הנדסה גנטית במזון - סכנה לאנושות או מהפכה?

שינויים בלתי צפויים במזון המהונדס? (123RF)

בשנת 1994 נכנס לשימוש מסחרי הצמח המהונדס הראשון שהיה זן של עגבניות שנקראו"Flavor Saver" . עגבניות מזן זה מתרככות בשלב מאוחר יותר לעומת עגבניות לא מהונדסות, ולכן אורך חיי המדף שלהן ארוך יותר וללא פגיעה בתכונותיו ובערכו התזונתי. עגבנייה זו לא התקבלה על ידי קהל הצרכנים אבל מוצרי רסק עגבניות שמיוצרים ממנה נמכרו בהצלחה.

מאז חלה התקדמות עצומה ביכולות השימוש בהנדסה הגנטית ביצור מזון. החידוש האחרון בעולם ההנדסה הגנטית של המזון, שנמצא כעת בתהליכי מחקר ופיתוח, הינו שמרים שהוחדרו אליהם גנים אשר גורמים להם לייצר חלבונים זהים לחלבוני חלב פרה ושמהם, כך טוענים המפתחים, יהיה ניתן לייצר גבינות בטעם זהה לגבינות אמתיות. שם הפרויקט הוא “Real Vegan Cheese”.

מדובר בפרויקט קהילתי של קבוצת מדענים מקליפורניה. מפתחי הפרויקט טוענים שהצלחת הפרויקט תתרום להפחתת הזיהום הסביבתי ותבטל את הצורך בניצול פרות או בעלי חיים אחרים לצורכי האדם. כמו כן הגבינה הטבעונית החדשה תספק מזון זול, טעים ובריא לא רק לטבעונים.

עוד הם טוענים, שהגבינות שייצרו השמרים לא יחשבו כמזון מהונדס גנטית, מכיוון שהשימוש יהיה לא בשמרים עצמם אלא בתוצריהם בלבד, שאינם מכילים את הגנים המהונדסים אלא את החלבון המוגמר בלבד. לא זאת בלבד אלא שהשמרים המהונדסים יישארו סגורים במעבדה ולא יתערבבו באוכלוסיית השמרים שבטבע. פעולה בטיחותית זו תפקידה לשמור על האיזון האקולוגי של הסביבה, ולהוריד את מפלס החרדה בכל הנוגע לנזק סביבתי שיגרם בגינם. מעניין לעקוב ולראות מה יעלה בגורלו של פרויקט מבטיח זה.

חזון ההנדסה הגנטית

בעבר הרחוק התבססה התזונה האנושית על ליקוט של המזון הקיים בטבע. במהלך המהפכה החקלאית הצליחו בני האדם להביא לביות ולהשבחה של צמחים ושל בעלי חיים שהיו קיימים בטבע. תהליכים אלה הובילו למעבר מהחיים בחברות שבטיות של ציידים ולקטים לביסוס של יישובי קבע, כפרים וערים, ולהתפתחותה של התרבות האנושית שקיימת עד ימינו.

לאורך כל השנים ועד היום התבססה אספקת המזון על גידולים חקלאיים בשילוב מעט ליקוט טבעי של מזון מהטבע כגון דייג. כיום, אוכלוסיית בני האדם הולכת וגדלה בקצב מהיר ביותר. סביר להניח שבתוך זמן קצר לא ניתן יהיה כמעט למצוא מזון לליקוט טבעי, כמו לדוגמה דגים, בעקבות התמעטות הדגה באוקיינוסים. יתר על כן, בקרוב כבר לא ניתן יהיה לספק את צרכי האנושות באמצעים הקיימים היום, אפילו לא באמצעות מזון שעבר השבחה. גם היכולת שלנו לגדל צמחים ובעלי חיים תלך ותקטן עקב מיעוט השטחים החקלאיים והזיהום הסביבתי הנלווה לכך.

המשך קיומה של האנושות תלוי ביכולתנו להגדיל את היבול במשאבים קטנים והולכים. ייצור מזון באמצעות הנדסה גנטית יכול להיות הפתרון לכך, אך קיימים חששות שונים מפני ההנדסה הגנטית, ואנסה לסקור אותם ולהתייחס אליהם בכתבה זאת.

האם נוכל להמשיך וללקט מזון או שאפשרות זו תחסם בפנינו? (123RF)

מה ההבדל בין הנדסה גנטית לבין השבחה גנטית?

בהשבחה גנטית מסורתית מכליאים בין זנים רצויים שונים של צמחים ומיקרואורגניזמים באמצעות רביה מינית ובוררים מבין הצאצאים את אותם פרטים רצויים שנושאים את התכונות המבוקשות, אותם מכליאים בינם לבין עצמם וכך הלאה, עד ליצירת הזן המבוקש. עלי פי רוב זהו תהליך ארוך ולא מדויק.

לעומת זאת, בהנדסה גנטית מבודדים את הגן המסוים שנושא את התכונה הרצויה ומחדירים אותו ישירות לתוך המטען הגנטי של הצמח. כך ניתן להעניק לצמח את התכונות הרצויות או לשנות תכונות קיימות. כמו כן ניתן להחדיר גנים חדשים, שמקורם חיצוני, לתוך צמחים – פעולה שהיא אינה אפשרית בשיטות הרגילות, המוגבלות לרביה מינית בלבד. כך לדוגמה, ניתן להחדיר גן שקיים במשפחה אחת של צמחים לצמח ששייך למשפחה אחרת. באופן זה יכול למשל להתקבל זן של תירס שבו מצויים חלבוני סויה.

לא זאת בלבד אלא שניתן גם להחדיר לתוך צמח או לתוך חיידק גן שמקורו מבעל חיים, לדוגמה: גן שנלקח מדגים לצורך הקניית עמידות בתנאי קור או גנים לייצור חלבונים הזהים לחלבוני חלב פרה, כדוגמת השמרים המהונדסים אותם הזכרתי בתחילת הכתבה.

מזון מהונדס גנטית (Genetically Modified Organism – GMO) מוגדר כמזון שהוא עצמו או לפחות אחד ממרכיביו עבר שינוי גנטי באמצעות הנדסה גנטית ולא באמצעות השבחה רגילה.

שימושים תאורטיים בהנדסה גנטית בחקלאות ומזון

ניתן להשתמש בהנדסה גנטית לצרכים שונים וביניהם:

• הקניית עמידות לצמחים כנגד מזיקים (ובכך מאפשר שימוש מופחת בהדברה כימית).
• או הקניית עמידות לחומרי הדברה (בניגוד לעשבים שוטים שאצלם לא קיימת עמידות).
• הקניית עמידות לצמחים כנגד מחלות ותנאים סביבתיים קשים כמו יובש ועוד (ובכך צמצום הפסדי היבול).
• הארכת חיי מדף של מוצרי מזון טריים הנוטים להתקלקל במהירות.
• שיפור הערך התזונתי והבריאותי של המזון על ידי שינוי הרכב החלבונים, השומנים והוויטמינים שבהם.
• גיוון ושיפור של מוצרי מזון על ידי שינוי טעם, צבע ומרקם.
• שימוש בצמחים מהונדסים לטיהור קרקע ומים מזוהמים.

הנדסה גנטית בתעשיית המזון עוסקת רבות גם בביצוע שינויים גנטיים במיקרואורגניזמים המשמשים לייצור מזון (חיידקים, שמרים ועובשים) במגוון מוצרים, כגון מוצרי חלב (יוגורטים וגבינות), ירקות מוחמצים, נקניקים, יין, בירה ועוד. השינויים הגנטיים שמבצעים במיקרואורגניזמים אלו מאפשרים שיפור תכונות טעם, ריח ומרקם במוצר הסופי. כמו כן, בעזרת שינויים גנטיים במיקרואורגניזמים ניתן לפתח גם מוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה (למשל העלאה ושיפור איכות החלבון). כל אלה עשויים להביא להוזלת העלויות ולייעול משמעותי של גידול וייצור המזון הנובעים מכל האמור למעלה.

איזה דג מסתתר בתפוח שלכם? (123RF)

שימוש בהנדסה גנטית בעולם ובישראל

נכון להיום שמונה מדינות מתועשות ו-19 מדינות מתפתחות מגדלות יבול מהונדס גנטית. לרוב מדובר על פולי סויה, תירס, כותנה ולפתית (ממנה מפיקים את שמן הקנולה). המדינות המובילות בגידולים אלה בעולם הן ארה"ב (בה כ-50% מזני התירס והסויה הם מהונדסים גנטית – בעלי עמידות לקוטלי עשבים או למזיקים), ברזיל, ארגנטינה, הודו, קנדה וסין. נכון להיום, למעלה מ-80% מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית וכך גם כ-30% מגידולי התירס וכ-20% מגידולי הקנולה. בשלב זה לא אושרו באיחוד האירופי שמרים מהונדסים לשימוש מסחרי אך בארה"ב ובקנדה אושרו שמרים מהונדסים לשימוש בייצור יין בלבד.

ישראל משתתפת בחקר ופיתוח של הנדסה גנטית הקשורה ליצור מזון, אבל מכירה של יבול GMO ישיר לתושבים אסורה. עם זאת אחוז גבוה מהמזון שנמצא בחנויות מכיל רכיבי מזון שמקורם בצמחים ומיקרואורגניזמים שעברו הנדסה גנטית כגון סירופ תירס, סוכר ואנזימים לייצור של גבינות.

שאלות העולות לגבי בטיחות של מזונות מהונדסים

כיום מתקיים בעולם ויכוח חריף בנושא בטיחות הייצור של מזון מהונדס גנטית על כל היבטיו. נשאלת השאלה היכן עלולות להסתתר סכנות בשימוש בהנדסה גנטית? על אף שבתאוריה הכול נשמע מושלם, המציאות אינה פשוטה כל-כך ונכון להיום אין לנו מספיק מידע מצטבר על שימוש בטכנולוגיה חדשה זו.

חשוב לציין שבבואנו לדון בשאלת הבטיחות בשימוש בהנדסה גנטית חיוני להפריד בין פחדים לא רציונליים וחסרי ביסוס מדעי לבין חששות מציאותיים. כך לדוגמה, קיימת טענה שגנים מתוך מזונות מהונדסים גנטית יכולים איכשהו להיטמע בתוך מערכת העיכול שלנו או בחיידקי מערכת העיכול, בהם עלולות להיגרם מוטציות מזיקות. לדברי פרופ׳ מונה בועז, מהמחלקה לאפידמיולוגיה ומחקר בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל, לפי הגיון זה, DNA מכל המאכלים שאנו צורכים עלול "להיכנס" למעיים או לחיידקי המעיים. אף אחד לא מודאג מכך ש-DNA מתפוח עץ ״יקפוץ״ לתאי מעי הדק של אדם ויגרום למוטציות, ובדומה לכך אין דאגה (או הגיון) בכך כשהמדובר באכילת מזון מהונדס.

השפעה על הסביבה

מבחינה סביבתית קיימים חששות כמו לדוגמה חשש להפרת המאזן הטבעי הקיים עקב החדרה של תכונות חדשות שצצו לפתע ״משום מקום״, חשש מפני החדרת זנים שתלטניים שיכחידו את המגוון הרחב הקיים באופן טבעי וחשש מההשפעה ההיקפית של מנגנוני ההגנה שמפתח האדם עבור הצמחים על עולם החרקים, הפטריות והמיקרואורגניזמים בסביבה. זהו נושא חשוב, אך בכתבה זו לא אדון בו ואתמקד בהשפעת המזון המהונדס על בריאות האדם.

השפעה על בריאות האדם

מבחינת תזונתית קיים חשש מפני פגיעה עתידית בבריאות האנשים הצורכים את המזונות המהונדסים לאורך זמן. זאת כיוון שההתערבות שלנו בגנים אינה כה צפויה כפי שניתן לחשוב. כך לדוגמה החדרת גן כלשהו עלולה, לעיתים, לגרום לשינויים אחרים בצמח. מדובר בשינויים שכלל לא נצפו מראש, כגון במקומות אחרים בדנ״א, בחלבונים אחרים ובהרכב הביוכימי של המזון המהונדס.

• דוגמאות לשינויים מזיקים העלולים להתרחש במזון המהונדס:
• עליה ברמה של הרעלנים הטבעיים של המזון.
• הימצאות חלבונים חדשים במזון אשר עלולים להיות אלרגנים.
• הימצאות חומרים חדשים שלא היו בו קודם כגון הורמונים והיסטמינים אשר עשויים
• להשפיע על תקינות תהליכים בגוף האדם.

כמה זמן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתמהמה בבדיקות ואישורים? (123RF)

בדיקת הבטיחות

תאורטית ניתן לבצע בדיקות לאיתור רעלנים שונים, שאולי הופיעו בצמח, אבל נשאלת השאלה האם בכלל ניתן לחזות את קיומם, מכיוון שבכדי לחפש משהו צריך מלכתחילה לחשוד בעצם קיומו. יתכן גם שחלק מאותם שינויים לא צפויים בהרכב הביוכימי של הצמח ישפיעו על הבריאות רק בצריכה ממושכת, ולא ברור האם הבדיקות שנערכות על הצמחים בטרם אישורם אכן עוקבות לאורך זמן אחרי התוצאה של אכילתם.

לדברי הטוענים כנגד השימוש במזונות מהונדסים, מחקרים טוקסיקולוגיים בחיות מעבדה ובחיות משק חשפו השפעות מזיקות ובלתי צפויות מאכילה של מזונות מהונדסים שחלקם כבר נמצא בחנויות לשימוש בני אדם ולהאכלת חיות משק. מבין התופעות הבולטות ביותר הן הפרעות בתפקוד הכבד והכליות.

בתגובה לטענה זו מסבירה פרופ׳ בועז שיש לזכור כי מחקרים טוקסיקולוגיים משתמשים ברמות חשיפה הרבה יותר גבוהות מהצריכה הנורמלית וכי מחקרים אפידמיולוגיים תצפיתיים ואקולוגים שבוצעו בבני אדם הראו שלא נמצא קשר בין צריכת מזון גנטי לתחלואה באוכלוסיות של בני אדם.

במשרד הבריאות טוענים שכל מזון מהונדס חייב לעבור בדיקות קפדניות, ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות נכתב כך: ״נכון להיום, מוצרי המזון המהונדסים שנבחנו ואושרו באופן בלתי תלוי על ידי רשויות מזון שונות בעולם, לא נמצאו לגביהם חששות בריאותיים״.

עוד נאמר באתר של משרד הבריאות: ״היות ומזון מהונדס הינו חדש יחסית הוא נבדק במשנה זהירות. כל מזון או רכיב מהונדס גנטית (כולל מיקרואורגניזמים שעברו שינוי גנטי) חייב לעבור הערכות בטיחות קפדניות הנעשות על ידי צוות מומחים לנושא. עליו לעמוד בכל הדרישות והמבחנים ולהימצא בטוח לשימוש וצריכה. בהערכת הבטיחות של מזון מהונדס שירות המזון נוקט בגישה "כל מקרה לגופו"(case-by-case) כלומר כל מוצר מהונדס חדש נבדק באופן קפדני לבחינת בטיחותו. אישורי בטיחות ניתנים בהתאם למידע ולמבחנים הקיימים כיום. יתכנו שינויים בהערכות הבטיחות בהתקבל מידע חדש או בפיתוח מבחנים וקריטריונים נוספים לבדיקה.״

הכול נשמע טוב ויפה עד שמגיעים למשפט האחרון שאומר שיתכנו שינויים בהערכה לגבי בטיחותו של מזון שכבר אושר בעבר לשימוש וקשה שלא להעלות את השאלה האם יש לאפשר לאנשים להיות שפני הניסוי של ההנדסה הגנטית.

מצד שני, העולם שלנו מתפתח ומתקדם במהירות עצומה וכלל לא בטוח האם יש לנו שהות לעצור במשך שנים ולבחון מכל הזוויות את ההשפעות של ההנדסה הגנטית על הבריאות. ממילא אנחנו מוקפים מכל כיוון בהתפתחויות טכנולוגיות שאין באמת לדעת מה תהיה השפעתן ארוכת הטווח על בריאות הציבור כמו לדוגמה טלפונים סלולריים, חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק, חומרים משמרים במזון ועוד ועוד. יתכן שעד שנתיר שימוש בהנדסה גנטית בהיקף רחב מספיק כבר ימותו אנשים רבים מרעב…

לדבריה של פרופ׳ בועז ניתן לאפשר שיפורים בגודל היבול באמצעות שימוש בהנדסה גנטית אך מה שמונע כרגע את הדבר הזה הוא הפחד והלחץ מצד מתנגדי ההנדסה הגנטית. עוד אומרת פרופ׳ בועז שלמרות האישור מארגון הבריאות העולמי, שהינו גוף בלתי תלוי, ישנן מדינות שקבעו מדיניות נגד אוכל מהונדס. יש לזכור כי מדיניות של מדינה לא מסתמכת בהכרח על עובדות מדעיות אלא הינה תוצאה של הלחץ מקבוצות לחץ למיניהן ובסופו של דבר היא פוליטית ולא מדעית. הטענות בדבר העובדה שהמחקרים הקשורים לבטיחות ההנדסה הגנטית מוטים בגלל אינטרסים זרים של ״תעשיית המזון״ הן לדבריה טענות לא רלוונטיות של אנשים החושדים בקיומה של תאוריית קונספירציה בנושא זה.

לסיכום

ניתן לסכם ולומר שמצויה כאן דילמה לא פשוטה. מצד אחד, הנדסה גנטית עשויה, בין היתר, להגדיל את כמות היבול ליחידת שטח, לשפר את עמידותם של הגידולים בתנאי שטח קשים, לפתח עמידות מפני מזיקים שונים ולשפר את האיכות התזונתית של המזון.

כל זה בזמן שבארצות מתפתחות יש אובדן גבוה של יבולים ומחסור במזון, קצב גידול האוכלוסייה העולמי גבוה וצפוי לגדול עוד יותר בשנים הבאות וכשסכנת רעב מרחפת על האנושות כולה בטווח של שנים מעטות. נשאלת השאלה האם לא תהיה זו טעות להפסיק את הפיתוח של מזון מהונדס, שבסיכומו של דבר מטרתו להביא תועלת לאנושות.

מצד שני נשקפת סכנה מפיתוחים ויישומים בלתי אחראיים ובעיקר כאלו שהשלכותיהם לטווח הארוך אינן ידועות. לא לגמרי ברור האם ניתן לסמוך על מנגנוני הבקרה אחר כל פיתוח ויישום לפני שמפיצים את המזון המהונדס ברחבי העולם והופכים את הסביבה שלנו ואת האנשים האוכלים מזון זה לניסוי בקנה מידה עצום.

נשאלת גם השאלה איך והאם בכלל ניתן לפקח על הגופים העומדים מאחורי פיתוחי ההנדסה הגנטית והאם האינטרסים הכלכליים שלהם אינם סותרים את האינטרסים הציבוריים מבחינת הבריאות או מבחינת הפגיעה בסביבה.

לסיכום, נכון להיום לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית לגבי הבטיחות של ההנדסה הגנטית לטווח הארוך אבל לעניות דעתי דבר זה אינו צריך לעצור אותנו מלהמשיך ולפתח טכנולוגיה זו לצורך שיפור פני האנושות לעתיד לבוא.

ענת תבור היא דיאטנית קלינית, מומחית לצמחונות וטבעונות, לתזונת תינוקות וילדים ושפית של מזון בריא

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו