אספרטיים - מה זה?
צילום: 123RF אספרטיים ממתיק מלאכותי
את הסיפור המלא על האספרטיים (או אספרטם), שמשווק גם בשם נוטרה-סוויט NutraSweet, היה לי קשה לקרוא בגלל שהוא כל כך מזעזע, מעורר כעס ותסכול.
אביא אותו בפניכם בפירוט ובמדויק משום שאני סבורה שכולם צריכים לדעת את כל פרטיו.
למה אספרטיים כל כך מסוכן?
האספרטיים מורכב משלושה רכיבים:
50% פנילאלנין
40% חומצה אספרטית
10% מתנול
שלושת החומרים הללו נמצאים בצורה טבעית כמעט בכל מזון, ויצרני האספרטיים נאחזים בנתון זה כדי לשווקו כטבעי ובטוח לשימוש. זאת היא אמת חלקית בלבד, שיש בה משום הטעיה מכוונת של הציבור.
פנילאלנין וחומצה אספרטית
פנילאלנין וחומצה אספרטית הן חומצות אמינו (חלבונים) שמצויות במזון באופן טבעי, אבל הן יכולות להיחשב טבעיות ובלתי מזיקות רק כאשר הן נצרכות כחלק משאר רכיבי המזון הטבעיים, כאשר הן מחוברות לחומצות אמינו נוספות.
לעומת זאת כאשר צורכים אותן כחומרים בודדים וחופשיים (האספרטיים מתפרק מייד לשלושת מרכיביו), הן חודרות למערכת העצבים המרכזית וגורמות לעודף של פעילות עצבית במוח, מה שגורם להתפתחות של בעיות בריאות רבות.
מתנול
המתנול, שהוא הרכיב השלישי באספרטיים, מתפרק לחומר שנקרא פורמלדהיד המוּכר כחומר רעיל ביותר.
על פי 'הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה', הפורמלדהיד עלול לגרום לסרטן בחיות מעבדה ובבני-אדם. חוקרים קבעו שהפורמלדהיד משנה את מבנה ה-דנ"א ולכן עלול לגרום להתפתחות של גידולים ממאירים.
כאשר שלושת הרכיבים הטבעיים הללו מתחברים יחד למולקולה של אספרטיים, מתקבלת תרכובת שאינה קיימת בטבע, ולכן הגוף אינו יודע לזהות אותה ומתייחס אליה כאל חומר כימי זר.
כאמור, תרכובת האספרטיים מתפרקת לשלושת מרכיביה ומכאן נובעות הסכנות.
בבדיקות רבות שנערכו במזון ובמשקאות שמכילים אספרטיים, התגלה כי הפירוק נעשה עוד לפני שהוא מגיע למערכת העיכול.
נמצא כי טמפרטורה גבוהה לזמן ממושך גורמת לפנילאלנין להתפרק לחומר מסרטן ידוע (DKP), ואילו טמפרטורה נמוכה גורמת למתנול להתפרק לחומר הרעיל פורמלדהיד.
הפירוק עשוי להתרחש בכל המזונות המכילים אספרטיים, אבל מועדים במיוחד לכך הם המשקאות הקלים, כדוגמת דיאט קולה, מפני שהם חשופים לטמפרטורה גבוהה בזמן שהם מובלים במשאיות לכל אורכה של הארץ, ולטמפרטורה נמוכה כאשר הם מאוחסנים במקררים של הצרכנים.
הסכנות באספרטיים ופנילאלנין: גם במחקרים מדעיים
אספרטיים הוא הממתיק המלאכותי הנחקר ביותר בעולם. נכתבו עליו מאות רבות של פרסומים מדעיים וכמה ספרים.
הזכרתי כבר את הסוד הגלוי, שהמקור המממן מחקר כלשהו על תוסף מזון או תרופה משפיע מאוד על תוצאותיו ועל המסקנות הנלמדות מהן.
הסיפור של האספרטיים הוא דוגמה טובה לכך, הממחישה עד כמה חמורה ומסוכנת התנהלות זו לבריאות הציבור בכל העולם.
ד"ר ראלף ג' וולטון (Ralph G .Walton) שהוא פרופסור לפסיכיאטריה, ניתח ביסודיות 166 פרסומים מדעיים על מחקרי האספרטיים בשנים 1980-1985 וממצאיו העלו כי:
• 100% מ-74 מחקרים שמומנו על ידי יצרניות המזון קבעו כי האספרטיים בטוח לשימוש.
• לעומת זאת 91% מתוך 92 מחקרים שנערכו על ידי מדענים עצמאיים קבעו כי האספרטיים גורם לשורה ארוכה מאוד של בעיות רפואיות.
בסופו של דבר האישור שנתן ה–FDA לשימוש באספרטיים התבסס על מחקרים שמומנו על ידי יצרניות המזון ולא על ידי מדענים עצמאיים. כיצד קרה הדבר? על כך אספר לכם בהמשך.
"מחלת האספרטיים"
זהו מונח שטבע הרופא ד"ר ה. ז'. רוברטס (H. J. Roberts) שנחשב לסמכות הרפואית העיקרית בנושא האספרטיים.
ד"ר רוברטס ריכז את כל התסמינים והמחלות הקשורות ישירות לצריכה של אספרטיים בספר עב כרס בן 1038 עמודים שנקרא "מחלת האספרטיים: מגיפה שמתעלמים ממנה".
מבדיקה שערך ד"ר רוברטס נמצא כי כ-80% מהתלונות שהוגשו ל-FDA בנוגע לתוספי מזון היו קשורות למוצרים שמכילים אספרטיים.
כשני שלישים מהתלונות הקשות קשורות למערכת העצבית המרכזית. אזכיר חלק מהן: מיליוני אנשים בכל העולם סובלים מבעיות רפואיות שונות, מקלות מאוד ועד מסכנות חיים, שנגרמות ישירות מצריכת אספרטיים, אך אינם מודעים לכך.
התסמינים ה"קלים" עשויים להיות: כאבי ראש, עייפות בלתי מוסברת, בעיות שינה, פריחה בעור, סחרחורת קלה, כאבי בטן קלים ושלשולים, כאבי מחזור ועוד.
כאשר התסמינים אינם מציקים באופן רציני, רוב האנשים מתייחסים אליהם כאל "חלק מהחיים" ולא עושים מהם עניין, רק לוקחים כמה כדורי אקמול ש"מסדרים" את החיים טוב יותר.
כאשר התסמינים חמורים הרבה יותר, ואקמול כבר לא מושיע, אז אין ברירה והולכים לרופא, ולפעמים לכמה רופאים, אשר שולחים את המטופל לביצוע כל הבדיקות האפשריות.
מובן שלא מגלים את הסיבה לבעיה ונאצלים לקבל את המלצת הרופא "ללמוד לחיות עם זה", ולעיתים קרובות גם יוצאים מהרופא מצוידים בכמה תרופות חזקות הרבה יותר מאקמול אשר "מקילות" את המצב.
לפעמים הרופא מאבחן דיכאון – שגם הוא תופעת לוואי מוכחת של האספרטיים – וכמובן מייד נותן מרשם לתרופה נוגדת-דיכאון אשר השילוב שלה עם האספרטיים מחמיר עוד יותר את מצב המוח.
הקשר בין אספרטיים ומיגרנות
מחקרים מדעיים הוכיחו קשר ישיר בין האספרטיים למיגרנה. אנשים שהשתתפו במחקר והיו ידועים כסובלים ממיגרנות, חוו התקפים בעוצמה חזקה יותר כתוצאה מצריכת אספרטיים.
כמו כן מדענים סבורים שאחוז גבוה מכאבי הראש ה"שגרתיים" שמהם סובלים מיליוני אנשים בכל העולם קשורים לצריכת אספרטיים.
האם אספרטיים קשור לדיכאון?
מחקרים הוכיחו שאספרטיים משנה רמת הורמונים ומוליכים עצביים במוח. אצל אנשים מסוימים עלול הדבר לגרום לשינויי התנהגות ומצבי-רוח עד כדי דיכאון. רגישים במיוחד לכך הם אנשים הסובלים מתנודות קיצוניות במצב-רוחם.
אספרטיים ואפילפסיה
התפתחות של עוויתות ורעד היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות עקב צריכת אספרטיים, והיא חולפת אצל מרבית האנשים לאחר הפסקת הצריכה.
בנושא זה פורסמו מאמרים רבים וגם אזהרות לציבור. כך למשל חיל-האוויר האמריקני פירסם אזהרה מפורשת לטייסיו לבל יצרכו מזון שמכיל אספרטיים, וזוהי לשון האזהרה:
"יש אנשים שסבלו מהפרעות שקשורות לאספרטיים במינונים קטנים הנמצאים ביחידת מסטיק אחת. פירושו של דבר שטייס השותה פחית משקה דיאט מועד יותר לסחרור הנובע מהבהובים או לפעילות אפילפטית הנובעת מהבהובים.
פירוש הדבר הוא גם שכל הטייסים הם קורבנות פוטנציאליים לאיבוד זיכרון פתאומי, לסחרחורת בזמן טיסת מכשירים ולאיבוד הדרגתי של הראייה".
למעלה מ-600 טייסים אמריקאים דיווחו על תסמינים נוירולוגיים עקב צריכת אספרטיים. כמה מהם דיווחו על התקפי אפילפסיה שאירעו להם בתא הטייס בזמן הטיסה.
אספרטיים ומחלות נוירולוגיות
מחקרים הראו שאספרטיים גורם להרס של תאים במוחן של חולדות. מדענים בטוחים שנזק דומה קורה גם במוחם של בני-אדם. ד"ר ה. ז'. רוברטס העיד כי היו לו מטופלים שדיווחו על בלבול, שכחה וקושי בריכוז; כאשר הפסיקו את צריכת האספרטיים, התסמינים נעלמו.
כמו כן מספר ד"ר רוברטס על חולים שאובחנו אצלם טרשת נפוצה או ניוון שרירים, וגם אצלם נעלמו כל התסמינים הקשים עם הפסקת צריכת האספרטיים.
ד"ר רוברטס ומדענים נוספים סבורים שלאספרטיים יש חלק נכבד בסיבות לעלייה הדרמטית במספר חולי האלצהיימר בארצות-הברית. לדעתם האספרטיים מזרז את התהליך שגורם למחלה.
ד"ר ראסל בליילוק סבור שחומרים כמו חומצה אספרטית ומונוסודיום גלוטמט מעוררים את תאי המוח לפעילות-יתר ולמוות של תאים, מה שגורם להתפתחות של מחלות נוירולוגיות קשות כמו פרקינסון.
אספרטיים וסרטן
ד"ר ג'ון אולני (John Olney), נוירולוג וחוקר מוח מפורסם, סבור שאספרטיים מעלה את הסיכויים להתפתחות של סרטן במוח.
הוא טוען כי כשנה לאחר שה-FDA אישר את השימוש באספרטיים במשקאות מוגזים (1983), החלה עלייה גדולה בשכיחות סרטן המוח, הרבה יותר מאשר כל סוגי הסרטן האחרים.
נתון זה אושר על ידי 'המכון הלאומי לסרטן' של ארצות-הברית, שדיווח גם על עלייה במקרי סרטן המוח וחוט השדרה בקרב ילדים שאמם צרכה אספרטיים במהלך ההיריון.
ב-14.7.05 פירסמה 'הקרן האירופית לאונקולוגיה ומדעי הסביבה' תוצאות של מחקר שערך מורנדו סופריטי (Mornado Soffriti), חוקר סרטן ידוע ובעל ניסיון של 28 שנות מחקר בנושא.
המחקר נמשך שלוש שנים ותוצאותיו מצביעות על קשר בין אספרטיים לבין שני סוגי סרטן בנוסף לסרטן המוח: לויקמיה ולימפומה (סרטן בלוטת הלימפה).
הנוירוכירורג ד"ר ראסל בליילוק בחן ביסודיות את ממצאי המחקר של ד"ר סופריטי. לדבריו, מחקר זה מחזק את ממצאיו של מחקר קודם שנערך בשנת 1998. בשניהם נמצא כי הפורמלדהיד, שהוא תוצר הפירוק של אספרטיים, גורם נזק ל-דנ"א והנזק הזה מצטבר ובסופו של דבר מוביל את התא להתפתחות של סרטן.
ד"ר בליילוק מוסיף ואומר ששני מחקרים אלה מחזקים את ההערכה של מדענים רבים, כי שתייה של משקה דיאט אחד ביום המומתק באספרטיים (כמו 'דיאט קולה') מספיקה כדי להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים להתפתחות של סרטן.
אספרטיים וליקויי ראייה
מרכיבי האספרטיים ותוצרי פירוקם עלולים לפגוע ברשתית העין ובעצב הראייה, פגיעה שעשויה לבוא לידי ביטוי מטשטוש ראייה קל, כאבים בעיניים ועד עיוורון מלא.
באופן מיוחד מקושר לפגיעה זו הפורמלדהיד, שהוא תוצר הפירוק של מתנול (חולי סוכרת מועדים במיוחד לפגיעה זו כפי שאפרט בהמשך).
אספרטיים, היפראקטיביות וקשיי למידה
בשנים האחרונות קיימת עלייה חדה במספר הילדים שסובלים מהיפראקטיביות, בעיות התנהגות וקשיי למידה. כמו כן גדל באחוזים רבים מספר הילדים הסובלים מאוטיזם. אין ספק שהתופעה מדאיגה ומפחידה מאוד.
מדענים ורופאים רבים העוסקים בחקר המוח, ובראשם ד"ר ג'ון אולני וד"ר ראסל בליילוק, סבורים שהסיבה היא תוספי המזון הרעילים, ובמיוחד אספרטיים ומונוסודיום גלוטמט (כפי שמפורט בפרק בנושא).
פנילאלנין וחומצה אספרטית שמהווים יחד 90% ממולקולת האספרטיים משמשים גם כמוליכים עצביים חזקים. כניסתם למחזור הדם ולמוח גורמת באופן מיידי ליתר פעילות עצבית. ד"ר אולני וד"ר בליילוק מכנים מצב זה הרעלה של המוח העלולה לגרום למוות של תאים במוח.
כאמור, רגישות-יתר לפגיעה מוחית קיימת בקרב עוברים וילדים, ולכן חשיפה שלהם לחומרים הללו מסוכנת הרבה יותר מאשר אצל המבוגרים.
באתר האינטרנט שלו יוצא ד"ר בליילוק בקריאה נרגשת לכל האמהות לילדים בבתי-הספר בארצות-הברית, להילחם ללא חת לסלק מבתי-הספר את כל המשקאות והמזון המכילים אספרטיים וממתיקים מלאכותיים אחרים.
אם למוחם של הילדים נכנס גם סוכרלוז ביחד עם האספרטיים – אז למוח סיכוי דל לצאת בשלום מהשילוב הקטלני הזה.
אל האמהות שמאפשרות לילדיהן לצרוך ממתיקים מלאכותיים, מפנה ד"ר בליילוק שאלה אחת: כמה שווה המוח של ילדיכן?!
