9KATEDRAFLYL

Powered by WP Bannerize

EPHARMA_FLYR

Powered by WP Bannerize

צום תשעה באב

מאת: מאת: שני ריף-פרופסורסקי, נטורופתית
צום תשעה באב מה הוא מביע? כאשר אנו מרגישים שנענשנו עקב מעשינו ורוצים לכפר על כך או כאשר אנו אבלים על אובדן משהו או מישהו יקר לנו, הדרך הטבעית ביותר לבטא זאת היא על ידי הימנעות מהנאות הגוף.

בלוח השנה העברי יש יום אחד של צום המוזכר בתורה, ומספר ימי צום שנוספו מאוחר יותר, זכר למאורעות סביב חורבן הבית והגלות, והידוע שבהם – תשעה באב החל השבוע. מיוחסים לתאריך זה אסונות רבים לאורך ההיסטוריה כגון חורבן בית ראשון וגלות בבל, חורבן בית שני וגלות רומא, גירוש יהודי ספרד, גירוש תושבי גטו ורשה ועוד.

בנוסף לימי תענית לאומיים אלה, מוזכרים במקורותינו מקרים של אנשים שבחרו לצום ולהתענות מתוך מצוקה, לאות אבל או כבקשת מחילה מהאל. וזה טבעי לגמרי. כאשר אנחנו מרגישים שנענשנו בגלל מעשינו ורוצים לכפר על כך, או כאשר אנחנו אבלים על אובדן משהו או מישהו יקר לנו, הדרך הטבעית ביותר לבטא זאת היא ע"י הימנעות מהנאות הגוף: מאכל ומשתיה, סקס, בידור וכו'. גם בלי קשר לחטאים, כאשר אנחנו מדוכאים פשוט אין לנו חשק לדברים האלה, אנחנו לא נהנים מהם ולכן גם לא סופגים אותם כראוי. הצום מטהר את הגוף ובכך גם את הנשמה.

מידת הרלוונטיות של תשעה באב לימינו נתונה במחלוקת. אמנם כבר יש לנו מדינה, אך היא רחוקה מלהיות בשלום עם עצמה ועם סביבתה (פוליטית ואקולוגית), ועוד יש לנו הרבה מה ללמוד מהאמירה הידועה שבית המקדש חרב בגלל שנאת חינם. אמנם אני אישית ממש לא מייחלת לבניין בית מקדש, אבל מאמינה שהיום הזה ראוי לזכרון.

הצום לא מדבר אל רוב הציבור, אך בעיני זהו יום שבו צריך לחשוב שוב על ההרגלים שלנו. גם מי שבוחר שלא לצום אך רוצה לציין את היום הזה יכול לבחור לאכול רק מה שבאמת צריך, להימנע מג'אנק פוד, מבשרים ומזלילות ליליות, מאכילה במסעדות, ובקיצור – גם אם בוחרים לאכול, לאכול פשוט.

להרגיש ליום אחד הזדהות בזעיר אנפין עם רבבות אנשים שבאותו תאריך לאורך ההיסטוריה של עם ישראל איבדו את בתיהם ונאלצו לנדוד ולרעוב. אולי בזכות הזכרון הזה נשפר את חיינו ואת יחסינו עם עצמנו וסביבתנו כדי למנוע את החורבן הבא. "חורבן הבית" במובן המודרני מדבר לא רק על הבית הלאומי אלא גם הגלובלי: אסונות רבים הפוקדים את העולם בדורותינו קשורים, ישירות או בעקיפין, לאורח החיים המודרני שאולי הלך קצת רחוק מדי, מהר מדי. לדברי ליפא העגלון, "צריך למתוח המושכה וקצת לקחת חזרה".

חזרה לתזונה פשוטה, אורגנית, צמחית ברובה, ללא כימיקלים ועם כמה שפחות אריזות פלסטיק, הקשבה לגוף ואכילת כמויות מתונות וכו' – כל אלה עשויים למתן את הפגיעה בכדור הארץ, להפחית התפרצות מחלות קשות, ואפילו להפחית מלחמות. אם כל אחד יאכל מה שהוא צריך יהיה מספיק לכולם. יום צום הוא דרך נהדרת להזכיר לעצמנו עובדה פשוטה הזו.

ואיך דואגים שהצום יועיל ולא יזיק?

א. המנהג לא לשתות מים בימי תענית התפתח ככל הנראה בתקופה קצת פחות חמה. הימנעות משתיית מים בחום הנוכחי זה בגדר פיקוח נפש. לא חייבים לשתות כמו ביום רגיל, הרי בדרך-כלל מי שצם גם מוריד הילוך ביום הזה, אבל כדאי לקחת כמה לגימות מדי פעם כדי לא להגיע להתייבשות.

ב. לוותר על סעודה בתום הצום. לסיים את הצום בהדרגה, להתחיל בשתיית מיץ טבעי או חליטת צמחים, ירקות מבושלים, ורק אחר-כך לעבור למסת קלוריות יותר משמעותית, ורצוי על בסיס דגנים מלאים וקטניות, ולהימנע ממזון מהחי. מכיוון שהצום נגמר בערב, רצוי ששבירת הצום תהיה עם מזון קל ביותר.
במקום "צום קל" אאחל לכולם יום משמעותי.

 

השאירו תגובה: