שבועות טבעוני, או מי אמר שאנחנו חייבים חלב בשבועות?

מאת: דורית דן

זמן קריאה: 3 דקות

חג שבועות הוא חג מתן תורה וחג חקלאי. נהוג להאשים את מועצת החלב בנוהג לאכול גבינות בחג. האם זה באמת נכון? וכיצד עלינו לאכול כדי לקבל את החג בניקיון פנימי מלא?

ארץ זבת חלב ודבש (123RF)

חג השבועות חג מתן תורה, אחד מחגי "שלושת רגלים", פסח שבועות וסוכות, בהם עם ישראל מצווה לעלות לבית המקדש, כשהיה קיים.

חג השבועות מסמל את מעמד הר סיני ואת עונת הקציר. בזמן שבית המקדש היה קיים, נהוג היה להעלות קורבן מיוחד הנקרא "שתי הלחם". לחם חמץ הופק מקמח חיטים, חיטה משובחת יותר משעורים שבפסח, וביכורים (מלשון בכור) – החקלאים היו מביאים את הפירות הראשונים של השנה בתוך סלים מקש. חקלאים עשירים היו מביאים בתוך קערות מכסף וזהב וכך היו עולים לבית המקדש. מאז חורבן בית המקדש אין מצוות ביכורים, אך המסורת נשמרה באופן סמלי בחגיגות שבקיבוצים ובכפרים.

נטול חלב

מנהגי החג אינם מאזכרים כל שימוש בחלב:
שבעת מיני הביכורים הם חיטה, שעורה, זית, תאנה, תמר, גפן ורימון.
בחג השבועות נהוג לקשט את הבית בצמחיה כסמל לתחילת השנה החקלאית.
נהוג ללמוד תורה כל הלילה כתיקון על כך שבני ישראל האריכו בשנתם כשמשה ירד מהר סיני ולא קבלו את התורה בזמן.
נהוג לקרוא את מגילת רות, הלא היא רות המואבייה שהתגיירה וילדה את דוד המלך. מגילה זו מסמלת את היהדות כדת המקבלת אליה כל מי שמוכן לקבל את התורה.

מאיפה כל החלב הזה?

כל המנהגים שנזכרו קשורים לתורה ולחקלאות, הנה כמה מקורות למסורת אכילת דברי חלב:

בגימטרייה חלב = 40 משה היה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה.
סכום האותיות חלב ודבש הן כתרי"ג מצוות התורה 613.
במעמד הר סיני נצטוו בני ישראל להפריד בין בשר לחלב, הם החליטו לאכול דברי חלב באותו יום וכך השתמר המנהג עד היום.
בחג מתן התורה האדם מתעלה לרמה רוחנית גבוה יותר על כן יש איסור על אכילת בשר.

לי זה מזכיר את התרבות היוגית, היוגים לא נוהגים לאכול בשר. לתפישתם אנרגית בשר החי מכבידה פיזית ורוחנית, מחברת אתנו לצרכים הבסיסיים ולייצר החייתי שבנו, ומונעת מאיתנו קלילות והתעלות. בכלל, עד לתקופתו של נוח לא אכלו בני ישראל בשר כלל. מנקודת הראות שלי לכל יצור חי יש קארמה וכשאנחנו אוכלים את בשרו, אנחנו נושאים על עצמינו את הקארמה של החיה. לא כל אדם מסוגל להכיל קארמה של יצור אחר.

כמו כן יהודי אירופה מהמאה ה 13-14 התוו את המנהג לאכול חלב ודבש – מאכלים מתוקים ומוצרי חלב. כמובן שכיום פועלים עלינו גם כוחות השוק.

הבעיה היא לא בחלב

נניח והיינו מגדלים את הפרה או הכבשה בחצר ביתנו וחולבים אותה פעם ביום, מייצרים את הגבינה שלנו שהופקה משני ליטר חלב שזה בערך תפוקה של פרה בריאה מאוד ולא מפוטמת שלא אוכלת תערובת של תירס ומקבלת אנטיביוטיקה וחוטפת דלקות בפטמות ועוד, אז נראה לי שהיה ממש כיף לאכול את התוצרת. לא מפליא שהרבה אנשים לא טולרנטים למוצרי חלב כי המערך הגנטי שלנו לא בדיוק תואם את זה של הפרה.

החג הזה שמורה לנו האפשרות להתעלות ולאכול פחות גבינות ולגוון את הארוחה עם פירות וירקות.

הצעה לתפריט טבעוני לארוחת חג השבועות ממש קל להכנה ומגוון + מתכון

סלט עלים עם תפוחים ואגוזים ברוטב
גלילי חצילים ממולאים בפסטו וגבינת קשיו או גבינה לבנה מסויה
ברוסקטה עם שמן זית עגבניות ובזיליקום
פסטה ברוטב מקרם אורז של אלפרו עם מרווה ויין לבן – קצת שום בצל ופטריות
ישדרגו את המתכון
שיפודי טופו וירקות על פלאנצ'ה או ירקות אנטיפסטי
קינוח מוס מקדמיה

מוס מקדמיה

המרכיבים

1 כוסות מקדמיה (אפשר להחליף בקשיו)

2 קופסאות קרם קוקוס – שהיו במקרר לפחות שלושה ימים

3/4 כוס מייפל

1/2 כוס מים

2 כפיות תמצית וניל

1/4 כוס שבבי קוקוס יבש

גרדה מלימון אחד

אופן ההכנה

משרים המקדמיה למשך לילה.
מסננים את הנוזלים מהמקדמיה, מכניסים לבלנדר עם חצי כוס מים ומעבדים עד למרקם חלק.
מפרידים את הקרם קוקוס מהנוזל – מוציאים את הקופסא מהמקרר בעדינות לא מנערים, פותחים עם פותחן קופסאות ושופכים את הנוזל שהצטבר מעל לתוך קופסא, לשמור ולהשתמש במועד אחר (אפשר להקפיא).
מרוקנים את הקרם משתי הקופסאות לקערת מיקסר ומקציפים מוסיפים לא את המייפל וממשיכים להקציף לקצף חזק (זה לא יהיה מרקם של קצף בייצים או קצפת אבל יהיה מספיק יציב.
עם לקקן מקפלים לתוך קציפת הקוקוס את קרם המקדמיה מוסיפים קוקוס, וניל וגרדת לימון.
יוצקים לתוך כוסיות ומקשטים בפירות יער או פירורי מקדמיה.