כל האמת על האגבה

צילום: pixabay

במאמר קודם התייחסתי לסכנות הטמונות בשימוש בסטיביה מעובדת, כאבקה וכנוזל. במאמר הנוכחי אסקור ממתיק נפוץ אחר, אגבה. אני בטוחה שרבים מכם הקוראים את המאמר הזה מתכננים להכין עוגות וקינוחים לרגל חג השבועות המתקרב, ועומדים להשתמש כממתיק באגבה. ובכן, אם יש ברשותכם בקבוק אגבה בבית, עדיף שתשליכוהו לאשפה ולא תקנו אחד אחר לעולם.

למרות הפופולאריות ההולכת וגדלה של אגבה בעשר השנים האחרונות, ולמרות מסעות הפרסום שטוענים כי אגבה בטוח לשימוש לאנשים הסובלים מסכרת, קנדידה וסרטן, האמת רחוקה מכך. שנים רבות טוענים מומחים בתחום התזונה והכימיה שאגבה מסוכן יותר אף מה- HFCS – סירופ תירס עתיר פרוקטוז, הממתיק המושמץ התורם לסכרת ולהשמנת יתר ומשמש בתעשיית המזון האמריקאית משנות  ה-70.

אז מה זה אגבה בעצם?

זהו סירופ המופק מקקטוס. הקקטוס ממנו מופק הסירופ, גדל בין היתר באריזונה, ובתקופת מגוריי שם, לא נתקלתי מעולם שאדם שניגש לקקטוס, עושה בו חור ושותה את הנוזל המופרש ממנו. כדי להפיק את הנוזל הענברי הנמכר לנו, גם הקקטוס עובר תהליכי עיבוד: הוא נגרס ומוכנס למכלים בהם הוא עובר חימום ב-OC60 למשך 36 שעות. במהלך החימום, מולקולות הפחמימות הארוכות נשברות למולקולות פרוקטוז קצרות, או אז החומר מסונן ונמזג לבקבוקים.

לכן, בשימוש באגבה, אנחנו מכניסים לגופנו, פרוקטוז, מוצר המוכר כתורם להשמנת יתר וסכרת. ואם לא די בכך, הועלו טענות כלפי היצרניות במקסיקו, על הוספת סירופ תירס לאגבה, זאת מאחר והוא מוצר זול יותר לייצור, אך ידוע כמסוכן לבריאות. סירופ האגבה מכיל כ- 90% פרוקטוז ו-10% גלוקוז, יחס שאינו קיים בשום מוצר בטבע. המוצר היחיד הקרוב לערכים הללו הוא סירופ תירס (55% פרוקטוז), מוצר הקשור ישירות למגיפות העולם המערבי – השמנה וסכרת.

מחקרים עדכניים קושרים את הפרוקטוז לשלל בעיות, ביניהן:

– המטבוליזם של פרוקטוז מתרחש בכבד. היום יודעים שקיים קשר בין תזונה עשירה בפרוקטוז לכבד שומני, מצב מסוכן ההופך לשכיח יותר.

– פרוקטוז מפריע למטבוליזם תקין של נחושת בגוף, מה שפוגע ביכולת הגוף ליצור רקמות חיבור כקולגן ואלסטיו. מחסור בנחושת גם יכול לגרום לאנמיה, בעיות מפרקים ושלד, בעיות פריון, רמות כולסטרול גבוה, התקפי לב ובעיות לוסת רמות סוכר בגוף.

– צריכת פרוקטוז מובילה לאיבוד מינרלים, במיוחד הפרשת ברזל, מגנזיום, סידן ואבץ (בהשוואה לצריכת סוכרוז).

– פרוקטוז יכול לגרום להשמנה בתהליך העיבוד שלו ע"י הכבד, הוא הופך לשומן בקלות יותר מכל סוכר אחר, בנוסף הוא מעלה את רמת הטריגיליצרידים בדם באופן משמעותי.

קיימים מקורות רבים באינטרנט בהם אתם יכולים להעמיק בנושא. אני ממליצה על הספר "הונאה מתוקה" שיצא בהוצאת פוקוס.

ציונה מלמן

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו