בלוטת התריס – תחנת הכוח של הגוף

מאת: חגית אריאלי שיינפלד - מטפלת באירוודה - ייעוץ לגבי תזונה, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית. ומנחה סדנאות למתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס

על מגיפת התריס כבר שמעתם? הסטטיסטיקה מצביעה על כך שאחת מכל 8 נשים תפתח הפרעה כלשהי בבלוטת התריס, במהלך חייה!

על פי נתוני ארגון בלוטת התריס האמריקאי (ATA)  20 מיליון אמריקאים סובלים ממחלה כלשהי בבלוטת התריס. הנתון המדהים בהקשר לכך הוא כי על פי הערכות, 60% מהחולים אינם מודעים בכלל למצבם. ורב הסיכויים שגם רבים מכם מהלכים בעולם עם חוסר איזון כזה או אחר בבלוטת התריס, מבלי להיות מודעים לכך, בשל חוסר מודעות או אבחון שגוי.

בלוטת התריס, המכונה גם בשם "בלוטת המגן" היא אחד מהאיברים החשובים מגופכם שאינו זוכה למספיק יחסי ציבור. ובמקרה שלה, הגודל (5 ס"מ) לגמרי לא קובע. היא שוכנת מתחת לפיקת הגרון וצורתה כצורת עניבת פרפר, בשל העובדה שמורכבת משתי אונות אשר עוטפות את קנה הנשימה בחלקו הקדמי.בלוטת התריס מייצרת ומפרישה את הורמוני התריס (ההורמונים התירואידיים, שהמרכזיים בהם הם 4T ו-3T). ולמעשה כל תא ותא בגוף מכיל רצפטורים של תירואיד וכל איבר כמעט ומערכת, יושפעו בסופו של דבר מתפקודה של בלוטת התריס.

איך בלוטת התריס משפיעה על המשקל שלנו? (123RF)

הבוסים של המטבוליזם שלנו – ההורמונים של בלוטת התריס

על חשיבותה ניתן ללמוד מתפקידם של הורמוני התריס והיקף השפעתם:

1. הורמוני התריס אחראים על המטבוליזם של המזון שאנו אוכלים והפקת האנרגיה ממנו. הם אלו שקובעים את קצב חילוף החומרים בגוף (ה-BMR = BASAL  METABOLIC RATE), הנוגע לעיכול שומנים, חלבונים, פחמימות ואף ויטמינים. לכן במצבים של חוסר איזון נחווה תופעות של עלייה/ירידה במשקל ללא שינוי תזונתי.

2. הורמוני התריס אחראים להתפתחות של מערכת העצבים המרכזית וממלאים תפקיד קריטי בהתפתחות וגדילה של המוח בשלב העוברות ובהמשך, במהלך שנות החיים הראשונות.

3. הורמוני התריס משפיעים על מערכת העצבים האוטונומית ולכן חוסר איזון בבלוטת התריס ישפיע על קצב הלב (פלפיטציות), לחץ הדם, קצב הנשימה ועוד.

4. בלוטת התריס נחשבת לתרמוסטט של הגוף ואחראית לטמפרטורה שלו ולייצור חום (הורמוני התריס משפיעים על התרחבות של כלי דם ו"בריחה" של חום מהגוף).  לטמפרטורת הגוף קיימת השלכה גם על תהליכים אחרים המתרחשים בגוף.

5. הורמוני התריס נקשרים להורמון הגדילה – במצבים של חוסר איזון בשלב בעוברות או הילדות עשויים לגרום לגמדות.

6. בלוטת התריס משפיעה על חוזק העצמות – כיוון שמייצרת את הורמון הקלציטונין שמסייע לחדירת סידן לעצמות ועשוי לכן לתרום לחוזק העצם.

7. בנוסף, להורמוני התריס השפעה על תחזוקת העור, גדילה, פוריות, חוזק השרירים, תפקודים קוגניטיביים (ואף עשויה להשפיע על רמת המשכל), ויסות הצמיחה של תאים, עיניים (בגרייבס) ועוד.

גם אוסטיאופורוזיס קשור לבעיות בבלוטת התריס (123RF)

במצבים של חוסר איזון בבלוטה נחווה מגוון רחב של תסמינים כדוגמת עלייה/ירידה במשקל, עייפות גדולה, אי סבילות לקור (תת)/ חום (יתר), הפרעות במערכת עיכול (עצירות בתת פעילות/שלשול או יציאות מוגברות ביתר פעילות) נשירת שיער, שינויים במצב הרוח (ואפילו דיכאון!), הפרעות שינה, הפרעות במחזור החודשי, בעיות פוריות (קושי להרות ו/או הפלות), חוסר חשק מיני (אצל נשים וגברים) ובעיות בתפקוד המיני (אצל גברים), אנמיה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, ערכי כולסטרול גבוהים, כאבי ראש, בצקות, קשיי ריכוז ועוד. חוסר איזון של הבלוטה נקשר אף לתופעות כגון אוסטאופורוזיס, תסמונת המנהרה הקרפלית, פיברומיאלגיה ומחלות אוטואימוניות נוספות. הסיבות לחוסר איזון של הבלוטה – תת פעילות ( היפו תירואידיזם) או יתר פעילות (היפר תירואידיזם) הן שונות ומגוונות.

סיבות לתת פעילות של בלוטת התריס

א. היפותירואידיזם ראשוני:
1. תירואידיטיס (דלקת) – עשויה להיות זמנית ולחלוף תוך מספר שבועות או חודשים. או להתקבע.
א. הסיבה הנפוצה לדלקת היא מחלת האשימוטו (HASHIMOTO) – כאשר הגוף מייצר נוגדנים כנגד הבלוטה. ולכך ע"פ הערכות, יש סיבות וטריגרים כדוגמת מרכיבי מזון (סויה, גלוטן, מוצרי חלב) הגורמים לתופעה של "מעי דליף", רעלים סביבתיים (וכן פלואור, כלור, ברום וביספינול A), חשיפה לוירוסים או חיידקים (אפשטיין בר, הפטיטיס C, הליקובקטור פילורי, מחלת ליים), הריון ולידה, דלקת כרונית בחניכיים (פריודונטיטיס) ועוד.
ב. SUB ACUTE THYROIDITIS – יכולה להיות מלווה בכאב באזור הבלוטה. או תירואידיטיס שקטה – שאינה מלווה בכאב. אצל מרבית מהאנשים תיעלם בד"כ לאחר 12-18 חודשים.
ג. דלקת הנגרמת כתוצאה ממתן עודף של יוד – למשל כתוצאה מנטילת של מינונים גבוהים של אמיודרון (תרופה להפרעות קצב)  או נטילה של תרופות נוספות אחרות (אינטרפרון לטיפול בסרטן או הפטיטיס C) הפוגעות ביכולת של הבלוטה לייצר הורמוני תריס. הללו יהוו טריגר להתפרצות המחלה בקרב חולים בעלי נטייה גנטית.
2. בעקבות טיפול ביוד רדיואקטיבי למחלת גרייבס או גידול סרטני, הגורם להרס של הבלוטה. 3. בעקבות כריתה של בלוטת התריס (כתוצאה מיתר פעילות, גידול ועוד) .
4. חסר ביוד  –  בדרך כלל במדינות עולם שלישי אבל עשוי לאפיין גם טבעונים/צמחונים.
5. צריכה עודפת של יוד שמקורה במזון ותוספי תזונה.
6. צריכה עודפת של סויה על נגזרותיה השונות, ללא צריכה מספקת של יוד.
7. חסר בויטמינים ומינרלים נוספים החיוניים לתפקוד הבלוטה כדוגמת אבץ, מגנזיום, ויטמין D, ויטמינים מקבוצת B, ברזל, סלניום, ויטמין A ועוד.
8. שימוש בתרופות המעכבות את פעילות האנזים טירוזין קינאז (שגורם לגדילה וחלוקה של תאים), כדוגמת התרופה הביולוגית ארלוטיניב לחולי סרטן.
9. הורמוני מין נשיים – רמות גבוהות של אסטרוגן ( בהשוואה לפרוגסטרון) עקב טיפולים הורמונליים, גלולות, מנופאוזה וכד', הגורמים לעלייה ברמות החלבון שקושר את הורמוני התריס (TBG )  ולמצב בו הבלוטה נדרשת לעבוד קשה יותר.
10. פגם מולד או נטייה גנטית.
11. משקעים של ברזל (המוכרומוטוזיס – עודף ברזל בגוף) או נחושת (מחלת וילסון או עמילואיד עמילואידוזיס בהן קיימת הצטברות של נחושת ברקמות הגוף השונות(.
12. הפרעות בתפקוד בלוטת אדרנל/ סטרס.
13. בעיה בהמרה של T4 ל T3  – ההמרה מתבצעת בכבד, מערכת עיכול וכליות. אם קיימת בעיה בתפקוד אחד מהאיברים הללו, אנו עשויים לחוות סימפטומים של חוסר איזון.

14. תנגודת להורמוני תריס – הורמוני התריס אינם מצליחים להיכנס לתאים.

ב. היפותירואידיזם שניוני :
1. בעיה בהיפופיזה בגלל אדנומה /גידול שפיר או סיבה אחרת.
ג .היפותירואידיזם שלישוני :
1. פגיעה נדירה בפעילות ההיפותלמוס בגלל פארינגיומה (סוג של גידול בראש), גידול אחר או מעורבות של מערכת עצבים מרכזית בלויקמיה לימפוציטית כרונית.

גם בעיות "פעוטות" יכולות לשבש את בלוטת התריס

סיבות ליתר פעילות של בלוטת התריס:

א. מחלת גרייבס – הפרעה אוטואימונית הגורמת לנוגדנים לחקות את פעילות ה- TSH  ולגרות את בלוטת התריס לייצר עודף הורמוני תריס.

ב. דלקת בבלוטת התריס (תירואידיטיס) – עשויה להתפרץ על רקע הריון ו/או לידה, עקב נטילה של תרופות כגון אמיודרון (פרוקור) המכילה יוד. או על רקע זיהום נגיפי ולהופיע כהתקף בודד שנמשך מספר שבועות או חודשים.

ג. קשריר רעלני בבלוטת התריס  – דהיינו גידול שפיר בתוך בלוטת התריס, הגורם לייצור עודף של הורמוני תריס.

ד. במקרים נדירים פעילות יתר של בלוטת יותרת המוח, הגורמת לייצור יתר של הורמוני תריס.

חווים חלק מהתסמינים שתוארו? חושדים שבלוטת התריס שלכם לא מאוזנת, פנו לרופא המשפחה ובקשו לבדוק תפקודי תריס. מומלץ לא להסתפק בבדיקת TSH,  אלא לבקש גם בדיקת 4T, 3T ונוגדני תריס (אנטי תירואיד פרוקסידאז ואנטי תירוגלובולין).

רופאים רבים מתייחסים לבדיקת הנוגדנים בזלזול, כל עוד לא קיימות תנודות ברמת ה TSH וערכי ה 4T וה- 3T נמצאים בנורמה. אולם הימצאות של נוגדנים עשויה ללמד אותנו על היקף ההתקפה האוטואימונית שהגוף נמצא בה (במצבים של האשימוטו או גרייבס) וגם לגרום לתסמינים השונים.

הטיפול ברפואה הקונבנציונלית מתבסס על מתן טיפול תרופתי של הורמונים חלופיים במקרה של תת פעילות. או עיכוב פעילות הבלוטה ואפילו הרס שלה, במצבים של יתר פעילות.  אולם קיימות דרכים נוספות – חלופיות או משלימות לתמיכה במערכת התריס, בהתאם לגורם ליציאה מאיזון, כדוגמת תזונה ואורח חיים, צמחי מרפא ותוספי תזונה, יוגה, טכניקות לניהול סטרס, טיפולי מגע ועוד. אבחון המחלה בשלביה הראשונים עשוי להיות משמעותי להצלחת הטיפול בהמשך. למידע חינמי נוסף אודות בלוטת התריס מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק "לפתוח את התריס".

הכתבה באדיבות חגית אריאלי שיינפלד – מטפלת באיורוודה (ייעוץ בנוגע לתזונה ואורח חיים, צמחי מרפא וטיפולי מגע ברוח הרפואה ההודית המסורתית), מנהלת קבוצת הפייסבוק "לפתוח את התריס" לאנשים המתמודדים עם חוסר איזון בבלוטת התריס.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו