שאני אגרד?!
איזו תזונה מקבל הבייבי שלנו כבר בבטן?, צילום: 123RF
לא נעים להודות, אבל בטח מצאתם עצמכם לא פעם לאחר ליל הילולים שכלל ארוחת שחיתות בשעות המאוחרות של הלילה, נמלטים למקלחת לצחצוח שיניים מהיר,רגע לפני שבן או בת הזוג יתעוררו, פן תתנפץ לה פנטזיית הנשיקה הרומנטית של הבוקר. לעיתים אפילו הברשה יעילה של השיניים לא הצליחה לסייע לכם להיפטר מתחושת הצמיגות בפה ומטעם וריח שלא היו מביישים אפילו בייבי בואש.
רפואת האיורוודה העתיקה מעניקה חשיבות רבה לשמירה על ניקיון הגוף. בטקסטים העתיקים של צ'אראקה סמהיטה נכתב כי "רחצה היא מטהרת, מעוררת את יצר המין ונותנת חיים, מסירה עייפות, זיעה ולכלוך. היא מעניקה לגוף כוח ומסייעת באופן מובהק לחיזוק האוג'ס" (חוסנו של הגוף וחוסנה של מערכת החיסון).
ניקוי הלשון שמקורו בהודו ובסין מהווה חלק חשוב משגרת היום המומלצת ע"י האיורוודה, במסגרת השמירה על היגיינת הגוף, וכפי שתוכלו ללמוד בהמשך, קיימת חשיבות רבה למנהג זה .
הלשון, המכונה בסנסקריט בשם JIHVA, היא איבר הטעם שלנו, ומשמשת כאחד מכלי האבחון של המטפל האיורוודי, כיוון שהיא חושפת בפנינו חלק מ"סודות" הגוף ומעניקה לנו ידע קליני הנוגע למצבנו הבריאותי.
אם תקדישו זמן לבחינת לשונכם מדי בוקר, כאשר אתם מתעוררים, תוכלו להבחין בחיפוי (בד"כ בגוון לבן), בעל טבע משתנה. יום אחד אתם עשויים להבחין בחיפוי דק ויום למחרת בחיפוי עבה. גם צבעו של החיפוי עשוי להשתנות מיום ליום (לבן, אפור, צהוב, ירוק וכד'). לשון צהבהבה למשל, עשויה להצביע על אי סדרים של כיס המרה, כבד או שלפוחית השתן. לשון כחלחלה עשויה להצביע על אי סדרים בלב. חיפוי עבה על הלשון מאותת לנו על עודף ליחה במערכת העיכול, וציפוי אפרפר, יבש עשוי להצביע על אי סדרים במעי הגס.
כאשר אנו ישנים, במהלך הלילה מערכת העיכול שלנו פועלת לעיכול המזון שצרכנו במהלך היום, ובמיוחד בשעות הערב. כיוון שהלשון היא שלוחה של המעי, החיידקים ורעלים שונים ("אמה") הנובעים מתהליך העיכול הלילי מצטברים על הלשון מדי בוקר, כפועל יוצא של רמת ה"אגני" (אש העיכול) שלנו.
במידה ולא נקפיד על ניקוי הלשון, ה"אמה" עלולה לחזור למערכת העיכול ולגרום לאי סדרים במערכת העיכול כמו גם במערכות אחרות. למשל, כאשר הלשון מחופה, הנשימה הופכת לשטחית, כתוצאה מפראנה (אנרגיית החיים) שנפגעת בגוף ובאה לידי ביטוי בתפקוד לקוי של מערכת הנשימה. צ'אראקה מדגיש כי "הלכלוך שמצטבר בשורש הלשון, יוצר חסימה בנשימה וריח של ריקבון – לכן יש לגרד את הלשון".
יתרונות ניקוי/גירוד הלשון:
1. ניקוי החלק העליון של הגוף מרעלים (אמה)
2. שיפור העיכול – הניקוי משפר את פעילות בלוטות הרוק המשתתפות בתהליך העיכול ומעודד הפרשה של אנזימי עיכול
3. שיפור חוש הטעם – כיוון שמשפר את תפקוד פקעיות הטעם בלשון
4. שמירה על היגיינת פה – מסייע לשימור השיניים והפחתה של פלאק ע"י סילוק שאריות מזון שנותרו בפה
5. מניעת ריח פה – באשת פה (הליטוזיס) נובעת בין היתר כתוצאה משגשוג חיידקים אנאירוביים המפרקים חלבונים בפה והופכים אותם לתרכובות גופרית נדיפות. ממחקרים עולה כי על גבי הלשון ישנו ריכוז גבוה מאד של חיידקים הממוקמים בין זיפי הלשון.
כיוון שלחלקה האחורי של הלשון מגיעה כמות מצומצמת של רוק ,ללא סילוק מכני ישגשגו החיידקים ויגבירו תופעת ריח רע. זאת ועוד, נמצא כי בצחצוח שיניים אנו מקטינים את כמות החיידקים בכ – 25%. בעוד שניקוי הלשון מקטין את כמות החיידקים בכ – 75% , צחצוח שיניים בשילוב עם ניקוי לשון עשוי לצמצם את כמות החיידקים בכ – 85%.
6. מחזיר כוח ואנרגיה
7. שיפור בריאות כללית – כיום קיימים מחקרים שונים הקושרים בין אי שמירה על היגיינת הפה לתחלואה במחלות מערכתיות שונות כדוגמת: לב וכלי דם, דלקת ריאות, סוכרת, אוסטאופורוזיס של הלסת, בעיות פוריות בקרב גברים וכד'
8. הפחתת הסיכון לזיהומים בפה ובגרון
9. עיסוי של הלשון – ממריץ ומעורר פעילותם של איברים המשתקפים בה
איך מנקים את הלשון?
באופן מסורתי, ניקוי לשון נעשה באמצעות מתכת דקה, חלקה, מעוגלת (בצורת U), גמישה עשויה זהב, כסף או נחושת, או באמצעות ענפי עץ דקים המשמשים כמברשת שיניים, אשר ניתן לאחוז בהם בשתי הידיים במטרה "לגרד" את הלשון.
בכתבים ההודים העתיקים נכתב כי יש להקפיד שמנקה הלשון יהיה עשוי זהב, כסף, נחושת, בדיל או פליז, מעוקל ושאינו חד. זהב מתאים במיוחד לאנשי "ואטה". בעוד שכסף מתאים יותר לטיפוסי "פיטה". ונחושת לאנשי "קאפה". שימוש בענפי עץ דקים מתאים לכל הטיפוסים.
כיום נהוג להשתמש בעיקר במנקה לשון עשוי במבוק או מתכת אל חלד (שנחשבת לבלתי חדירה לחיידקים), המתאימים לכל הדושות.
ניתן למצוא בשוק גם מנקי לשון מפלסטיק, אולם הם נחשבים לפחות יעילים, בהשוואה לאלו ממתכת.
בנוסף, לאחרונה רווח השימוש במברשות שיניים המתהדרות במנקה לשון, אולם יעילותן פחותה, כיוון שהן אינן מסירות את החיפוי מהלשון, אלא גורמות לפיזור אחר שלו על פני השטח.
מומלץ לנקות את הלשון טרם ארוחת הבוקר, באמצעות גירוד של הלשון בסדרה של כ-3-5 חזרות, לפני צחצוח שיניים. לאחר מכן יש לשטוף את הפה במים קרים. להגברת האפקט ניתן לחזור על התהליך גם בלילה טרם השינה. תוך זמן קצר תוכלו לחוש ברעננות ובטעם וריח פה טובים יותר.
בפעמים הראשונות תיתכן רגישות באזורים מסוימים (בעומק, באזור בסיס הלשון) שעשויה לעורר את "רפלקס ההקאה". ניתן בקלות להימנע ממצב זה אם מרגיעים את הלשון ואת שרירי הגרון בזמן השימוש במנקה הלשון.
מומלץ להפוך הליך זה לחלק משגרת היום, בדומה לצחצוח שיניים ושימוש בחוט דנטלי. במידה ואין מנקה לשון בנמצא, ניתן להשתמש בכפית כתחליף ולגרד בעזרתה את החיפוי על הלשון.
השימוש במנקה לשון הוא אישי ומומלץ להחליף את מנקה הלשון אחת למספר חודשים, לשמירה על היגיינה מכסימלית.
אזהרה – ברגע שמתחילים מיד מתמכרים…אז קדימה, תתחילו לגרד…
ללעוס מסטיק עם זיילטול,[ממתיק בריא] הורג את כל החיידקים למינהם ומשאיר פה נקי,לקחת במיוחד אחרי אוכל מתוק !! יעיל ביותר מתוך ניסיון !
את מנקה הלשון מזמינים ב"יוגה סטור" ועדיף כבר להזמין גם כלי חרסינה ל"נטי". כל בוקר יש לגרד את הלשון כפי שהוסבר…וחשוב ביותר לעשות נטי עם מי מלח העוברים דרך האף מנחיר לנחיר. פעולה שיגרתית כזו כל בוקר עושה לנו בריאות מושלמת! אין אלרגיות,או התקררויות!
שלום, האים צחצוח הלשון עם מברשת ומשחת שיניים צמחית אינה מועילה?
האמת, ניקוי הלשון הוא חיוני ביותר כפי שהוסבר בכתבה, המידע הזה מוזכר גם בדת האסלאם שממליץ ניקוי הלשון מאחר וכל החיידקים מתרכזים בלשון דבר שגורם להרבה בעיות בגוף.
אהבתי את הכתבה