הדייסה הראשונה שלי

כשם שהנקה חשובה לבריאותו, חוסנו וגדילתו של התינוק, כך יש חשיבות לאופן חשיפתו למזון מוצק ויש לעשות זאת בצורה מושכלת.

נתחיל עם מספר מילים על חלב אם: חלב האם הוא יצירה פלאית ממש – הוא משתנה בהרכבו לפי צרכי התינוק.

נמצא כי כאשר התינוק חולה, הרכב חלב האם משתנה בהתאם כדי לחזק את מערכת החיסון שלו ולתקוף את הגורם מחולל המחלה. וכמובן- שהרכב החלב מותאם אוטומטית לגיל התינוק.

לכן המושג "תחליף חלב אם" לא באמת קיים כי אין תחליף למזון הטבעי, המזין והפלאי הזה.

כדאי להמשיך להניק כל עוד ניתן, אפילו עד גיל שנתיים, אך כמובן להתחיל לספק מזון מוצק לתינוק במקביל להנקה, וזאת יש לעשות בסביבות גיל 6-10 חודשים.

הכול בהתאם לצרכי הילד: יש "לקרוא" את התינוק ולבחון אם הוא מסתכל בשקיקה על מאכלים רגילים ששאר המשפחה צורכת, ואפילו בקיעתה של השן הראשונה יכולה להוות עבורנו סימן שגוף התינוק מוכן למזון חדש.

אז כיצד מתחילים? כבר נרמז לעיל שתחליף חלב אם איננו רצוי. מדובר במזון מעובד (כמו "מנה חמה" או "מרק אינסטנט"), ועל כן, לדעתי, בשום שלב אין לתת לתינוק תחליף שכזה. כדאי להתחיל עם דייסת אורז ביתי שמכינים בצורה הבאה:

 דייסת אורז לתינוק – איך מכינים?

יש לשים בסיר 3 כפיות אורז בסמטי מלא יחד עם 3 כוסות מים. להרתיח ולבשל על אש נמוכה, בסיר מכוסה עד שהמים מתאדים והאורז רך מאד – זה לוקח כשעה וחצי.

מוסיפים גרגר (!) מלח וחצי כפית שמן זית. טוחנים היטב ונותנים לתינוק עם כפית או עם אצבע. ניתן להוסיף מים כדי לדלל מעט. יש לתת בהדרגה, מעט מאד בהתחלה כי התינוק צריך להתרגל למשהו במרקם ובטעם שונה מהחלב. את השארית שומרים במקרר עד שלושה ימים.

לאחר כשבוע, כשהתינוק כבר התרגל לטעם של דייסת האורז, אפשר להתחיל לחשוף אותו לירקות. בכל פעם חושפים לירק אחד בלבד לשלושה ימים לפני שמוסיפים עוד ירק ולבסוף אפילו ניתן להכין מרק או מחית מסוגים שונים של ירקות. הירקות המומלצים הם: גזר, בטטה, דלעת, זוקיני.

בהמשך ניתן להוסיף למרק הירקות גרגרי חומוס, עדשים או שעועית – כמובן לטחון את המרק היטב.

לאחר שתינוק נחשף לטעמם של הירקות, הגיע תור הפירות. יש לגרר ולרסק היטב את הפרי וכדאי להתחיל עם פירות כגון בננה, תפוח, אגס.

רק לאחר גיל שנה כדאי לחשוף את התינוק למוצרי חיטה, ביצים ודגים.

ומוצרי חלב? אם ניתן למנוע את התענוג המפוקפק הזה מהתינוק, מה טוב. במידה והדבר בלתי נמנע, העדיפו מוצרי חלב עיזים, יוגורטים טבעיים וכאמור – כמה שפחות, כן ייטב.

תוותרו על הפתי בר

שימו לב- במבה ופתי בר אינם מאבות המזון, והתינוק יגדל יפה גם בלעדיהם. בעצם, הוא יגדל הרבה יותר טוב בלעדיהם. במבה מכילה בוטנים ותירס – שני רכיבים אלרגניים שגורמים ליחה, והמון מלח- חבל להרגיל אותו לטעמים עזים ולשבש את חוש הטעם שלו. פתי בר מכיל מרגרינה (=שומן צמחי מוקשה) והמון סוכר. שני רכיבים שמחלישים את מערכת החיסון ומעודדים דלקתיות.

האידיאל הוא לתת לו כממתק פירות יבשים, פירות חתוכים, עוגיות ביתיות מזינות המומתקות במולסה, מייפל טבעי, סילאן תמרים או דבש לא מחומם (דבש כדאי לתת רק אחרי גיל שנה).

גם את השתייה כדאי לא להמתיק כלל ואם זה נדרש אז באחת האופציות שנזכרו: מייפל או סילאן או דבש לא מחומם.

מספר דגשים חשובים:

1. כל מזון חדש יש לתת בבוקר, כך שאם תהיה תגובה אלרגית היא לא תפתיע אתכם בלילה.
2. אל תתייאשו אם התינוק יורק מזון חדש – זה פשוט כי הוא לא רגיל למרקם, לטעם, לשינוי. התמידו והאכילו אותו ממש מעט בהתחלה – אפילו כפית מספיקה ביום יומיים הראשונים.
3. אל תתפתו להוסיף מלח לכל תבשיל – חיך התינוק לא רגיל לטעמים עזים – זה רק אנחנו שמקלקלים לו את חוש הטעם הטבעי. אם הוא לא רוצה לאכול ללא מלח, הוסיפו ממש מעט – 2-5 גרגירים. ועדיף מלח הימלאיה או herbamare.

זכרו, בריאות ילדיכם בידכם. הקניית הרגלים נכונים מגיל צעיר תשמור עליהם בריאים ועליכם רגועים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו