מסרים קשים לעיכול

אומרים שטבעונות זה כמו דת. באירוע עם גארי יורופסקי שהתקיים השבוע אפשר היה ללא ספק לאמת את הטענה הזאת. ההתרגשות היתה גדולה ממש כאילו הגיע כוכב רוק שלא לומר איזה רב מקובל. מאות אנשים מכל הגילאים, ביניהם טבעונים וביניהם (הרוב) סקרנים שמעוניינים לשמוע ואולי לעשות שינוי תזונתי בחייהם לכיוון טבעוני, גדשו את האולם הגדול בתיאטרון גבעתיים בשני ערבים שהתקיימו השבוע ובהם הרצה ה-גורו של הטבעונים – גארי יורופסקי. בחוץ שקק הפנינג טבעוני מרגש לא פחות; בפינה אחת יכולת לקנות סורבה אסאי, בפינה אחרת גלידת אננס טבעונית, שייק ירוק, שייק כתום ומה לא.

יורופסקי הוא יהודי אמריקאי, פעיל אקטיביסט למען זכויות בעלי חיים. את ההרצאה הוא פתח בכך שסיפר שעד גיל 25 גדל כאומניבור (אוכל כל)  לכל דבר ובעקבות מפגש עם פיל שבוי ומעונה בקרקס שבו התנדב אביו החורג כליצן, השתנו חייו. ב-1996 ייסד  ארגון של טבעונים המתנגד לשימוש כלשהו בבעלי-חיים. הוא נעצר פעמים רבות בשל פעילותו האקטיביסטית למען זכויות בעלי חיים והחל להרצות בפני אנשים אודות בעלי חיים ותזונה טבעונית. כושר הדיבור שלו והכריזמה השופעת הפכו אותו למרצה פופולרי ואפקטיבי שמרצה בכל רחבי ארצות הברית. ההרצאה בישראל היתה הרצאתו הראשונה מחוץ לגבולות ארצות הברית. אולי זה הגן היהודי ששכנע אותו להגיע?

הקהל עצם עיניים

כשיורופסקי מתחיל לדבר על אכילת בעלי חיים ומוצריהם, הוא כולו מתמלא התלהבות והכריזמה וכושר השכנוע שלו רק הולכים וגוברים ככל שהוא מתקדם בדבריו. וזה אפקטיבי, ללא ספק. מי שחשב שיימנע מסרט אימה, כפי שבדרך כלל קורה בהרצאות מהסוג הזה, טעה. גם מרצה מוכשר כמו יורופסקי נזקק לסרטון מעורר פלצות וגועל. אין מנוס – זה אפקטיבי. כל הקהל, ללא יוצא מן הכלל, נע בכסאו בחוסר נוחות, חלקו אפילו כיסה את העיניים. אני אפילו ראיתי כמה שניגבו דמעה. אני באופן אישי חשתי אפילו בחילה. משוכנעת שרבים נוספים גם.

אי אפשר, ותאמינו לי, אי אפשר להישאר אדישים לתמונות הקשות שהוקרנו בסרטון הזה.
פרות, עופות, חזירים והצאצאים הרכים שלהם גדלים בצפיפות, נדחפים, מוזרקים, מעונים ומה לא, ועוברים מה שגארי קורא "אונס" באכזריות, ללא טיפת חמלה, הכל כדי להגיע לצלחת שלנו במקסימום רווח כלכלי.

ביצים זה הווסת של התרנגולת

גארי שם לנו מראה מול הפרצוף וזה לא קל. נוח לנו לאכול את הסטייק או למרוח גבינה על פרוסת הלחם שלנו מבלי לחשוב על אותם בעלי חיים מעונים, מורעבים או לחילופין מפוטמים למוות. על אותן פרות שידיים חפויות נדחפות להן באכזריות לוואגינה כדי להזריע אותן, שהרי פרה מניבה חלב אחרי ההמלטה, שמיועד בכלל לעגל שלה ולא לנו. גארי מספר שאחד הדברים שלעולם לא יישכח הוא אותן זעקות שבר של פרה בחווה שבה שהה, במשך ימים ארוכים, שזעקה אל העגל שנגזל ממנה.

הקהל היה מרותק לכסאו. אפילו בלי אייפונים

אנחנו שוללים מבעלי החיים את החופש שלהם, כולאים אותם במקומות צפופים ומלוכלכים בצואה שלהם, מפעילים עליהם מניפולציות, מזריקים להם חומרים, כדי להפיק מהם את המירב ובזמן קצר ואז שוחטים אותם באכזריות. זה מעוות, זה חולני וגארי יורופסקי לקח על עצמו את המשימה לשים לנו את זה על השולחן.

גארי משתמש במילים קשות, ואף עושה השוואות לשואה היהודית. הוא לא חוסך בפרובוקציות כדי לזעזע אותנו. הוא מכנה את ביצי התרנגולת ה"וסת" של התרנגולות, את הדבש הוא מגדיר כקיא של הדבורים, שהרי מקורו בקיבה שלהם ועוד כנה וכהנה תיאורים מבחילים. ושוב, זה אפקטיבי.

אז למה שלא נשתה חלב של ג'ירף?

יורופסקי. מתהלך במרץ הלוך ושוב על הבמה

הגוף שלנו לא זקוק לחלב של ג'ירף או של פיל, או של זברה, כלב, סוס, פרה או כבשה. נבראנו לינוק חלב משד אמנו ומרגע שנגמלנו, אנו לא אמורים לצרוך חלב של בעל חיים אחר. אז למה למען השם, זועק יורופסקי, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לשתות את חלב הפרה. ולא רק לשתות אותו אלא גם לענות אותה למוות בגלל זה.

חלב, מזכיר יורופסקי לקהל, שרובו אני משוכנעת, שתה עוד באותו הבוקר נס קפה עם חלב או אולי אפילו קפה הפוך, עשיר במוגלה ובתאי דלקת. מה לדעתכם קורה כאשר שואבים בכוח חלב מן הפרות ובאופן מנוגד לטבע  ארבע פעמים ביום חלב? מה שקורה הוא שנוצרות באופן תדיר דלקות עטינים ולכן תאי המוגלה הם חלק בלתי נפרד מהחלב. חלב עשיר במוגלה – זה מה שאתם מוסיפים לקורנפלקס שלכם – אומר יורופסקי.

גארי לא מתעניין רק באספקט התזונתי-בריאותי של הטבעונות. מעבר להיות פעיל זכויות בעלי חיים הוא גם מדבר רבות בהרצאותיו גם על הנזק האקולוגי העצום שנוצר מתעשיית הבשר,  את זיהום האויר שכרוך בגידול המוני של בע"ח האומללים בתנאי שבי ורבייה לא טבעית, את זיהום מי התהום ואת המשאבים המבוזבזים.

הקהל הרב ישב מרותק. הסתכלתי סביב לראות כמה אנשים משחקים עם האייפונים שלהם וכמעט ולא ראיתי כאלה. ההרצאה היתה אפקטיבית, עניינית וסוחפת. בשעה אחת אני משוכנעת שגארי הצליח לגרום לחלק ניכר מהאנשים שנכחו באירוע לחזור הביתה עם תהיות תזונתיות עמוקות לגבי הסטייק שהם מתכוונים לאכול בערב החג.

יש הטוענים כלפי יורופסקי שההרצאות שלו מכילות אי אילו אי דיוקים מדעיים ופרובוקציות לא מוצדקות. בשורה התחתונה, אם שמים בצד את אי הדיוקים המדעיים ואת הפרובוקציות, המסר עובר ועובר בגדול. וזה מה שחשוב. כי אין דבר חשוב יותר מאשר לעורר את כולנו לקראת עולם בריא יותר, צודק יותר ומוסרי יותר. אנחנו נותנים יד לתעשייה אכזרית וחסרת רחמים וכולנו אשמים. אין הנחות.

הערב הסתיים בשאלות ותשובות ולאחר מכן בהרצאה קצרה של ד"ר עדיאל תל אורן. אבל מה לעשות, לעומת גארי כולם החווירו בערב הזה, אפילו תל אורן.

ברזל – לא חייב רק מבשר

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו