הגבינה שהרימה להנחתה

מאת: זהר צמח וילסון - ייעוץ והדרכה לתזונה ואורח חיים עם התאמה אישית והסתכלות רחבה על צרכים ומטרות בגישת התזונה האינטגרטיבית

לפני 17 שנים התנתקתי משידורי הטלוויזיה. ההתנתקות הזו התרחשה דווקא בניו יורק, דווקא בתקופה בה עבדתי כסופרוויזר במשרד פרסום. אולי זו קצת צביעות: הפרסומאי שקץ בפרסומות, אך האמת שגם התוכניות והמסרים שלהן כבר לא באו לי טוב. צפייה בטלוויזיה הרגישה כאילו חיברו לי כבל USB למוח ועכשיו מתכנתים אותי להיות נתין נאמן, כלומר צרכן בזבזן.

מטרת העל: הפיכתי לגוף נטול נשמה העסוק בזלילת שקיות ענק של חטיפים מול מסך שמשנה לשנה נעשה קופצני יותר, צעקני יותר, נוירוטי יותר. כמובן שכל מי שקורא עכשיו מילים אלו צופה אך ורק בנשיונל ג'יאוגרפיק ובערוץ המדע (זה מה שאומרים לי כל אלו שעדיין צופים בטלוויזיה).

כשהחלו להגיע אליי הודעות בדוא"ל ובפייסבוק שרפי גינת וצוות כולבוטק ישדרו תחקיר אודות מוצרי החלב הנמכרים בארץ, החלטתי לעשות מעשה טוב ולבקר את הוריי ואת מסך הטלוויזיה הענק שלהם. עוד טרם תחילת התוכנית אבי פרש לחדר השינה כדי לצפות במשחק כדורגל. אימי התכרבלה בשמיכה על הספה בסלון מול הטלוויזיה, מין ריטואל קבוע של "מול איזו תוכנית אירדם לי הלילה."

ככה עובדים עלינו

כשמופע האימים הכולבוטקי החל (זה לא משנה אם זה על חלב או על סדקים במדרכות, בכולבוטק זה תמיד יהיה מפחיד), הוצגו מרגרינה ומוצרים המתחזים לגבינות. המידע הוצג בצורה דרמטית עם תחושה של סנסציה. בקרב שוחרי הבריאות כבר עשרות שנים שהמידע הזה אינו חדש כלל. אפילו בתקשורת המיינסטרים המידע הזה כבר פורסם בעבר, כפי שעשתה יהודית יהב בכתבה שלה במדור הצרכנות של ידיעות אחרונות מינואר 2005, "גבינה ללא גבינה: ככה עובדים עלינו."

תוך זמן צפייה קצר, התברר שתוכנית כולבוטק אודות מוצרי החלב מתבייתת כמו טיל מונחה מטרה על איזו חברה בשם כפיר. אמרתי לאימא שלי שזה מרגיש לי קצת מוזר, שהתוכנית עוד תוציא את יצרני החלב הגדולים צדיקים גדולים. אימא שלי לא הגיבה, אז הבנתי שהיא השאירה אותי בודד במערכה מול המרקע בזמן שהיא כבר הייתה בעולם החלומות, בו פרות בריאות ומאושרות מסתובבות להן חופשיות באחו, מקשקשות בזנבן, ואוכלות עשב טרי.

המוצרים המתחזים לגבינה של חברות כמו כפיר הם ללא ספק נזק בריאותי. החלפת השומן מן החי בשומן מן הצומח עשוי להישמע בריא יותר מכיוון שבשומן מן החי יש כולסטרול. אולם תמו הימים של שנות השבעים בהם עם ישראל ביצע הגירה המונית מן החמאה אל המרגרינה. היום ברור לנו ששומן מן החי פחות מזיק משומן מן הצומח שעבר תהליכי עיבוד שהפכו אותו למשהו סינטטי ורעיל.

מיליארד סינים מוטעים

טוב עשה רפי גינת שחשף את המוצרים המזיקים והזולים הללו אשר רשתות השיווק כלל אינן מנסות להגן עלינו מפניהם. אלא שאז צצו על המרקע מרואיינים מתעשיית החלב. בהשוואה ליצרני הכאילו-גבינות, נציגי תעשיית החלב "האמיתי" נראו כמלאכים שבאו להושיע אותנו. הם דיברו על חשיבות החלב ואף הגדילה לעשות דיאטנית קלינית אשר ההוכחה שלה לגבי עד כמה החלב בריא וחיוני היא שממשלת סין החליטה לחייב כל ילד סיני לשתות כוס חלב ביום. האם הממשל הסיני שחוסם ערוצי מידע (גוגל, פייסבוק, יוטיוב, ועוד), יורה בסטודנטים מבני עמו, ומחסל כל זכר לתרבות הסינית הרוחנית והרפואית העשירה, האם הוא האורים והתומים הנושא את דגל הבריאות?

מחלבות בסין הן דבר חדש לחלוטין. השלטון הסיני פתח את הדלתות לרווחה בפני תעשיית החלב, בדיוק כפי שפתח אותן עבור תעשיית הסיגריות לאחר שהאחרונה בוזתה ונקנסה בארה"ב. הממשל הסיני מושחת ומרוויח על חשבון נתיניו. הסינים רגישים למוצרי חלב. מוצרי חלב מעולם לא היו בתרבות שלהם. בריאותם של הסינים הייתה טובה, בייחוד אצל הסינים שלא נחשפו למזונות המתועשים של המערב. ימים יגידו מה יקרה עם אותם ילדים סינים שממשלה דיקטטורית פוקדת על פיטומם בחלב. כל זה לא מנע מאותה דיאטנית קלינית להשתמש בנתון המפוקפק הזה כדי להאדיר את שמו של החלב.

ד"ר אריה אבני, רופא מומחה בכירוגיה כללית עם השתלמות בגסטרואנטרולוגיה ומחברו של הספר שוטי החלב, מספר שחברות ישראליות מקימות רפתות בסין. הוא מוסיף ואומר (בצחוק?) שכדאי ונתכונן בישראל לתביעת ענק של מיליארד סינים בעקבות הנזקים שיקרו להם מצריכת חלב.

יותר יפה מקוף

האם מוצרי חלב אמיתיים עדיפים על הכאילו-גבינות? סביר להניח שאצל מרבית האנשים הם יגרמו לפחות נזק. למוצרי חלב יש את הפוטנציאל להיות בריאים, אך זה דורש חשיבה ישנה-חדשה השונה לחלוטין מעולם הפחד שלנו מפני שומן וכולסטרול, חשיבה השמה דגש על איכויות. תוכניתו של רפי גינת התעלמה לחלוטין מהבעייתיות של מוצרי החלב בכלל ומוצרי החלב התעשייתיים בפרט. מרבית החלב בישראל מקורו בפרות שאינן ניזונות מהמזון הטבעי והטוב ביותר עבורן ועבור החלב – עשב. במקום זאת הן ניזונות ע"י דגנים ותרופות. החלב האורגני זכה לזלזול במסגרת התוכנית: הוכרז שאין הבדל בינו לבין החלב הרגיל. זכות התגובה לא ניתנה לנציג של המשקים האורגניים, המקפידים על הימנעות משימוש בהורמונים וחומרים מזיקים נוספים.

נכון לישראל של ימינו, אם חפצים במוצרי חלב מבעלי חיים הניזונים מעשב, הדבר אפשרי לרוב אך ורק ממוצרי חלב צאן (עזים וכבשים). שווה לבדוק על הקופסאות או בפנייה ישירה ליצרן כדי לדעת במה האכילו את העדרים.

כל הנושאים החשובים הללו לא הועלו כלל לדיון במסגרת כלבוטק. אני שמח שהתוכנית שודרה והעלתה את המודעות בסוגיית השומן הצמחי הסינטטי, אך גם נותרתי עם טעם של חלב מקולקל, ההרגשה שמישהו כאן הרים להנחתה עבור מישהו אחר, מישהו עליו סבתי ז"ל הייתה אומרת "יותר יפה מקוף זה עדיין לא יפה."

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו