לחיי המרירות: חליטת עלי זית

צילום: pixabay

מהם הפיטוכימיקלים ומדוע מדברים כה רבות בשבחם? פיטוכימיקלים הוא שם כולל לתרכובות שנמצאות באופן טבעי במזונות מן הצומח.

"פיטו" ביוונית פירושו צמח. תפקידם של הפיטוכימיקלים הוא להגן על הצמח מפני השפעות מזיקות של הסביבה. כאשר אנחנו אוכלים מזונות מן הצומח – אותם פיטוכימיקלים עושים פעולת הגנה דומה גם עלינו.

מבין שלל הפיטוכימיקלים שמצויים בצמחי המרפא השונים יש כאלה שמגבירים ייצור של אנזימים נוגדי סרטן, לאחרים יש יכולת נוגדת חימצון והם מגינים על הגוף מפני רדיקלים חופשיים. יש פיטוכימיקלים רבים שנמכרים בכמוסות ויש כאלו, שכדי להפיק את התועלת מהם, ניתן לרקוח תה מהצמחים המכילים אותם.

אחד מן הפיטוכימיקלים האלו הוא אולאורופין, המצוי בעלי זית. לחומר זה, כמו גם לחומרים נוספים הנמצאים בעלי זית, יש יכולות ריפוי חשובות. תה מעלי זית נמצא עוזר נגד מלריה, מחלות חיידקים, מחלות ויראליות כמו שפעת לסוגיה והרפס, מחלות פיטריות, הצטננות ואפילו נגד אלרגיות.

חליטת עלי זית: לנצל את יתרונות עץ הזית

עלי זיתים הוזכרו כצמח גם בזמנים עתיקים והרבה לא השתנה מאז. הזיתים הם אותם זיתים והמחלות אותן מחלות, אם כי מדי פעם צצה מחלה חדשה. ולרוב גם ההמלצה כיצד ליהנות מיתרונות עלי הזית היא דומה: בספר רפואה מהמאה ה-19 ממליצים להרתיח כוס מים עם כ-30 עלי זית כרבע שעה בטמפרטורה נמוכה, מצננים ושותים.

החומר המצוי בעלי זית, אולאורופין, נוצר על-ידי העץ כדי להגן על עצמו מפני פגיעת מחלות ומזיקי צמחים. בשנת 1962, מחקר שנעשה באיטליה מצא שלחומר זה יש יכולת להורדת יתר לחץ דם.  גילוי זה המריץ חוקרים להמשיך ולבדוק יכולות ריפוי נוספות שיש בעלי זיתים.

במחקרים נוספים שנערכו באירופה נמצא שהחומר המצוי בעלי זית שיפר גם את זרימת הדם בעורקים הכליליים, הפסיק הפרעות קצב בלב ומנע עוויתות מעיים.

באולאורופין עצמו נמצא חומר בשם חומצה אלאנולית ולה נמצאו תכונות נוגדות בקטריות רבות עוצמה. בארה"ב, חברת התרופות אפג'ון חקרה את החומצה הזאת ומצאה שהיא בולמת את ההתרבות של כל הוירוסים, כולל וירוסי הצטננות ושפעת לסוגיה. מבחינת בטיחות, לא נמצאו לחומר זה כל תופעות לוואי שהן והוא נמצא פעיל גם בריכוזים נמוכים למדי.

במחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת מילאן חוקרים מצאו שהחומר אולאורופין מנע חימצון של כולסטרול. כולסטרול מחומצן הוא זה שמזיק לכלי הדם וללב. לכן, אם כן – עלי הזית יכולים להצטרף לרשימת החומרים המגנים על הלב. החומרים הפעילים שבעלי זית גורמים גם להרפיית מתח בעורקים ובכך יכולים להוריד גם יתר לחץ דם.

הרשימה של מחלות חיידקים, וירוסים ופטריות שכנגדן החומר המופק מעלי זית נמצא פועל היא ארוכה למדי. הנה רשימה קצרה:

הרפס לסוגיו השונים, אבעבועות פרה, דלקת ויראלית של המוח, דלקת שריר הלב, שיתוק ילדים וסוגי שפעת רבים, עייפות כרונית, הפטיטיס B, דלקת ריאות, שחפת, זיבה, מלריה, מחלת דנגי, בקטרמיה, שלשולים קשים, הרעלות דם ודלקות בשיניים, אוזניים, דרכי שתן ודלקות שאחרי ניתוחים.

חלק מן היכולות של תה עלי זית כנגד וירוסים נובע מכך שהוא משבש את היכולת  שלהם לייצר חומצות אמיניות הדרושות להם. לחליטת עלי הזית יש יכולת למנוע הידבקות במחלות ויראליות או להדביק אחרים במחלות כאלו. החומרים שבעלי הזית מעוררים לפעולה תאים במערכת החיסונית שתפקידם לבלוע חיידקים או כל חומר זר בגוף.

מחסל הווירוסים – חליטת עלי זית

המחקר מעלה סברה שתה זה יכול להיות "תרופה אנטי ויראלית אמיתית" מאחר ובאופן סלקטיבי הוא בולם את המערכת הייחודית של וירוסים שפוגעים בפונדקאי. אין שום אנטיביוטיקה תרופתית עם יכולת כזו.

בפרספקטיבה קלינית, השימוש בתמצית עלי זית החל בשנת 1995, אבל התוצאות עד כה מאוד מרשימות. יש לתה זה יכולות ריפוי ייחודיות נרחבות ביותר, כנגד מחלות וירוסים ומחלות חיידקים רבות.

שתייה קבועה של חליטת עלי זית יכולה להגביר את העמידות בפני הצטננויות ומחלות ויראליות להן חשופים אנשים שחיים ברמות סטרס גבוהות.

כפי הנראה, מה שידוע לנו רק מגרד את הקרקעית היכולות של צמח זה. חולים הבריאו מפסוריאזיס, קצב לב חזר לתקנו, היו פחות כאבים מטחורים, פחות כאבי שיניים וכאבי פרקים כרוניים. הטיפול בעלי הזית גם הגביר במידה רבה את רמת האנרגיה של אותם מטופלים.

יחד עם זה, יש להביא בחשבון שתה כזה אינו מרפא כל – הוא יכול וצריך להוות חלק נכבד כתוסף מזון ביחד עם שינוי אורח החיים. על כל פנים, למי שסובל מלחץ-דם נמוך מומלץ לעקוב אחר ערכי לחץ דמו כדי לוודא שאין ירידה נוספת.

מקורות:

Cruess WV, and Alsberg CL, The bitter glucoside of the olive. J. Amer.
Chem. Soc. 1934; 56:2115-7.
Samuelsson G, The blood pressure lowering factor in leaves of Olea
Europaea. Farmacevtisk Revy, 1951; 15: 229-39
Veer WLC et al, A compound isolated from olea europaea. Recueil, 1957;
76:839-40
Panizzi L et al, The constitution of oleuropein, a bitter glucoside of the
olive with hypotensive action. Gazz. Chim. Ital; 1960; 90:1449-85.
Petkov V and Manolov P, Pharmacological analysis of the iridoid
oleuropein. Drug Res., 1972; 22(9); 1476-86.
Juven B et al, Studies on the mechanism of the antimicrobial action of
oleuropein. J. Appl. Bact., 1972; 35:559-67.
Kubo I et al, A mutichemical defense mechanism of bitter olive olea
europaea (Oleaceae)– Is oleuropein a phytoalexin precursor? J. Chem. Ecol
1985; 11(2):251-63.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו