מערכת החיסון מהי?

מאת: חגית אריאלי שיינפלד - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות למתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס

כבר שנים מפצירים בנו "לחזק את מערכת החיסון" כדי לשמור על בריאות מיטבית. בכל רגע נתון  איברים, רקמות ותאים שונים אמונים על שלומנו ומסייעים לגוף במניעת חדירה של פתוגנים, כדוגמת חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים ושאר מרעין בישין למחזור הדם.

מגוון הגורמים הזיהומיים המאיים על גופנו, הוא כמעט בלתי נתפס. ע"פ אחת הסברות על כפות ידינו בלבד עשויים להימצא ברגע נתון כ-200 מיליון חיידקים (!). גם בעודכם קוראים שורות אלו ומרגישים שהעולם מחייך אליכם, נמצאים תאי מערכת החיסון שלכם במלחמה מתמדת נגד פולשים זרים.

מהם איברי מערכת החיסון?

1. תאי דם לבנים – קיים מגוון של תאים לבנים שלכל אחד מהם מבנה ותפקוד ייחודי. הידועים שבהם הם הלימפוציטים מסוג B  (תאי B) – האחראים לזיכרון החיסוני ותאים מסוג T  (תאי T) האחראים על תקיפת פולשים. נוסף עליהם קיימים תאים לבנים מסוג אאוזינופילים, נויטרופילים, באזופילים ומונוציטים .

2. בלוטת התימוס, הממוקמת לפני קנה הנשימה היא מקום מושבם של תאים לבנים מסוג  T. מתברר שאצל ילדים גודלה של בלוטת התימוס גדול יחסית (זהה לזה של הלב), ובמהלך החיים היא הולכת ומצטמצמת עד שכמעט נעלמת. יש הטוענים כי בזמן הילדות , הילדים נזקקים לתגובה חיסונית חזקה יותר בהשוואה לזו של מבוגרים ומכאן נובע השוני בגודל.

3. מוח עצם – אותו חלק פנימי של עצמות השלד ממונה על ייצור הדורות העתידיים של כל תאי הדם ובמיוחד תאי דם לבנים מסוג B.

4. טחול – ממוקם בצד שמאל מתחת לצלעות ונחשב כאחד מאיבריה החשובים של מערכת החיסון ומרכז ההתכנסות של כל תאי מערכת החיסון, ביניהם תאי T . אנשים נטולי טחול מועדים יותר מאחרים, ללקות בזיהומים מסוימים.

5. מערכת הלימפה – סביר להניח שנפגשתם עם מערכת מכובדת זו לא פעם במהלך חייהם, תוך כדי מישוש של בלוטות הלימפה שהתנפחו בזמן דלקת  – מתחת ללסת, במפשעה, בבית השחי ועוד.  תפקידה של הלימפה לנקות את הרקמות בגוף ולהזין אותם. בבלוטות הלימפה נמצאים ריכוזים של תאי T ו-B   האורבים לכל פוטנציאל של סכנה.

מערכת חיסון מולדת ונרכשת

בגופנו קיימות 2 מערכות חיסון: מולדת ונרכשת.
מערכת החיסון המולדת מורכבת מחומות אנטומיות (כגון: עור, ריריות מערכת הנשימה, חומצות הקיבה,  מערכת המין וההפרשה, טמפ' גוף, עיניים), תגובה דלקתית (אודם, נפיחות, כאב וחום), חלבוני המשלים שמסייעים לאיתור "פולשים" ופאגוציטים (מקרופגים ונויטרופילים)–  תאים לבנים בלעניים שביכולתם לבלוע את מחוללי המחלות ולפרק אותם.

במהלך החיים אנו מפתחים את מערכת החיסון הנרכשת – מערכת זו מתאימה את עצמה באופן ספציפי למיקרואורגניזמים התוקפים את גופנו ומפתחת תרכובת ייחודית נגד אותו גורם זר עמו בא הגוף במגע. זאת הודות ליכולתה לייצר זיכרון חיסוני.

ניתן לחלק את מערכת החיסון הנרכשת לשתי זרועות: זרוע הומורלית וזרוע תאית.  זרוע תאית פועלת בעיקר נגד פולשים המתקיימים ומתרבים בתוך תאי הגוף (כגון: נגיפים), בעוד שתגובת החיסון ההומורלית פועלת בעיקר על אנטיגנים ששוכנים בנוזלי הגוף (כדוגמת חיידקים, נגיפים בשלב חייהם החוץ-תאי ורעלנים).

מה עלול להשתבש?

כיוון שפתוגנים יכולים לחדור לגופנו ממספר פתחים אפשריים: אף (נשימה), פה (מזון), עור ואיברי המין, רבים הם המשתנים שעשויים לגרום לשיבוש.

קיימם שני סוגים מרכזיים של אי סדרים במערכת החיסון:
1. תגובת יתר של מערכת החיסון – באלרגיות ומחלות אוטואימוניות.
2. חולשה של מערכת החיסון – במחלות של כשל חיסוני מערכת ההגנה חלשה מדי מכדי להתמודד עם איומים על בריאותה.

איך נחזק את מערכת החיסון שלנו?

1. לא תאמינו מה האמצעי המוביל למניעת תחלואה: שטיפת ידיים בסבון ובמים. פשוטו כמשמעו. הללו ימנעו מהחיידקים השוכנים על כפות ידיכם (200 מיליון, זוכרים?) מלחדור לגופנו באמצעות הפה והאף.

2. שמירה על בריאות מערכת העיכול – לצינור העיכול שלנו יש מערכת יחסים הדוקה עם מערכת החיסון שלנו, כיוון שדרך צינור העיכול אנו נחשפים למספר רב של פתוגנים ומחוללי מחלות. ההערכה היא שכ 60% ממערכת החיסון שלנו ממוקמת באזור המעיים. לכן קיימת חשיבות רבה לשמירה על תפריט מאוזן ומזין.

3. משקל גוף תקין – מחקרים שונים מצביעים על הקשר בין רמות לפטין בדם (הורמון השובע) לבין פעילות מערכת החיסון. מתברר כי בקרב אנשים רזים, נמצאה רמה נמוכה של לפטין והפעלה נמוכה של מערכת החיסון (האינטרס שלנו הוא שמערכת החיסון לא תעייף עצמה שלא לצורך), בעוד שבקרב אנשים הסובלים ממשקל יתר, נמצאה רמה גבוהה יותר של לפטין והפעילות החיסונית שלהם היתה גבוהה יותר. משמעות הדבר היא כי לאנשים בעלי משקל עודף קיימת סבירות גבוהה יותר לחלות במחלות כדוגמת: סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, סרטן ובעיות מפרקים.

4. אכילת מזון בכמות מבוקרת – מתברר כי לגודל המנה/הארוחה השפעה מהותית על מערכת החיסון. ככל שהארוחה גדולה יותר מבחינה כמותית, כך גדל הלחץ על מערכת החיסון. ניתן לראות לכך ביטוי במדידת ערכי   CRP (חלבון המיוצר בכבד, אשר רמתו עולה בעת דלקת) לפני ואחרי ארוחה עתירת מרכיבים וקלוריות.

פטריית שיטאקי לחיזוק מערכת החיסון

5. תזונה נבונה – מחסור ברכיבים תזונתיים –  ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו החיוניים לתפקוד מערכת החיסון, עשוי להפחית מיעילותה ולהגדיל את הסיכון לתחלואה במחלות שונות.

6. תרגול של נשימה נכונה – נשימה מושפעת ממצבנו הנפשי והגופני ומאידך משפיעה על שניהם גם יחד. רב האנשים נוהגים לנשום נשימות מהירות ושטחיות ואינם מנצלים את מלוא הפוטנציאל של הפחמן הדו חמצני בדם. הנשימה המומלצת ביותר היא הנשימה הבטנית, השולחת גם מסר מרגיע לגוף ולמערכת החיסון (בניגוד למצבים בהם בשל הפרעות בנשימה מקבלת מערכת החיסון תשדורת לפיה עליה להיכנס למצב של "כוננות").

7. שינה איכותית – כאשר הגוף חסר בשינה מספקת הוא מפעיל את המערכת החיסונית. ככל ששנתנו תהיה איכותית יותר, מערכת החיסון שלנו תפעל בצורה יעילה יותר. מחקרים מראים שאנשים הסובלים ממחסור בשעות שינה, בעלי סיכון גבוה יותר לתחלואה עקב חשיפה לוירוסים. כנ"ל גם לגבי יכולת ההתאוששות שלנו ממחלה. מתברר כי במהלך השינה משחררת מערכת החיסון ציטוקינים,  הללו מפעילים תגובת חיסון תאית או הומורלית, בהתאם לצורך.

8. פעילות גופנית על בסיס קבוע  – נמצאה כתורמת לרמות נמוכות של הפעלה חיסונית (הן מההיבט של השפעה מגינה מצד ציטוקינים והן מההיבט של מדדי CRP נמוכים), ללא קשר למשקל. ההמלצה היא על פעילות שבועית בהיקף כולל של שעתיים וחצי לפחות.

9. הנקה – מוסכם על הכול כי חלב אם הוא התזונה האופטימלית לתינוקות. מחקרים שונים הצביעו על התרומה של הנקה לבריאות הילודים. כך למשל, תינוקות יונקים נמצאו כבעלי תנגודת גבוהה יותר למחלות וזיהומים בהשוואה לתינוקות שצרכו פורמולה. גם בטווח הארוך, סיכוייהם של ילדים לפתח עד גיל 15מחלות כגון: סוכרת נעורים, אלרגיות, מחלות לב, טרשת נפוצה, סרטן ועוד – נמוכים, בהשוואה לניזונים מפורמולה.

10. תזונה עשירה בסיבים תזונתיים – מסייעת לעידוד מושבות חיידקים ידידותיים במעי, כנגד אוכלוסיות חיידקים לא רצויות (קנדידה למשל).

11. הימנעות ממצבים בעלי פוטנציאל לסטרס – מחקרים שונים הוכיחו כי אנשים הנמצאים תחת לחץ נפשי לאורך זמן, יש רמות גבוהות של ציטוקינים מחוללי דלקת בדם, בהשוואה לאנשים רגועים. כמו כן, נצפו אצלם רמות גבוהות של קורטיזול, שהינו בעל תפקיד חשוב בתגובות של מערכת החיסון ופעילותה. כידוע רמות גבוהות שלו עשויות לשבש ולהפחית את התגובה החיסונית.

12. מדיטציה – תרגול קבוע של מדיטציה נמצא כמסייע בהפחתת סטרס, חרדה וכבעל השפעה טובה על הפעילות החיסונית.  .

אכיניצאה לעורר את המערכת החיסונית

13. מזונות מומלצים לחיזוק מערכת החיסון – שום, בצל (כולל כרישה ועירית), ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, קייל), פירות יער (אוכמניות, פטל, חמוציות, דובדבן וכו'), רימון, עגבניה, פלפל, אבטיח, מלון, תפוח עץ, אגס, פירות הדר, ענבים (יין), ירקות ירוקים עליים –  שעשירים בנוגדי חימצון, אגוזים (מלך, ברזיל, שקדים)

14. צמחי מרפא – אכינציאה, אסטרגלוס, אכינציאה, אונה דה גאטו, סמבוק שחור, ציפורני חתול, פטריות (ריישי, מייטאקי ושיטאקי), אורגנו ועוד. באיורוודה מומלץ להשתמש בצמחים כגון: אשווגנדה, כורכום, שטאבארי, גודוצ'י, אמלה, טולסי, ג'ינג'ר  ועוד.

15. תוספי תזונה – ויטמין B (במיוחד  6B), ויטמין C, ויטמין D, ויטמין E, אומגה 3, אבץ, סלניום, מגנזיום, חומצה אלפא ליפואית, ברזל.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו