוביון מדברי, אזוביון דגול, אזוביון שעיר, ואזוביון משונן. מבחינה רפואית מסייע האזוביון בשני מישורים, א. להרגעה וחיזוק נפשי ומרגיע מערכת עצבית. ב. אנטיספטי מחטא נגד מיקרו אורגניזמים עוריים.

בבונג דו גווני

בבונג דו גווני, צמח עשבוני חד שנתי ריחני ממשפחת המורכבים. שם הצמח בימינו נגזר משמו בערבית בבונג'. שמו המדעי של הצמח, נגזר מלטינית ומשמעו רחם או אם Matricaria aurea  רמז לשימושיו הרפואיים בקרב נשים בעת העתיקה. ביונית כונה הצמח 'כממילון, כשם תואר וכסמן פיסיולוגי על שם ריח התפוח,  'כְמַה' פירושו נמוך 'מילון' – תפוח.

אסף הרופא ציין כי שימוש  בעלי כרוב כתושים עם 'כמומילון'  שימשו מסכת פנים המאירה ומבהיקה פני הנשים. חבישת צמחי כמומיל מורתחים על עור נגוע, מטהרת  נגעי בהרת (נמשים) צרעת, ילפת, בוהק. רב ורופא נתן בן יואל פלקירא ציין כי באבוניג מחזק מוח, מרגיע כאבים ומרפא לגידולים. רב ורופא חיים ויטאל ציין כי משיחת 'שמן מאונסנילייא' ג' פעמים ביום מסייעת להקלה על כאבי בטן. רב ורופא יעקב צהלון המליץ על הזלפת שמן קאמימילו מעורב בשמן שקדים להרגעת כאבי אוזניים וכמועיל מאד לחזק כליות, גידין והגעת כאב בטן. החוקר דן פלביץ (1937-1997) תאר את מרכיבי השמן העיקריים כָמוֹאָזוּלָן  Chamoazulancאלפא-ביזבולול  Bisabolol להם תכונות חיטוי חיידקים ופטריות וכמרכיב במשחות אנטיספטיות, יצור קרמים למניעת הסתדקות פטמות, ריפוי דלקות ופצעים.

בבונג צמח נפלא הפועל בקשת רחבה של שימושי תועלת לאדם. שמן בבונג משמש בתעשיית המזון, מוסף למשקאות אלכוהוליים, משקאות קלים, ממתקים ודברי מאפה. לרפואה פועל לסיוע וטיפול במגון תסמינים ומניעה.

הכותב אברהם דהאן: חוקר ועורך אנציקלופדית תלמוד הצמחים

החוקרת את רפואת הצמחים היהודית בעת העתיקה.

מרצה ומדריך טיולי שטח. מדריך סיורי ליקוט צמחי בר למאכל.

רכז פעילות במחלקה לצמחי מרפא תבלין  ובושם במכון ולקני

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו