חשבתם לעשות דיאטה אחרי החג? תחשבו שוב
דיאטה אחרי החג? צילום: pexels
אורח החיים המודרני כולל לרוב שהייה ממושכת מול המסכים בישיבה, מיעוט תנועה, אכילת מזון נגיש, מהיר, מעובד (מאובד) ומתועש ומעט פעילות גופנית (אם בכלל).
כל אלה ועוד מהווים סיבה מרכזית למגיפת ההשמנה שהולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות ולקורונה השפעה לא קטנה (אך לא רק).
גם בקרב ילדים נרשמת מגמת עלייה.
מי מאיתנו לא החליק על גלגיליות ושיחק משחקי ילדות? דג מלוח, עמודו, קלאס, מדרכות, מחניים, מחבואים, קפיצה בחבל…
זכרונות מתוקים שהעלו בי את אוטו הגלידה שהסתובב ברחובות ולעיתים הייתי רודפת אחריו (אפילו שעברתי מספר קיוסקים בדרך) העיקר לקנות אצלו.
"אוטו גלידה" הוא היסטוריה ויחד איתו אצל רוב הילדים גם משחקי הילדות.
רבים מהילדים בעידן המודרני מעדיפים לבלות שעות רבות מול המסכים במקום לצאת החוצה ולשחק עם חברים (לא כולם, כמובן).
כשעיקר הפעילות של הילדים היא מול המסך, זו בעיה. צילום: pixabay
כולם עושים "דיאטה"
מעטים המטופלים שפגשתי בקליניקה ומעולם לא עשו "דיאטה".
בפגישות איתם אני פוגשת את עצמי (דרכם) בכל פעם מחדש ונזכרת באותן סיטואציות משותפות.
בין אם מדובר בצורך בריאותי, רצון להראות כמו הבחורה בפרסומת, טרנד כזה או אחר… דיאטה לרוב תתחיל ותסתיים באותה הנקודה. מה הסיבה?
דיאטות קיצוניות או כאלה שאינן מותאמות לנו אישית ספק אם יעזרו לנו להשיג את מטרתנו ולשמור על ההישגים לתמיד.
תעשיית הדיאטות בארץ ובעולם כולו משתנה ומתעדכנת ללא הרף.
קיימים סוגים שונים של דיאטות, טובות יותר וטובות פחות עם ובלי עזרים.
מכל המבחר הרב שקיים איך נדע מהי הדיאטה הטובה ביותר עבורנו?
מה לגבי הקשבה למנגנון הרעב והשובע?
לוקחת אתכם עוד כמה שנים אחורה.
כילדה הייתי שדופה, ממש מקלונת.
היום אני מבינה שאכלתי מתוך תחושת רעב ושובע.
אני זוכרת שהיה לי דפוס אכילה שלצערי התערער עם השנים: בכל יום אחרי בית הספר הייתי צועדת לעבר ביתה של סבתי זכרונה לברכה.
עם הכניסה לרחוב, ריח נפלא של אוכל ביתי וטעים עלה באפי.
געגועים לאוכל של סבתא. צילום: unsplash
אכלנו תמיד בשעה קבועה ארוחה משותפת כשברדיו התנגן "בחצי היום".
סבתי היתה מגישה לי צלחת ועליה מגוון רחב של מזונות.
לא זכור לי שהיו מונחים סירים על השולחן ושנזקקנו לקחת עוד תוספת.
תמיד קראו לי "האוכלת בתשלומים".
את הארוחה אותה הוגשה לי על הצלחת אכלתי בפרקי זמן.
בכל פעם כשהרגשתי שובע הנחתי את הצלחת במקרר וחזרתי אליה כשהייתי שוב רעבה.
מתי לאחרונה אכלתם ארוחה והפסקתם ברגע שהרגשתם שובע?
מאז מודה שההרגלים הטובים שהיו לי עברו תהפוכה.
קלקול בהרגלים הוביל לקלקול בבריאות
אט אט, עם השנים, הרגשתי כיצד הכמות אותה אני אוכלת עולה.
סוג המזון גם כן השתנה והפך ברובו פחות בריא.
גופי התמלא.
לא הייתי אותה ילדה רזה, הפכתי לנערה מלאה.
המשקל עלה ואיתו ההרגשה הלא טובה פיזית ונפשית.
"פתאום צצו" כל מיני בעיות בריאות.
חלקן היו כאבי ראש, כבדות, עייפות, חוסר ריכוז, נפיחות, בעיות במערכת העיכול ותת פעילות של בלוטת התריס.
אל עולם הבריאות הגעתי אחרי שנים של ניסיונות כושלים והרבה סבל.
מורן איינשטיין כנערה. צילום מאלבום פרטי. צילום רקע: pexels
למאמרים נוספים בנושא:
איך לעבור את החג בלי לעלות במשקל
דיאטה = סבל?
דיאטה תמיד נתפסה אצלי כשלילית.
היא היתה חלק מחיי כמתבגרת.
שנאתי אותה ולמרות הכל ניסיתי סוגים שונים של דיאטות.
סבלתי פיזית ורגשית. בכל רגע של שבירה כעסתי על עצמי.
את הדיאטה הראשונה שלי "מצאתי" תלויה על המקרר.
אמא שלי התנהלה לפי תפריט מסויים שמהר מאוד התחלף בתפריט אחר, וכך מצאתי את עצמי נשאבת לתוך אותו מעגל מסחרר.
מלבד דיאטות חיפשתי פתרונות "בזק" כדוגמאות שייקים מאבקות כתחליף לארוחות, כדורים "סופחי שומן", דיאטות "מונו", הגבלת קלוריות, ספירת נקודות, 6 ארוחות ועוד.
בשונה מהצורה בה המילה דיאטה מתפרשת אצל רבים, פירוש המילה הוא: "אורח חיים תזונתי, תפריט מזונותיו של אדם בהתאם לצרכיו".
אם כך מדוע רובנו מפרשים אחרת את המילה "דיאטה"?
דיאטות נוקשות, קיצוניות או כאלה שלא הותאמו לנו אישית לרוב יהיו זמניות.
תמיד נמצא את הדרך לסטות מהן ולחפש את פתרון הקסם הבא.
אני מניחה שרבים מכם מזדהים ואם לא, זכיתם!
ולאלה מכם שמרגישים כמוני, בכתבה הבאה אעלה את המלצותיי לאורח חיים בריא ושמירה על משקל תקין.
