טיפול טבעי במחלות מעיים ותמיכה במערכת החיסון

מאת: תזונה פלוס - כתב עת בנושא תזונה ובריאות טבעית

איך לעשות טוב למערכת העיכול שלנו? צילום: 123RF

חיידקי המעיים החיוביים חשובים ביותר לבריאות. אך אם מרבים באכילת מזונות מתועשים ומזונות מכילי סוכר וקמח לבן, יש קודם כל פגיעה בחיידקי המעיים החיוביים. במקומם מתרבים פטריות קנדידה, חיידקי הליקובקטר, שמרים ופטריות מזיקות אחרות. סוכרת יכולה להתפתח יותר מאוחר, אבל גם זה צפוי עם תזונה גדושת סוכרים ופחמימות ריקות. עם אכילת מזון בריא, יש ריבוי של הבקטריות הטובות ואלו תורמות תרומה מרכזית לבריאות. כך, יש פחות השמנה,  פחות מצבי סינדרום מטבולי ופחות מחלות לב.

תפריט נכון חשוב מאוד לתינוקות ולילדים – העדרו עלול לגרום להם בין השאר להפרעות קשב ולמידה ואף לבעיות נפשיות. מחסור בחיידקי מעיים חיוביים יכול להוביל למצבים של מעי רגיז, מחלת קרוהן ולקוליטיס כיבי. יכולים להיות כאבי בטן, אפילו קשים, אובדן משקל, עייפות, בחילות וחום.

קוליטיס כיבי ומחלת קרוהן הן מחלות אוטואימוניות שאם אינן מטופלות, יכולות לגרום לתוצאות חמורות. יכולה להיות סתימת מעיים, מעי חדיר ועד לסרטן המעי. יש גם יותר בעיות שלד. קוליטיס כיבי הוא סיבה רבת משמעות לאובדן מסת עצמות. יכולה להתפתח גם מחלת פרקים, ראומטואיד ארטריטיס. בקטריות מעיים חיוביות מפעילות את התאים האוסטאובלסטים בגוף, תאים בוני עצמות. כמובן שיש עוד סיבות לדלקת פרקים ולאובדן מסת עצמות, כמו למשל רמת ויטמין D ירודה ומחסורי סידן ומגנזיום בתפריט.

החיידק, מיקובקטריום פאראטוברקולוזיס, מועבר  עם  שתיית חלב  פרות.  הוא מונע  בעד כדוריות הדם הלבנות להרוג חיידקי אשריכיה קולי, המצויים אצל חולי מחלת קרוהן. מחסור בחיידקים חיוביים מסוג ביפידובקטריות גם הוא סיבה למחלת קרוהן. למען קיום והעשרת חיידקי המעיים החיוביים חשוב מאוד לאכול כמות רבה של סיבים. מצבם של חולי קרוהן השתפר כאשר הם אכלו מזון ללא שמרים, בעיקר ללא שמרי מאכל ושמרי בירה. צירוף של הימצאות קנדידה, אשריכיה קולי וסרטיה מרצסצנס גורם למצב דלקתי במעי שהחמרתו מהווה סיכון למחלת קרוהן.

לחיידקי המעיים יש השפעה רבה על יכולתה של המערכת החיסונית להגן על הגוף בפני מחלות שונות. הימצאות של חיידקים גורמי מחלות במעי יכולה לקדם גם מחלות אלרגיה, מהן סובלים כ- 1%-3% מהמבוגרים וכ- 4%-6% מהילדים. טיפול עם בטאין הידרוכלורי ו/או האנזימים הצמחיים פפאין וברומלין, יכול לעזור בריפוי אלרגיות וכן בריפוי מחלות אוטואימוניות. מרבית האלרגיות הן למזונות מכילי גלוטן, חלב ומוצריו, בוטנים, סויה וחלק מן היצורים הימיים. עודף  היגיינה ומגע עם חומרי ניקוי מבוססי כימיקלים מהווים סיבה ניכרת להתפתחות אלרגיות. מגע עם חיידקים  הכרחי להפעלת המערכת החיסונית, לא עודף סטריליות! בילדות, מגע עם חיידקים, בכל  זה חיידקי מחלות, הכרחי למניעת מחלות אלרגיה בהמשך החיים.

לשם טיפול במחלת קרוהן  הכרחי לקחת תכשירי חיידקים  פרוביוטיים, המבוססים על חיידקים חיוביים טריים, או לצרוך, בהדרגה ובזהירות, מזונות צמחיים מוחמצים או יוגורטים צמחיים. לאכול מזונות שיעזרו להתפתחותם של חיידקים אלו בגוף, בכלל זה שפע של ירקות מכילי סיבים. במקביל, יש להימנע מעודפי סוכר, מזונות מתועשים, דגנים מלוטשים, טיפולי אנטיביוטיקה, מים עם כלור ופלואור, רעלי חקלאות ומוצרי חלב. מעבר לתזונה טבעונית מלאה, מאוזנת וללא מחסורים ועם תוספי המזון המתאימים, תצמצם במידה דרסטית את החשיפה לכל הגורמים המזיקים האלו.

סימנים לבעיות בפלורת המעיים יכולים להיות גזים, עצירות או שלשולים, בחילות, עייפות, כאבי ראש ולהיטות לסוכרים. צריכת יוגורטים צמחיים, שאיתם יש להתחיל בזהירות רבה וירקות מוחמצים ביתיים, מירקות אורגניים וכאלו שלא פוסטרו עם סוף ההחמצה, כל אלו יעזרו לשיקום אוכלוסיית חיידקי המעיים. יש מספר סוגי פירות גרגרים שתורמים לפלורת המעיים. העיקרי שבהם הוא   בלוברי, בו יש גם סיבים שמזינים את חיידקי המעיים. שמן קוקוס חשוב אף הוא. יש לו יכולות של קטילת חיידקי מחלות, וירוסים מזיקים ופטריות מזיקות. עוזרים גם שמני אומגה-3 מאצות ים, כרוב עלים, ברוקולי, זרעי פשתן טחונים וזרעי צ'יה מושרים במים נקיים. אין ערוך גם לחשיבות של ויטמין D, דרך חשיפה לשמש ובנטילתו כתוסף יחד עם ויטמין K2. מחסור בו חושף את הגוף למחלות רבות.

ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D מתוך המגזין "תזונה פלוס", גיליון 103

מקורות

Ccfa.org, The Facts About Inflammatory Bowel Diseases C. Kresser September 28, 2016
Gut July 2015;64(7):1072-81
Journal of Translational Medicine 2016; 14: 233
Immunity 2016;44(4):875–888
Annals of the New York Academy of Sciences 2016 Jan;1364:11-24
Journal of Experimental Medicine 2000 Jan 17;191(2):275-86
Journal of Pathology 2002 Oct;198(2):220-7
Gastroenterology November, 2007; 133(5):1487-98
Nature 2009;461(7268):1282–1286
mBio September 20, 2016; 7(5): e01250-16

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו