יש לך מבנה גוף אגסי? חשוב שתדעי
מבנה הגוף שלך אגסי? קרוב לוודאי שכרגע את חשה שביעות רצון ממצב הבריאות הכללי שלך. למדת כי השומן באזור האגס שלך, כולל אותן "ירכיים אימתניות", בעצם מגן עלייך ממחלת לב, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. ההרכב ההורמונאלי של גופך אף מציב אותך בסיכון נמוך יותר לסרטן שד ולסרטן רירית הרחם. כל המחלות האלה גורמות למקרי מוות רבים. כאשר אני מביטה באשת אגס, אני רואה מולי אישה שיש לה סיכויים רבים לחיות בגיל 80, 90 ואף יותר. אומנם את נתונה בסיכון גבוה יותר לדלדול עצם ולדליות, אך אלה אינן מחלות מסכנות-חיים. יש לך ביולוגיה מבורכת.
עם זאת, לנשות אגס רבות קשה להיות אסירות תודה על היקף הירכיים שלהן. אני מבינה זאת, ותכננתי את הדיאטה לנשות האגס כדי לתת לך את ההזדמנות הטובה ביותר לרזות. אולם, דאגתי העיקרית מופנית לבריאות הכללית שלך. נשות אגס הן בריאות בדרך כלל, אך אם את בעלת עודף משקל וגופך על סף שינוי צורתו לתפוח (יחס מותניים-ירכיים של 0.78 או יותר), אני רוצה לסייע לך לעצור את התהליך הזה.
אני פיתחתי תכנית דיאטה שמסייעת לנשות האגס להפחית את הסיכון שלהן לדלדול עצם, לשמור על צפיפות העצם הנוכחית שלהן, למזער את השפעותיהן של דליות ולהפחית את כמות השומן התת-עורי. זוהי דיאטה מחמירה הרבה פחות מזו של נשות התפוח, משום שהצרכים התזונתיים של נשות האגס דוחקים פחות. אלה הם הגורמים המבדילים את הדיאטה הזו מדיאטות אחרות:
- אין צורך במדידות, שקילות וחישובים.
- לא תחושי רעב, משום שישנם מאכלים מסוימים שתוכלי לאכול ללא הגבלה.
- מניעת דלדול עצם מהווה מרכיב חשוב בדיאטה.
- תוכנית זו עונה על צורכי הבריאות של נשות אגס לכל אורך חייהן. אין מקום לדאגה בדבר השפעות לוואי של התוכנית או בדבר משך הזמן שניתן ליישם אותה.
בעיית דימוי הגוף
הגוף דמוי האגס זכה להערצה במהלך ההיסטוריה. התבונני בפסלים ובציורים כמעט מכל תקופה שהיא, ותראי נשים נפלאות בעלות ישבנים מעוגלים וירכיים רחבות. גם השירה האדירה את צורת האגס. שימי לב לדימויים המופיעים בשיר "הרוחצת", שנכתב על ידי איימי לואל (1925-1874):
"גופך הבוהק, העירום מתקרב, מרפרף על פני העלים… חוגג בעגלגלות חלקה, רכה, קצותיו שנהב לבן. קרירה, מושלמת, גון-שושן בשפתייך, בשדייך, מפציעה מבעד לירוק בכדוריוּת שופעת של פרי בשל".
שפעת הבשרים היא המגדירה את חושניותו של השיר. היא מעלה על נס את המאפיינים הנשיים, את נצחונו ההנדסי של הטבע, המשכיל לשלב יופי עם פריון. בעת שהשיר הזה נכתב ובמשך מאות בשנים קודם לכן, קימורי הגוף משלו באמות המידה ליופי.
ואז הגיעה טוויגי.
לאלה מכן שלא היו בסביבה בשנות ה-60: טוויגי הייתה דוגמנית בעלת שם בינלאומי שנראתה אף יותר מזת-רעב מקיית מוס בשיא קריירת הדוגמנות שלה. כך החלה אופנת המראה הכחוש, הגרמי, שממשיכה להיות רווחת גם כיום. כמעט בלתי אפשרי עבור אשת אגס להיות בעלת גוף המתאים למסלול הדוגמנות. הגזרה ה"נחשבת" כיום (מזה 40 שנה ויותר) כוללת ירכיים צרות, ישבן קטן ורגליים ארוכות ורזות. זהו גוף בצורת בננה, כלומר תפוח רזה. אין פלא שנשות אגס חשות לעיתים קרובות כמו האחות החורגת המכוערת בנשף.
פחות אגסיוֹת מתמיד
חוקרים שאוהבים לעקוב אחר סטטיסטיקות בדקו את דימוי הגוף הנשי הנחשב לאידיאלי בחברה, כדי לזהות מגמות של שינוי לאורך השנים. הם פרסמו תוצאות המספרות סיפור שנשות האגס כבר מכירות: גוף האגס איננו עוד הנחשק ביותר. בין 1953 ל-2001 גדל היקף מותניהן של נערות האמצע של פלייבוי, וממדי הירכיים שלהן הצטמצמו. גם בקרב הזוכות בתחרות מיס-אמריקה בין השנים 1970 ל-1990 חלה התרחבות הדרגתית של היקף המותניים. מחקר שעקב אחר דוגמניות אופנה בריטיות בין השנים 1967 ל-1987 מצא כי אפילו קבוצת העילית הזו הפכה "צינורית" יותר – ממדי החזה קטנו והיקף המותניים גדל. גם סקירה של צילומים במגזינים שיצאו לאור בשנים 1990-1970 גילתה כי צורות הגוף של דוגמניות הפכו עגולות פחות במשך הזמן ויחס המותניים-ירכיים שלהן גדל באופן משמעותי. פירוש הדבר הוא ש"כדוריוּת שופעת של פרי בשל" אינה מוערכת עוד.
קיימים סימנים לכך שהדבר עשוי להשתנות. חלה עלייה בביקוש לדוגמניות בעלות מידות מעט גדולות מהרגיל – החל מכאלה במידה 38. כמה שחקניות אמיצות שהן נשות אגס, למשל ליב טיילר וקיית וינסלט, נאבקות במוסכמות בכך שהן דוחות בקשות להפוך כחושות וגרמיות למען הקריירה שלהן (ונראה שהקריירה שלהן מצליחה לא רע). עם זאת, עדיין הדוגמניות המובילות ברוב המגזינים וחוברות האופנה הן בעלות מראה רזה ואנדרוגני. לא נותר לי לחשוב אלא שהפגם הזה בהבנה האסתטית קשור יותר לקפלי האריג של הבגד מאשר למראה הגוף האנושי.
צילום: pixabay
הפנמת הדימוי
תרבות הגרמיוּת הזו הנה בעלת השלכות לא נעימות מבחינת נשות האגס. נראה כי נשות אגס נוטות לפתח יותר קשיים פסיכולוגיים הקשורים לצורת הגוף, ואלה עלולים לגרום להתפתחות של הפרעות אכילה. חוקרים באוניברסיטת ייל מצאו כי נשות אגס מגלות פחות שביעות רצון ביחס לגופן וחייהן, וכי ההערכה העצמית שלהן נמוכה מזו של נשות תפוח. נראה כי להפחתת כמות השומן בגוף יש משמעות פסיכולוגית עצומה עבור נשות אגס. הן מוטרדות מממדי האגן, הירכיים והישבן שלהן במידה הפוגעת בתפישת המציאות שלהן. כשהן מתבקשות להעריך את מידת עודף המשקל של איברים מסוימים בגופן, נוטות נשות אגס לתת הערכות מוגזמות. הן חשות רחבות הרבה יותר ממה שהן באמת. מבחינתן, ירכיהן אינן חושניות אלא "אימתניות" – ביטוי שמזמין דימויים בסגנון "פארק היורה", של נשים שממדי ירכיהן כה עצומים עד שהאדמה רועדת בעת שהן פוסעות עליה. הבעיה היא שנשים מתבגרות וצעירות שאינן מרוצות מגופן, נוטות לפתח הפרעות אכילה, כולל אנורקסיה ובולימיה. בקרב נשים בוגרות יותר עלולים רגשות אלה לגרום לתחושת חוסר ערך ולדיכאון.
אני מעלה את הדברים הללו כאן, משום שאני סבורה שמרכיב חשוב בבריאותה של אשת האגס הוא ההכרה באופן שבו החברה תוקפת את צורת גופה, הצורה שהטבע הועיד לכל הנשים. עלינו למצוא דרכים לסייע זו לזו לקבל את גופנו וללמוד לאהוב, או לפחות להעריך, את השומן בפלג הגוף התחתון, אשר צפוי להגן עלינו מפני מחלת לב וסוכרת מסוג 2. אם את אשת אגס טיפוסית, סביר להניח שהנך בריאה מאוד, גם אם את בעלת עודף משקל ניכר. רבים מנזקי הבריאות הכרוכים בהשמנת יתר עשויים שלא לפגוע בך לעולם, משום שבעייתך אינה עודף של שומן תוך-בטני, אלא שומן באזור האגס. זוהי הזמנה לשמוח. ייתכן כי את חשה שאין בכך נחמה על היותך מחוץ לנורמות האופנה, אך כשתגיעי לגיל 70 בעודך פעילה ובריאה, את עתידה להודות לירכייך.
המידע באדיבות הוצאת פוקוס והוא מהספר – האם את תפוח או אגס?.
בשבועות הבאים תוכלי לקבל עוד מידע מועיל:
- להימנע מהוספת משקל עודף, שעלולה לגרום לגופך לשנות את צורתו לתפוח.
- להבין כיצד להפחית שומנים מפלג הגוף התחתון שלך.
- לשפר את הבריאות הכללית ואת המרץ שלך תוך כדי הפחתת שומן.
- לצאת ממעגל הייסורים של הדיאטות, ולהצליח סוף-סוף.
