כלים מעשיים לשיפור ספיגת הויטמינים והמינרלים מהמזון
ההנחה כי אדם שאוכל בריא סופג את כל הויטמינים והמינרלים מהמזון אינה מדויקת. במאמר זה ננסה להבין כיצד נכון לאכול על מנת לספוג כראוי נוטריינטים חיוניים לגוף.
בפתיחת הרצאתו של ד"ר גיל יוסף שחר, נטען כי לרפואה הקונבנציונלית אין כלים לריפוי מחלות, כל שכן כלים מניעתיים למחלות כרוניות.
ההבנה שהתזונה הינה המפתח העיקרי לרפואה ומניעת מחלות הינה בסיס דבריו של ד"ר גיל יוסף שחר.
ד"ר גיל יוסף שחר, משלב בהנחייתו לתזונה נכונה את תובנותיו של הרמב"ם לענין תזונה נכונה. הרמב"ם בכתביו , סובר כי העיכול עלול להיפגם אף כשהמזון איכותי, על ידי אכילה בסדר לא נכון, או על ידי אכילת מזונות אשר לגוף לא נכון לאכול.
השאלה הראשונה והבסיסית שהרמב"ם עונה עליה הינה, מהי כמות המזון הרצויה לאכול על מנת לספוג טוב את המזון? המענה לכך הוא, "שלא ישבע האדם". במידה ומגיעים לתחושת השובע, הקיבה נמתחת מעבר לגודלה המקורי, וכן העיכול נפגם.
על מנת להבין זאת חשוב לדעת כי בקיבה מתחוללים שני תהליכים:
התהליך הראשון – פירוק המזון על ידי אנזימי עיכול וחומצות. כאשר יש מזון רב מדי בקיבה, חלק מהמזון עלול לא להתפרק כראוי וחלקי מזון שלמים עלולים לעבור למעי הדק ללא פירוק, מה שגורם בין היתר לכניסת רעלים.
התהליך השני – הקיבה אינה רק אוגרת מזון אלא גם בעלת שרירים טבעתיים העוזרים בתנועתם לאפשר את המגע בין המזון לאנזימים ולחומצות. כשהקיבה מלאה מדי, יכולת הקיבה לתנועתיות מספקת נפגמת וגם כאן אין פירוק יעיל של המזון וספיגת הויטמינים לקויה.
מכאן לומדים, כי יש להקפיד לא למלא את הקיבה.
אם כך, מהי המידה הנכונה לצריכת מזון?
אז כמה לאכול? צילום: unsplash
איך וכמה לאכול – טיפים בסגנון הרמב"ם
על פי הרמב"ם הקיבה צריכה להיות רבע ריקה. יש לסיים את הארוחה כשאינך רעב ואינך שבע, כך העיכול יהיה במצב אופטימלי. וכן, מוסיף בכתביו הרמב"ם כי אכילה מרובה הינה הרקע לכל המחלות.
כאן העלה ד"ר גיל יוסף שחר שאלה מעניינת עם תשובה מפתיעה. "מה עדיף? צריכת מעט מזון מזיק או צריכת הרבה מזון בריא?".
התשובה הפתיעה רבים – צריכה מועטה ממאכלים רעים. אמנם המזון מזיק אך עיכולו טוב. הגוף עם מעט מזון מזיק בתדירות נמוכה מסוגל להסתדר ולהפריע את הרעלים מהגוף. לכן יש לאכול מתוך מודעות.
כאן מגיעה השאלה השניה, באיזה אופן יש לאכול? כאן מביא ד"ר גיל יוסף שחר את כתבי קיצור שולחן ערוך לכתביו של הרמב"ם – העיכול מתחיל כבר בפה: באופן כימי – על ידי אנזימי רוק ובאופן פיזיולוגי על ידי השיניים. לכן יש להבין לעומק נזקים של אי לעיסה מספקת.
קיימים אנזימי עיכול רבים ומינרלים רבים שמייעלים את העיכול כבר בלוע ובלעיסה הראשונית. כאשר מזון לא נלעס במידה מספקת ונאכל מהר מדי אנו עלולים לסבול מהנזקים הבאים:
אי פירוק מזון וספיגת רעלים, חוסר ספיגה של רכיבי מזון חיוניים, הפרשת חומצה מרובה מהקיבה הגורמת לצרבת, דלקות בושט ועוד.(בלעיסה מרובה הפרשת החומצה מתמעטת)
ניוון בלוטות הרוק, דלקות שיניים וחניכיים, עייפות לאחר הארוחה, השמנה ועוד.
בשנים האחרונות גילו את הקשר בין מהירות האכילה להשמנה.
ההורמון גרלין ברובו מיוצר בקיבה, ככל שההפרשה ממנו גדולה , תחושת הרעב בגוף תגדל. ההורמון מופרש מהקיבה לכלי הדם ומועבר למוח.
במחקר משנת 2011 , נמצא כי אכילה איטית מפחיתה את רמת ההורמון ב42% במהלך היום. וכך תחושת הרעב פוחתת.
כולנו מתמודדים עם הצורך לעיתים לאכול ארוחה לילית. עד לאחרונה היו שתי אסכולות , אחת הטוענת כי אסור לאכול בלילה- השרירים רפויים ואינם פעילים על כן המזון נרקב והעיכול נפגם.
האסכולה השניה סברה כי בערב דווקא הגוף רפוי משאר ענייני היום ויש זמן לעיכול ראוי בלילה.
לאכול בלילה – האם זה מומלץ?
(123RF)
הרמב"ם מנחה: לא לאכול לפני השינה
על פי הרמב"ם ראוי ונכון לאכול ארוחת ערב ולהמתין 3-4 שעות עד שהולכים לישון.
על פי מחקר שנעשה בעזרת קפסולת מצלמה שחדרה למערכת העיכול גילו כי מערכת העיכול בעת השינה מפסיקה לעבוד.
אם כך, אם נאלץ את הגוף לעכל מזון בלילה באופן קבוע, תפקוד מערכת העיכול יהיה פחות טוב ועלולות להגרם התופעות הבאות:
עצירות, בעיות ספיגה, צרבות (במצב שכיבה כל מזון ונוזל עלול לעלות מעלה ולעבור כל מחסום כשהשריר רפוי) הפרעה לניקוי רעלים, עליה במשקל, עייפות, פגיעה במערכת החיסון.
כיצד פוגעת אכילה לילית במערכת החיסון?
כפי שידוע, מערכת החיסון פועלת במיטבה בלילה בזמן השינה. אדם שאוכל לפני השינה מוסיף משימה נוספת על הגוף וכך עיכול המזון והאנרגיה לשם כך, באה על חשבון שפעול מערכת החיסון.
אם כך, כל מזון קטן עלול לפגום בתהליכים הטבעיים של הגוף לקראת השינה. לכן רצוי רק לשתות לפני השינה שתייה שאינה ממותקת כגון מים, חליטות צמחים ללא סוכר.
לענין שינה קצרה כגון שנת צהריים, מוסיף ד"ר גיל יוסף שחר שהרמב"ם מציין כי זה אף עוזר לעיכול.
ומי לא מעוניין לדעת מה הדין לגבי ילדים? כיצד ניתן לתת לילדינו ארוחת ערב ולחכות 3 שעות לפני שירדמו? כאן אומר ד"ר יוסף שחר כי אין בעיה שישנו שעה שעתיים לאחר הארוחה. מערכת העיכול אצלם עובדת אחרת ממבוגרים.
לקראת סיום ההרצאה מגיע הפן הנפשי לאכילה שלנו. מתוך ספר "קהלת" מכתביו של שלמה המלך ניתן ללמוד כי יש לאכול כששמחים. השל"ה מפרש זאת שבאכילה בשמחה יש תיקון גוף ונפש. המזון מתעכל טוב. כשדואגים – העיכול נפגם.
כשהמצב הנפשי ירוד- פחות דם זורם, מה שפוגם בספיגה. מכאן עדיף לא לאכול בכעס או בדאגה.
אם כך, מתי השובע ? על פי המדע, בארוחה רמת הסוכר עולה בדם, ותאי ביטא בלבלב אחראים לויסות הסוכר על ידי הפרשת אינסולין להכנסת הסוכר לתאים.
תאי הביטא גם מפרישים הורמון אמילין (Amylin) שתפקידו לווסת את הסוכר על ידי מניעת הגעת הסוכר לדם. תהליך זה מתבצע על ידי האטת ריקון הקיבה, עיכוב הפרשת חומצת קיבה, מיצי מרה ואנזימי עיכול. האמילין חודר למוח ויוצר הפחת ברצון לאכול. אם כך, ברגע שהאמילין חודר למוח זהו הרגע בו אנו חשים כי השובע הגיע.
טיפים לאכילה נכונה
להמנע ממילוי הקיבה, לעיסה מרובה, לא לאכול לפני השינה, לאכול בשמחה, להשמיט סעודה אחת בשבוע.
