יוד – המרכיב החסר בתזונה שלנו
צילום: באדיבות סיקורה
חסר ביוד הוא בעיה כלל עולמית. אבל עכשיו הוא גם הבעיה שלנו. במשך שנים רווחה הסברה בישראל, כי לאור העובדה שאנו שוכנים לאורכו של הים התיכון, אין חשש לחסר ביוד. אולם ע"פ נתונים שפורסמו ע"י משרד הבריאות לאחרונה, מתברר שישנן אוכלוסיות בארץ, כדוגמת ילדים ונשים הרות, הסובלים מחסר משמעותי במינרל חיוני זה.
מסקר שנערך בשנת 2016 בקרב 2,097 נשים הרות וילדים בגיל בית ספר (מתוכם 1,023 ילדים ו-1,074 נשים) בשיתוף קופת חולים "מכבי", האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ובית חולים ברזילי, עולה כי בישראל קיים מחסור מתון עד קל ביוד באוכלוסייה. על פי הנתונים, חציון כמות היוד בשתן באוכלוסייה שנבדקה עמד על 83 מק"ג לליטר, כאשר ערכי הנורמה נעים בין 100 ל-199 מק"ג לליטר.
מנתוני הסקר שהוצגו במרץ השנה בכינוס השנתי של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו קטנות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי.
בקרב נשים הרות, כמות היוד איננה מספקת ועומדת על 61 מק"ג לליטר בלבד, כאשר הנורמה היא בין 150 ל-249 מק"ג לליטר, וכי ישראל נמנית על המדינות עם צריכת היוד הנמוכה ביותר בקרב נשים הרות וילדים בעולם (יחסית למדינות מפותחות ומתפתחות).
חשיבות היוד בגוף
כל תא בגוף מכיל ומנצל יוד לתפקודיו השונים. מינרל חשוב זה מרוכז במערכת הבלוטות ההורמונליות (שחלות, רחם, שדיים, ערמונית ובלוטת התריס). כאשר בלוטת התריס מכילה את הריכוז הגבוה ביותר של יוד (15-20 מ"ג בבלוטה של אדם בוגר בממוצע), בהשוואה לכל איבר אחר בגוף. כמויות נוספות של יוד מאוחסנות בבלוטות הרוק, בנוזלים שקשורים למוח ולעמוד השדרה, בחזה, בשחלות, במקלעת הדמים במוח (choroid plexus) וברירית המעי.
צילום: באדיבות סיקורה
היוד מהווה מרכיב משמעותי בכל הורמוני התריס. הורמון התירוקסין (4T) כולל 4 אטומי יוד ו-3T כולל 3 אטומי יוד. הורמון זה קובע את קצב המטבוליזם בגוף ונחשב חיוני לגדילה וחילוף החומרים ברקמות השונות. ללא אספקה נאותה של יוד, בלוטת התריס אינה יכולה לייצר הורמוני תריס בכמות מספקת, ואינה יכולה לתפקד בצורה אופטימלית.
בעיות בריאותיות כתוצאה ממחסור ביוד
בספרו :Iodine: Why You Need It, Why You Can't Live Without It" " טוען ד"ר ברונשטיין, כי צריכה מספקת של יוד נמצאה כעשויה לסייע למגוון מצבים רפואיים כגון: סרטן השד, סרטן הרחם והשחלות, מחלות פיברוציסטיות בחזה, תהליכי ניקוי של הגוף, עייפות, הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, שיפור תפקוד מערכת החיסון, בעיות פריון ועוד.
מאידך, מחסור ביוד יגרום לתת פעילות בבלוטת התריס (היפותירואידיזם) המאופיינת בעייפות, חולשה, עלייה לא מוסברת במשקל, רגישות לקור, יובש בעור, נשירת שיער, עצירות ואף להגדלה של בלוטת התריס (זפק), לצד סימפטומים נוספים.
סלט חומוס עם אצה טרייה, צילום: באדיבות סיקורה
בקרב ילדים עשוי לגרום לליקויים התפתחותיים כדוגמת בעיות גדילה ובעיות בתפקודים קוגניטיביים. במהלך הינקות והילדות עשוי אף להיגרם נזק בלתי הפוך למוח ומערכת העצבים (עד פגיעה של 10 נקודות ב (IQ ואף להתפתחות של קרטיניזם (סוג של פיגור שכלי). בעודף יתבטא בהיפרתירואידיזם ויאופיין בתסמינים הפוכים לאלו של היפר.
המינון היומי המומלץ ליוד עומד על 150 מק"ג לאדם בוגר, 220 מק"ג לנשים הרות, 290 מק"ג לנשים מיניקות, 90 מק"ג לילדים בגיל 1-8 שנים ו-120 מק"ג לילדים בגילאי 9-16.
מקורות ליוד בתזונה הינם אצות ים, פירות ים (חסילונים, צדפות, קונכיות ועוד), דגי ים, מלח בישול, מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים. גם דגנים וירקות עשויים להכיל כמות קטנה של יוד, במיוחד באזורים הקרובים לימות ואוקיינוסים.
נמצא כי האוכלוסיות בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר לסבול מחסר ביוד הן נשים הרות, ילדים, צמחונים וטבעונים (שנמנעים מצריכת ביצים, מוצרי חלב ודגים).
ממרח שקדים עם אצה טרייה, צילום: באדיבות סיקורה
בישראל בניגוד למדינות אחרות בעולם, לא קיימת חקיקה המחייבת העשרת מלח ביוד. לכן אחוזים בודדים מהמלח המשווק בישראל הוא מיודד (דהיינו מועשר ביוד) – בהשוואה למדינות אחרות בהן מדברים הנתונים על 80-90%. לכן אחת הדרכים הטובות להימנע מחסר ביוד ולספק לגופנו כמות מספקת של מינרל זה היא באמצעות צריכה של מזונות עשירים במינרל, ובראשן – אצות ים.
לאחרונה הצטרפו לשוק המקומי שחקניות חיזוק נוספות כדוגמת אצת אולווה (ULVA) גרסילריה (GARCILARIA), המשווקות ע"י חברת SEAKURA.
מנה של 100 גרם אצת אולווה מספקת 383 מק"ג יוד – פי 2 מהקצובה היומית.
מנה של 100 גרם אצת גרסילריה מספקת 817 מק"ג יוד – פי 5.5 מהקצובה היומית המומלצת למבוגר לפי משרד הבריאות.
ניתן לשלב אותן בתפריט היומי כתוספת בריאה ומזינה לשייקים, מרקים, סלטים, תבשילים ועוד.
חשוב לציין כי האצות של סיקורה גדלות בבריכות אקולוגיות המבוססות על מי מים שסוננו ונוקו בתהליך ייחודי, מה שמבטיח שתהיינה אורגניות, נקיות מזיהומי הים, עומדות בתקן למתכות כבדות בארץ ובעולם ובטוחות למאכל, בהשוואה לאצות שגדלו בים הפתוח.
