התינוק מתחיל לאכול מוצקים: הכל על האכלת תינוקות

איזו תזונה מקבל הבייבי שלנו כבר בבטן?, צילום: 123RF

יש לך תינוק במזל טוב והוא הגיע כבר לשלב בו הוא יכול לאכול מזון מוצק. אתם אולי הורים טריים וכל הקונספט הזה חדש לכם. העובדה שאפשר לתת לו אוכל רגיל מרגשת, אך שלל ההמלצות והעצות השונות גורמות לבלבול ויש הרבה מה לדעת.

בכתבה זו לא תמצאו המלצות ספציפיות על סוג המזון שמומלץ לתת, אך תמצאו דבר לא פחות חשוב וזה הבנות על ההתפתחות המוטורית של ילדכם סביב ההאכלה ואיזה תבניות רגשיות מועברות לתינוק סביב האוכל.

מתי כדאי להתחיל מוצקים?

ההמלצה הרווחת כיום היא שמגיל 6 חודשים ניתן להתחיל טעימות.

לזה אני רוצה להוסיף את התפתחות תינוקך: אם הוא כבר יושב ואפילו ישיבה יציבה וטובה ניתן לתת לו לאכול מוצקים בשמחה ובביטחון. תינוקות מייצבים את הישיבה שלהם סביב גיל 6-7 חודשים, כאשר ההתפתחות תקינה. היציבה שלהם מרמזת לא רק על התפתחות מוטורית טובה אלא גם על התפתחות תקינה של מערכת העיכול. כך שיציבה בטוחה מראה לנו שהאיברים הפנימיים ממוקמים בצורה מאונכת וטובה אחד מעל השני והתינוק בשל לעיכול.

תינוק שאינו יציב בשלב הזה עלול לעכל את המזון בצורה חלקית. לא מומלץ להושיבו בכיסא אוכל אם הוא אינו יכול עדיין להחזיק את גופו ביציבות, ועל פי רוב יהיה עדיף לתת לו מזון טחון. לכן מומלץ מאוד לתת את הדעת על שיפור היציבה בעזרת יועצת/מטפלת התפתחותית, והענקת מגע עמוק שיעודד אותו התפתחות.

איך להאכיל?

תינוק בשל לישיבה יוכל ליהנות ממוצקים שאינם טחונים, כן כן, קראת נכון! תינוק שהתפתח בצורה טובה בשלב זה ויציב, הוא בעל רפלקסים חזקים ומסוגל להתמודד עם לעיסה. על אף שאולי אין לו שיניים החניכיים שלו מספיק חזקים.הוא יכול לשבת בכיסא ולקבל את המזון שלו בחתיכות למגש האוכל, לבחור כמה הוא אוכל, מה הוא אוכל ומתי להפסיק. הוא יכול ליהנות מתחושת האוכל בידיים ומקשר יד-פה שיתמוך בהתפתחות שלו.

גישה זו של "אי האכלה", מייצרת עצמאות, בטחון, מפתחת את המערכת הסנסורית של התינוק ומאפשרת לו סקרנות בריאה. כך האם או האב מעבירים לתינוק מסר "אני מכבד/ת אותך שאתה יכול לבחור ואני סומכ/ת עליך שאתה יכול להתמודד".

ההתמודדות עם הלכלוך שנוצר, עם שחרור השליטה על התינוק וההתמודדות עם הפחדים האישיים שלנו (מחנק או מזה שהתינוק אולי לא אוכל מספיק) היא התמודדות חשובה מאוד להורות שלנו. חרדות ופחדים הולכים יד ביד עם גידול ילדים והם רבים. מן הסתם הם מיצרים תבניות התנהגות שעלולות להישאר מקובעות ביחסים עם הילד ובדרך שהילד מאפיין אותנו ההורים.

רגש אוכל ומה שמסביב.

חוויות הילדות שלנו, דברים שאמרו לנו, מסרים שקיבלנו, כולם נאגרים בתת מודע. כל אלה ועוד הופכים עבורנו בצורה תת תודעתית ל"אמת" שלנו ולמציאות חיינו. לעיתים הם משרתים אותנו נאמנה ולעיתים אותן "אמונות" מעלות פחדים, שמעכבים אותנו מלהיות בשיאנו.

גם באוכל טמונים יותר ממשמעות אחת: באופן "נקי" הוא רק דלק! הוא דלק לשגשוג שלנו, לפעילות המוחית  ולאנרגיה שאנו מוציאים. אבל אנו נותנים הרבה יותר ממשמעות זו לאוכל, אוכל הוא משחק, הוא דרך לחיזור, הוא דרך להעניק אהבה, הוא מנחם, הוא פיצוי, הוא אפילו הצליח להיות אויב. אם ההורה אוחז את אחד הרגשות או החוויות סביב אוכל באופן שלילי (פחד מהחנקות, פחד שהתינוק לא אוכל מספיק או אוכל יותר מידי, פחד שזה לא האוכל המתאים עבורו או בלבול לגבי גישות תזונתיות) הוא מעביר את התחושה לתינוק.

לתינוק יש סנסורים מאוד ברורים ונקיים ולכן הוא חש את התדר של ההורה עוד לפני שההורה מבין מה הוא חש, אם בכלל. התינוק עשוי לעיתים להבין שאם משהו מפעיל אותנו יתר על המידה, שהוא מקבל מאתנו תשומת לב בצורה חזקה מהרגיל, גם אם תשומת הלב היא שלילית. התינוק עשוי לבחור 'ללחוץ לנו על הכפתור' שוב ושוב ולהפעיל את אותו רגש רק בכדי לקבל את הרגשות שלנו באותן עוצמות.

אצלנו הרגש עשוי להיות פחד שנובע מחוויה קודמת, אצלו זה תשומת לב וכך האוכל והאכלה הופכים להיות משחק של מאבקי כוח ושליטה.

מודעות IN ייסורי מצפון OUT

הילדים שלנו הם קטליזטור עבורנו להתפתחות והבשלה. הם דוחפים אותנו להיות מודעים יותר ויותר לאמונות השולטות בנו, הן המעכבות והן המקדמות ולכן בשלב הראשון מודעות זה כל הסיפור.

בשלב השני אם יש פעולה שאתם יודעים שאתם מופעלים בה יותר מהרגיל (מעוררת בכם רגשות חזקים יותר של פחד, כעס ועוד) נטרלו עצמכם לרגע, היו מודעים לה, תנשמו עמוק, תתבוננו באוטומט שקיים אצלכם וחפשו פעולה חלופית שתוכלו מהיום לתרגל אותה.

דוגמאות

(הן אומנם בלשון נקבה אך תקפות גם לאב המאכיל).

אם את אם מניקה (זה הזמן להתחיל לתרגל) ועולה בך המחשבה שאין לך מספיק חלב (לצערי זו גם אמרה שלעיתים שומעים מהאנשים הכי קרובים לנו), אמרי לעצמך שוב ושוב "יש לי מספיק חלב", "יש לי את כל מה שאני צריכה כדי להזין את התינוק שלי" המח שמגיב לכל מחשבה שלנו ייצר מציאות חדשה, או יעזור לך לראות, שהמציאות הקיימת היא כבר מספיק טובה.

אם את מאכילה את התינוק שלך ועולה חשש פן הוא ייחנק, התחברי לעצמך פנימה, נשמי מספר נשימות, אמרי לעצמך "אני סומכת עליו שיש לו את הרפלקסים לבלוע בביטחון"  התדר שתשדרי כבר יגרום לתינוקך בטחון גדול יותר שהוא מסוגל להתמודד טוב עם האוכל שאת מציעה לו.

קארין אור – נטורופתית ND, דולה ויועצת התפתחותית בשיטת Child'space

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו