"התפוח לא נופל רחוק מהעץ" – האם נכון גם לגבי הבריאות שלנו?
"התפוח לא נופל רחוק מהעץ" - האם נכון גם לגבי הבריאות שלנו? צילום: pixabay
אם נסתכל על בעיות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם, נוכל לראות שהרקע המשפחתי לרוב משפיע.
אם הורינו סבלו מבעיות אלו, ייתכן שגם לנו יהיו ערכים מעל הנורמה.
הפרעת קשב וריכוז גם היא לרוב "עוברת" במשפחה ונמצא שלפחות אחד ההורים וחלק מהילדים סובלים מכך.
מיגרנה, כאשר מופיעה בגיל צעיר, גם היא לעיתים קרובות תמשיך לדור הבא ותשפיע עליו.
ואלו רק מספר דוגמאות.
לא רק את המראה ירשנו מהורינו. צילום: pexels
האם זה אומר שגורלנו נחרץ? שאין לנו מה לעשות כדי לשנות את זה?
אני שמחה לספר לכם שלא כך הדבר.
שנים חשבתי שעודף השומנים בדם שלי הוא תוצאה של רקע גנטי.
לא ידעתי שאני יכולה לשנות את זה.
לאחר שלמדתי, שיניתי את התזונה והורדתי מזונות שלימים הבנתי שאינם טובים לי (הם בדרך כלל אלה שאנו אוכלים הכי הרבה).
בבדיקות המעבדה הבאות ראיתי שהשומנים ירדו.
בנוסף, קרו עוד דברים מעניינים.
השינוי בתזונה הביא לשיפור במדדי הסוכר (גלוקוז) ובמדדי בלוטת התריס.
נקע חוזר שהיה לי אחת לכמה חודשים, ללא סיבה ברורה, חלף.
לשמחתנו הרבה, אנו יכולים לשנות ולהתאים את הסביבה שלנו כדי להימנע מאותן בעיות או לנהל אותן בצורה טובה יותר ולמזער את ההשפעה שלהן על חיינו.
יש לנו את הכוח לשנות! צילום: pexels
קוראים לזה אפיגנטיקה
השילוב של ההשפעה הגנטית וההשפעה הסביבתית נקרא "אפיגנטיקה".
כיום אנו יודעים שהסביבה משפיעה רבות על ביטוי הגנים שלנו.
לדוגמה: ניקח רגישות לחלב שיש להרבה מאיתנו.
אם היינו גרים במקום שלא צורכים בו חלב כלל, הגן הזה לא היה בא לידי ביטוי ולא היינו יודעים שאנו רגישים לחלב.
רק כשאנו נחשפים לחלב, הוא מופעל.
כך נוצרת שרשרת אירועים שלבסוף גורמת לתסמינים מסוימים, בעקבות החשיפה לחלב.
את האפיגנטיקה חוקרים כבר מעל עשור.
יחד עם זאת, עדיין אין קווים מנחים והתייחסות מספקת לדרכי מניעה.
כפי שאנו יודעים, את הגנטיקה, נכון להיום, לא ניתן לשנות.
אולם את הסביבה – כן. שם הכוח שלנו.
אנו צריכים להיות ערים לבעיות מהם אנו סובלים.
אל תניחו שזה מקובל, רגיל ומתבקש להרגיש רע, בגיל צעיר או מבוגר.
כשנשים לב לעצמנו, לבריאות שלנו, לסביבה שלנו ולמה שעשוי לגרום לנו לנזק, נהיה חכמים יותר לגבי איך להתנהג ולמזער את החשיפה שלנו לגורמים אלה באופן ישיר.
במקום להמשיך לסבול, בואו נחשוב מה בסביבה שלנו אנחנו צריכים לשנות. צילום: 123RF
למאמרים נוספים בנושא אפיגנטיקה:
אז איך נשנה את הסביבה כדי להיטיב עם בריאותנו?
כשאנו אומרים סביבה, הכוונה היא לאורחות החיים שלנו ולחשיפה שלנו לגורמים שונים אשר עשויים להזיק לנו.
אלו כוללים, בין השאר:
- סטרס
- אירועים טראומטיים
- תזונה
- שינה
- עישון
- פעילות גופנית
- פעילות קוגניטיבית
- חבלת ראש
- זיהומים כרוניים
- חשיפה לחומרים רעילים, כמו: מתכות כבדות, עובש, חומרי הדברה ועוד.
כל אלו משפיעים על בריאות הגוף והמוח שלנו.
ככל שנשמור על בריאותנו מגיל צעיר, נצליח לחיות ולהתבגר בצורה טובה ונעימה יותר ועם פחות חולי.
חשוב לציין ששילוב בין אורחות חיים מזיקים כמו עישון, היעדר פעילות גופנית, היעדר פעילות קוגניבית וחברתית, תזונה לקויה עם ריבוי מתוקים ואוכל מעובד, יחד עם חשיפה לסביבה של עובש או מתכות, יגרמו לנזק גדול יותר מאשר כל אחד מאלו לבד.
לעיתים, אם נשפר את אורחות החיים, נצליח כבר לראות שינוי כלשהו במצב.
חלק מהחשיפות האלה ניתן לראות בבדיקות מעבדה פשוטות וחלקן ייראו רק בבדיקות מעבדה ייחודיות שאינן מבוצעות בארץ (נכון להיום).
שינוי באורחות החיים יכול להוביל לשיפור מורגש בבריאות ובתסמינים. צילום: pixabay
מה לגבי מחלות ניווניות כמו אלצהיימר?
האם ילדים של חולים הם בסיכון מוגבר?
לצערי, התשובה היא כן.
אנו יודעים היום שאם בן משפחה חלה בדמנציה לפני גיל 65, זה מעלה משמעותית את הסיכון שאחד או יותר מילדיו יפתחו גם דמנציה בעתיד.
למעשה, אנו רואים היום גם מקרים של הורים שחלו בגיל מבוגר מ-65, וכבר יש סימנים של ירידה קוגניטיבית אצל הצאצאים.
זאת בשל רקע משפחתי של בעיות שונות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים ואורחות חיים מזיקים, אשר הינם בעצמם גורמי סיכון לירידה קוגניטיבית.
לכן, יש סיבה טובה לאזן ולשפר את אלה מבעוד מועד כדי להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית בעתיד.
למרבה הצער, כיום ירידה קוגניטיבית הפכה נחלת הכלל.
היום, יותר ממה שידענו בעבר – גם אנשים בגילאים צעירים מרגישים פחות חדים, יותר עייפים, פחות מרוכזים ויותר מתקשים בשליפת מילים ושמות.
צעירים היום מרגישים יותר עייפים ופחות חדים מבעבר. צילום: pexels
גורמים סביבתיים כמו אלה שציינתי אינם באים לידי ביטוי בבירור הרפואי הסטנדרטי (נכון להיום).
על כן, במידה ויש חשיפה ידועה לגורמים מזיקים יש להעלות זאת גם בפני הצוות הרפואי.
החוק הראשון בכל מצב של חשיפה לגורם מזיק, הוא לצאת מאיזור החשיפה.
לסיכום
אז כן, התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
גם בענייני בריאות וחולי, אנו יורשים לעיתים גנים פחות טובים מהורינו.
על כן אנו צריכים להלחם בכך עם שינוי והתאמת הסביבה שלנו.
כך ניצור לעצמנו סביבה טובה יותר לעתיד טוב יותר.
הכותבת היא ד"ר קארין אלמן שינה, מומחית בנוירולוגיה והפרעות קוגניטיביות. המרפאה ל"נוירולוגיה מותאמת אישית"
