כרוב כבוש בקדירת חרס

כרוב כבוש בקדירת חרס

(הכמויות מתאימות לקדירת כבישה של 7.5 ליטר)

חומרים:
5-6 ק”ג כרוב טרי, קצוץ דק.
לכל ק”ג כרוב טרי יש להוסיף כף מלח (כ-15 גרם). רצוי מלח ים. ניתן להמיר את מלח הים בכף של זרעים כתושים של סלרי, קימל ושמיר.
.
ההכנה:
מסירים את כל העלים החיצוניים של הכרוב עד שמגיעים לשכבה יפה, טרייה, ופריכה. יש לחתוך את הכרוב לארבעה חלקים, לסָלֶק את ה”גזע” המרכזי ולחתוך את הרבעים לרצועות.

שלב החיתוך

שוקלים 1 ק”ג מהכרוב הקצוץ ומכניסים לקדירת הכבישה ומפזרים את המלח.

מהדקים את הכרוב שבקדירה (מומלץ בכף שטוחה מעץ או כלי לפירה) וממתינים ליציאת הנוזלים מהכרוב.
ממשיכים עם שכבה נוספת של כרוב (1 ק"ג) ומלח, עד שהקדירה מלאה כדי 4/5 מגובהה. עם כל שכבה שמכניסים לתוך הקדירה חוזרים על פעולת ההידוק בעזרת כף העץ.

מעיכה ודחיסה

מניחים כמה מגזעי הכרוב וכמה עלים חיצוניים שטופים ליצירת שכבה עליונה אחידה.

מניחים על הכרוב הקצוץ את שני חצאי המשקולת, כך שהמשקולת יכוסו ב- 3 ס”מ “מי כרוב”. אם חסרים נוזלים, בייחוד בירקות אחרים, הוסיפו מים קרים, שעברו הרתחה, כשריכוז המלח שבהם הוא 15 גרם מלח לליטר מים.

הנחת המשקולות

מניחים את המכסה על פי הקדירה וממלאים את השקע החיצוני במי ברז.

השאירו את קדירת הכבישה בטמפרטורת החדר (20-22 מעלות) במשך 2-3 ימים, מומלץ במטבח. כאשר נשמעים קולות בִעַבוּעַ בקדירה, תהליך הכבישה החל.

הידוק אחרון נוסף

זה השלב להעביר את הקדירה למקום קריר יותר (15-18 מעלות).

בחלוף 4-6 שבועות, בהתאם לחום שבסביבה, ניתן לאכול את הכרוב הכבוש מומלץ לשמור בצנצנות זכוכית אטומות שעברו עיקור, במקרר כאשר הכרוב מכוסה בנוזלים. בכל מקרה יש לשמור את נוזלי הכבישה לתהליך הכבישה הבא.

ניתן להוסיף תבלינים, צמחים או פירות, על פי ההעדפה האישית, כגון גרגרי ערער (juniper berries), זרעי קימל, שמיר, פלחי תפוח עץ, אננס וכדומה.

איטום סופי עם מים

כרוב כבוש ביין מכינים בצורה דומה. זהו הכרוב הכבוש המקורי, הסיני. במסגרת נדידת הכרוב מערבה, עם המוני המונגולים שכבשו את מרחבי רוסיה ואירופה, הוא שינה צורה. תושבי אוסטריה הם שהחליפו את היין במלח, כחומר כבישה.

במקום להוסיף את המלח – מוסיפים ליטר יין יבש, כמה פלחי תפוח עץ, ועל הכרוב מניחים עלי גפן.

הקדירות מגיעות בגדלים של 5 ליטר ועד 50 ונמכרות ברשת ספייסס, חכמת האדמה, משק ברזילי, אצל היבואן ואצל מספר נטורופתים ברחבי הארץ.