אז מה יש לצהריים?

(צילום: גלי רולוף-הנדל)

הכל התחיל כאשר חברה זרקה לי בשיחת פייסבוק שהרבה פעמים היא מוצאת עצמה מתלבטת מה להכין לצהריים – מה הילדים יאהבו? איך לחדש ולגוון? איך לא להשתעמם ולהיכנע לקלות האוכל המוכן?

אני תמיד מוצאת שאמהות שאני מטפלת בהן עסוקות מאד בשאלת האוכל ובעיקר כאשר ישנם ילדים שחוזרים בצהריים הבייתה רעבים. זה תמיד מקום שדורש עוד רעיונות וגיוונים, כי הטעמים משתנים, השעמום משתלט ואם אנחנו לא עומדים בקצב הזה אנחנו לעתים מוצאים עצמנו מתקבעים על מספר מצומצם של מנות "מנצחות" וזה לא הדבר הכי מזין לעשות.

אוכל מגוון, המשתנה תדירות הוא נכון יותר בהסתכלות תזונתית לאורך זמן. כך אנחנו יכולים לוודא שיש מגוון טוב של ירקות, פירות, מוצרים מהחי, קטניות, דגנים מלאים וכן הלאה. שהרי בכל אחד יהיו רכיבי תזונה מעט שונים, במינונים מעט שונים ובעיקר בהקשרים שונים שיעזרו לגוף שלנו לקחת באמת את מה שנחוץ לו. כי הגוף שלנו אוהב שינוי וגיוונים, הוא ממש בנוי לזה ואם הוא מרגיש שיש לו שפע של מזון איכותי הוא יכול לשחרר את המנגנונים האבולוציוניים של ההחזקה והצבירה, כי 'הכל בסדר' ואפשר להתרווח.

לכן, כאשר אנחנו חושבים על ארוחת הצהריים שהיא ארוחה מרכזית ביום – ילדים חוזרים מביה"ס ומהגן, מבוגרים עושים עצירה ביום שלהם (במקרה הטוב) – זה זמן קלאסי להזין את עצמנו היטב ולא להכנע לג'אנק הסובב אותנו מכל עבר.

נדרשת פה בחירה, אין ספק. אולם אני מוצאת שאם תהיה לאנשים השראה, יהיה להם קל יותר. ובדיוק בעבור זה פתחתי את הבלוג מה יש לצהריים?

אין לי באמת יומרות שאנשים יכינו את המתכונים שלי אחד לאחד. הכי כיף לי לשמוע מאנשים שהם הכינו תבשיל בהשראת מה שהם קראו באחד הפוסטים ויצרו ממנו משהו משלהם. אולי משהו שמתאים קצת יותר לטעמים שאוהבים אצלם בבית, אולי משהו מתוך האילוצים של מה שהיה בבית ממילא, אולי כי הם צמחונים והמנה הייתה במקרה בשרית.

לא משנה מדוע, העיקר שהם עשו את זה לשלהם. זה אומר שהם גם יטמיעו בצורה טובה יותר את הרעיון וירכשו כך מנה נוספת ל'ספר המתכונים הביתי' שלהם. וזה ממש ממש משמח אותי!

חשוב לי גם מאד לעודד ולקדם את המודעות לחשיבותן של הארוחות המשפחתיות. בצוותא. וזה משהו שאני מרגישה שהבלוג מאוד עוזר לקדם.

לא לשכוח להשרות חומוס

בבלוג כרגע עולה בכל יום הצעה לארוחת צהריים, בימי א'-ה'. הפוסטים מתפרסמים כבר ב-7 בבוקר, כדי שאנשים יוכלו לתכנן את הארוחות שלהם בהתאם, מי שצריך או מעוניין לקנות משהו שחסר לו בבית, מי שצריך להשרות משהו וכן הלאה.

ישנן ארוחות צמחוניות ויש ארוחות בשריות (אפשר גם להיעזר בתגיות לשם כך).

תמיד חשוב לי שתהיינה תמונות, להמחשת תהליך העבודה. מתגובות של אנשים עד כה אני יודעת שזה ממש עוזר לכל מאותגרי הבישול למיניהם.

ורד לב. מוזמנים להצטרף למסע

לאחרונה התחלתי לשלב פוסטי אורח של בשלנים שאני אוהבת, חברים וקולגות. זה מאפשר לי גם לתת במה לאנשים נוספים וגם לרענן את "רוח הבלוג" בעבור אלה שלא בהכרח מתחברים לטעמים שלי ולרעיונות שלי. זה טוב לכולם!

כדי להקל על העניינים יש גם רשימת קניות שבועית שנותנת את המרכיבים העיקריים לאותו השבוע. היא מתחדשת בכל שבוע והיא פרי רעיונה של כרמית, אחת מהגולשות הראשונות בבלוג. אני מאד אוהבת הצעות לייעול ושדרוג, זה בהחלט מוסיף ושומר גם עליי באנרגיית חיוּת גבוהה עם הפרוייקט הזה.

ויש גם בצד חלק ממקורות ההשראה הפרטיים שלי, שאנשים מוזמנים להכיר גם.

ומה עם כל הקטע הטכני?

למזלי, בעקבות בלוג של חברה (מתחום אחר בכלל) עברתי דרך פוביית המחשבים שלי והצלחתי להתחבר לבלוגר, שמאפשר פלטפורמה פשוטה ביותר להבנה וליישום של כל הקטע הטכני. אפילו מצאתי שאני נהנית מהעיצוב של הבלוג ומלהכניס שם כל מיני ג'דג'טים קטנים.

ומה הלאה?

מרגע שהתחלתי לנוע הרעיונות לא מפסיקים לנבוע. אם חשבתי שזה ימצה את עצמו באיזשהו שלב, גיליתי שלא חסרות אפשרויות לארוחות צהריים שונות ומגוונות ואנשים פשוט שמחים שמזכירים להם ומראים להם איך.

השבוע, למשל, פתחתי את "שבוע המרקים הגדול" ובו בכל יום יתפרסם מתכון למרק אחר. מאד חורפי.

ויש עוד רעיונות לשיתופי פעולה ודברים מעניינים. מוזמנים להצטרף למסע הזה, יהיה מעניין ובעיקר – טעים!

לבלוג מה יש לצהריים?  

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו