ecosupp_FLY

Powered by WP Bannerize

ecosapp_CU_R

Powered by WP Bannerize

די לכאבי הבטן

מאת: ד"ר שרי ליברמן, מתוך הספר "רגישות לגלוטן", הוצאת פוקוס
מחקר מ-2001 שנערך בקרב חולי צליאק מצא כי הזמן הממוצע שעבר עד לאבחון המחלה היה 11 שנים! 11 שנים של כאבי בטן, שלשולים, גאזים ונפיחויות שהיו יכולים להיפסק לחלוטין אם רק מוצאים את הגלוטן מהתפריט.

מחלת הצליאק היא מחלה שמייצגת את המצב הקיצוני ביותר של רגישות לגלוטן. חשוב להדגיש כי לכל חולי הצליאק יש רגישות לגלוטן, אך לא כל האנשים שרגישים לגלוטן סובלים מצליאק!

מחלת הצליאק, שמתבטאת בהרס מוחלט או חלקי של סיסי המעי (בליטות מיקרוסקופיות דמויות-שערות הממוקמות במעי הדק וסופגות את הרכיבים התזונתיים), נחשבה בעבר למחלה נדירה בארה"ב. אולם ב-2003, חוקרים גילו כי כ-1 מכל 133 איש סובל מהמחלה, לעיתים ללא נוכחות תסמינים. מעניין לציין כי רק 35% מחולי הצליאק שאובחנו בשנים האחרונות, סובלים משלשול כרוני.

קשר גנטי מובהק

במחקר מ-2003 השתתפו 13,000 נבדקים מ-32 מדינות. הממצאים הצביעו על כך ש-1 מכל 22 איש שיש להם בן משפחה קרוב (הורים או אחים, למשל) שחולה בצליאק, סובל אף הוא מהמחלה. כמו כן, 1 מכל 39 איש שיש להם סבא, בן דוד, דוד או דודה שחולים בצליאק, קיבל אותה אבחנה. מעבר לכך, החוקרים ציינו כי ל-1 מתוך 56 איש שדיווחו על תסמינים במערכת העיכול, יש צליאק.

אף שעל פי ההערכות, כ-1.5 מיליון אמריקאים חולים בצליאק, רק 3% מהם אובחנו, כנראה בשל העובדה שזו מחלה שמצליחה לחקות מחלות רבות אחרות. בנוסף לכך, הקהילייה הרפואית עדיין אינה מודעת לשכיחותה ונוטה לטעות באבחון התסמינים.

כאשר חולה צליאק אוכל מזון שמכיל גלוטן – חלבון המצוי בכל סוגי החיטה, השיפון והשעורה – נוצרת תגובה חיסונית שמזיקה למעי הדק. כתוצאה מכך, המזון אינו מתעכל כראוי, מה שגורם לחוסר ספיגה. מלבד תסמיני השלשול, הגזים והנפיחות, חוסר הספיגה גורם לתת-תזונה ולאנמיה ובסופו של דבר, לכמה מחלות אוטואימוניות אחרות. המחלה עלולה גם להעלות את הסיכון לסרטן, וללא טיפול, מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת.

נבחן כעת מדוע רופאים רבים מאבחנים בטעות את מחלת הצליאק ואת הרגישות לגלוטן כמחלות אחרות בדרכי העיכול.

הקשר בין תסמונת המעי הרגיש לצליאק

אם אתם סובלים משלשול או עצירות כרוניים, גזים, נפיחות והרגשה כללית רעה ללא סיבה ברורה, הרופא שלכם עשוי לקבוע שהתסמינים נובעים מתסמונת המעי הרגיש (IBS).

תסמונת זו, הפוגעת ב-20% מהאוכלוסייה, בעיקר בבני 30-20, נחשבת להפרעה תפקודית של מערכת העיכול, שכן היא מהווה ביטוי להפרעה בתפקוד הגופני ואינה נגרמת ממקור חיצוני. תסמונת המעי הרגיש מתאפיינת בדרך כלל במעבר מהיר של המזון דרך מערכת העיכול. התנועה המהירה מתרחשת מכיוון ששרירי המעי אינם פועלים בתיאום. כאשר המזון עובר במערכת במהירות רבה מדי, הוא אינו מתעכל היטב ויוצר גזים, נפיחות ושלשול.

התסמונת אינה מחלה אורגנית. הטיפול הרפואי המקובל אינו בבעיה, כי אם בתסמיניה. במילים אחרות, הרופאים מנסים להקל את סבלם של החולים. לעיתים הם רושמים להם תרופות נוגדות עוויתות, שאותן יש ליטול יחד עם סיבים תזונתיים, במטרה להפחית את עוויתות המעיים המכאיבות. כמו כן, מכיוון שלחץ נפשי גורם לעיתים לתסמונת המעי הרגיש, הרופאים נוטים גם לרשום לחולים תרופות נוגדות דיכאון.

כיום יש בידינו הוכחות מחקריות לקשר ההדוק בין תסמונת המעי הרגיש למחלת הצליאק. מחקר מ-2003 שנערך בקרב 300 מטופלים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש, ו-300 נבדקים בריאים ניסה להוכיח את הקשר הזה. כל המשתתפים עברו בדיקת דם לאיתור נוגדנים לגליאדין מסוג IgA ו-IgG, ונוגדנים לאנדומיזיום שמעידים על נוכחותה של מחלת צליאק. לנבדקים שבדמם התגלו נוגדנים ניתנה האפשרות לעבור ביופסיה של המעי הדק לאישור סופי של האבחון (יש לזכור כי הבדיקות יועדו לאיתור צליאק ולא רגישות לגלוטן).

ניתוח הממצאים העלה כי 66 מטופלים בקבוצת המעי הרגיש היו רגישים לגלוטן
ו-14 מהם אובחנו לאחר הביופסיה כחולים בצליאק. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת, המחלה התגלתה אצל שני נבדקים בלבד.

מחברי המחקר דיווחו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, נמצא קשר משמעותי בין תסמונת המעי הרגיש לבין מחלת הצליאק.

במחקר אחר, שפורסם אף הוא ב-2003, החוקרים רצו לבדוק מהי השכיחות של התסמינים האופייניים לתסמונת המעי הרגיש בקרב חולי צליאק בוגרים ולהעריך את השפעתה של תזונה נטולת גלוטן.

הם בחרו באקראי מתוך מאגר מידע ממוחשב 150 מטופלים הסובלים ממחלת צליאק מאובחנת. קבוצת הביקורת הורכבה מ-162 אנשים בריאים.

איכות החיים משתפרת ב-50 אחוז

מתוך 150 חולי הצליאק שהשתתפו במחקר, 30 (20%) ענו על הקריטריונים לתסמונת המעי הרגיש, בהשוואה ל-8 משתתפים (5%) בלבד בקבוצת הביקורת. חולי צליאק עם תסמיני מעי רגיש דיווחו על איכות חיים ירודה יותר, בהשוואה לחולים שלא סבלו מתסמינים כאלה. ניתוח מדדי ההערכה שנקבעו בתחילת המחקר, הראה כי אצל מטופלים שעברו לתזונה נטולת גלוטן, איכות החיים השתפרה ב-50%.

במחקר מעניין אחר ניסו החוקרים להעריך את שכיחותה של מחלת הצליאק בקרב 105 מטופלים שסבלו מתסמונת המעי הרגיש. קבוצת הביקורת כללה 105 משתתפים – אחים או אחיות של הנבדקים בקבוצת המחקר. כמו במחקרים הקודמים, משתתפי המחקר עברו בדיקות לאבחון צליאק, ולאחר מכן, אלה שבדמם נמצאו נוגדנים עברו גם ביופסיה מהמעי הדק.

המשתתפים שאובחנו כחולי צליאק, קיבלו תפריט נטול גלוטן ונבדקו מחדש אחרי 6 חודשים.

הממצאים הצביעו על 12 מקרים של צליאק בקבוצת המעי הרגיש. בקבוצת הביקורת, לעומת זאת, לא נמצאה המחלה אצל איש מהמשתתפים. 11 מתוך 12 החולים עברו לתזונה נטולת גלוטן. אחרי 6 חודשים, כולם דיווחו על שיפור משמעותי בתסמינים, ואצל 3 מהם, התסמינים נעלמו לחלוטין. 6 משתתפים הסכימו לעבור ביופסיה חוזרת, והיא הצביעה על שיפור במצב סיסי המעי.

מסקנתם של החוקרים הייתה שצליאק היא ממצא נפוץ אצל מטופלים שאובחנו כסובלים מתסמונת המעי הרגיש, וכי תזונה נטולת גלוטן עשויה להקל את התסמינים במידה משמעותית.

השאירו תגובה: